כך שובשו המילים של לשון הקודש

השפה העברית – שפת התורה, המשנה והתלמוד – היתה שגורה בפיהם של רוב בני עמינו מאז ימי חז"ל. בשפה