מדוע לא ניתן לעשות שלום עם הפלסטינים?

בכתבה הקודמת עסקנו במוצא הפלסטינים. אבי שאל "מנין הגיעו הפלסטינים לארץ ישראל? ולמה הם חושבים שהארץ שייכת להם? האם אין מצב לשלום?"

בשנות נפילתה של האימפריה העות'מאנית, כבשו הבריטים בשנת 1917 למניינם את ארץ ישראל, ורצו לחלקה בין יהודים לערבים. בתקופה זו לא היו עדיין "פלסטינים". הערבים שהתגוררו בארץ היו חסרי שם, חסרי זהות לאומית, ללא קשר משפחתי או מוצא משותף, והתאחדותם בארץ ישראל התרחשה רק בעקבות יציאתם מתחת לשליטת האימפריה העות'מאנית, חלקם היו נוודים ורובם פליטים מארצות שכנות. ערביי הארץ רצו להקים בה מדינה חדשה משלהם, לא שונה מזו של ירדן, סוריה ולבנון.

הבריטים הסכימו לחלק את הארץ בין היהודים לערביי-הארץ ופליטיה מהארצות השכנות, והאו"ם הציע בשנת 1947 את "תוכנית החלוקה" של הארץ לשתי מדינות, יהודית וערבית; אך בעוד היהודים הסכימו לחלוקת הארץ ולהסכם שלום, הערבים תבעו את הארץ כולה ודרשו לגרש את כל היהודים לים! כך הקדימו היהודים את הערבים בהקמת מדינה עצמאית בחסות הבריטים והאו"ם. מדהים כיצד תזמונה ופרטיה הבלתי צפויים של ההיסטוריה שזורים זה בזה כבמלאכת אומן, כדי להוביל למצב הקיים.

מלחמת השחרור וחלוקת הארץ

גם לאחר הקמת המדינה, ישראל היתה עשויה לחיות בשלום עם הערבים החקלאים והפליטים שנוספו אליהם בשטחי ארץ ישראל, אלמלא ביקשו הערבים להשמידנו ולהשתלט על כל הארץ. בשנת 1948 למניינם, עת ההכרזה על הקמת מדינה יהודית, פרצה "מלחמת השחרור" (הנקראת גם בשם "מלחמת העצמאות"), כאשר מדינות ערב הגדולות יצאו להילחם בישראל במטרה להשמידנו כליל בעזרת ערביי הארץ. אך בחסדי שמים הביסה אותם ישראל נגד כל הסיכויים (במלחמות אלו נכבשו גבולות "הקו הירוק", שהם שטחים שנוספו מעבר לתוכנית החלוקה של האו"ם).

הפלסטינים הראשונים

שנה לאחר הניצחון במלחמה, חילקה ישראל את ערביי הארץ, ושלחה את רובם אל שליטת ירדן בגדה המערבית, ואל רצועת עזה שהיתה בשליטת מצרים (במאמר מוסגר, שימו לב לעובדה שמדינות ערב הגדולות טוענות להאבק בשם הפליטים, אך מלבד ירדן אף אחת מהן לא הסכימה להעניק לפלסטינים אזרחות ולאפשר להם להגר אליהן).

רק מאז הקמת המדינה בשנת 1948, חקלאים ופליטים ערביים אלה התחילו לכנות עצמם יחד בשם המשותף "פלסטינים", לא פחות ולא יותר, כדי לזהותם כצאצאי הפלשתים שנלחמו בעם ישראל לפני 3000 שנה!

לאחר 19 שנה, בשנת 1967 פרצה "מלחמת ששת הימים" בה קמו שוב כל מדינות ערב להשמידנו (בתוכן מצרים, ירדן, סוריה, עיראק, ערב הסעודית, לוב, סודאן, ואפילו תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה שבאפריקה) - אך שוב הובסו בנס נגד כל הסיכויים. אז חזרה רצועת עזה לשליטת ישראל.

כיום חיים ברצועת עזה כ-1.75 מיליון תושבים, ולמרות שהפלסטינים לא היו עם, כיום הם ללא ספק עם, הנמצא תחת שלטון ישראל.

אין עם מי לעשות שלום

היה ניתן להגיע מזמן להסכם שלום עם הפלסטינים, אלמלא דרשו שליטה בכל ארץ ישראל, ופועלים פעולות טרור אכזריות במטרה להביא להשמדתנו המוחלטת; בנוסף, מאבקים פנימיים יצרו קבוצות מפולגות בעזה הנלחמות ביניהן, ללא שהקימו ממשלה מאוחדת שניתן להגיע עימה להסכם שלום קבוע (מכאן נובע הביטוי "אין פרטנר לשלום").

באופן אירוני, למרות מפגעי הטרור מספקת המדינה כיום לרצועת עזה שתחת שליטתה חשמל ומים, אך אינה יכולה לתת להם עצמאות מדינית (לדוגמה, פתיחת שדות תעופה ונמלים חופשיים, בהם יעבירו טילים וכלי נשק), בשל הכרזות מנהיגיהם השונים להשמדת ישראל.

(צילום: shutterstock)

נסיונות רבים נעשו במטרה לקרב אותנו להסכם שלום עם הפלסטינים, כגון הסכמי אוסלו בשנת 1993 בהם מסר רבין המנוח אלפי כלי נשק ל"משטר הפלסטיני" במטרה לעזור להם בהקמת מדינה עצמאית משלהם, או החזרת שטחים כמו גוש קטיף בשנת 2005, אך נסיונות כושלים אלה רק הרבו פעילות טרוריסטית כלפי ישראל, כשהם מעצימים את כוחו של האוייב ומקרבים את הטרוריסטים אלינו.

שמאלנים "נאורים" הן בארץ והן בחו"ל טוענים שעל ישראל לסגת מהגבולות שכבשה, "לשחרר את פלסטין", בנתינת עצמאות מוחלטת וחופשית לפלסטינים ברצועת עזה. מעשה אשר מכל בחינה בטחונית יביא ח"ו לכיליון תושבי ישראל אשר יוקפו בטילים מכל עבר. לכן אין פתרון אמיתי לסכסוך הישראלי-ערבי עד ביאת משיח צדקנו.

וכך קיבלנו תמונה של מצב בלתי-אפשרי, מצב שאף עם אחר בעולם ולא בהיסטוריה נתקל בו קודם לכן. אנו מתקיימים בנס בין הפטיש לסדן, בין עשרות מדינות ערב שרוצות בהשמדתנו לבין עשרות מדינות האו"ם שרוצות לראות במפלתנו, ואנו מהלכים על חבל דק מאוד, שכל תנועה זעירה בו יכולה להביא לחורבן ל"ע.

כמו כן, שימו לבכם לעובדה המוזרה שבשנת 2017, אנו, העם היהודי, הנו העם היחיד בכדור הארץ שדורשים את השמדתו המוחלטת ללא תנאים. כך לדוגמה, ראש החיזבאללה אמר שהוא מקווה שכל היהודים יתאספו בישראל, כדי שהוא לא יצטרך לצוד אותם ברחבי העולם... טענות כאלו לא מושמעות כנגד אף עם אחר.

לא מן הסתם אומרים לנו רבותינו שאנו נמצאים כיום באחרית הימים, במצב אשר גולגל משמים באופן יוצא מגדר הרגיל למען נכיר בעובדה שאנו נמצאים לפני בוא הגאולה, ונזקקים לה ביותר דווקא משום שאין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים (משנה בסוף מסכת סוטה). ומה עלינו לעשות בתקופה זו? הדריך אותנו משה רבנו ע"ה בנבואה בת 3300: "בצר לך, ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו" (דברים ד, ל).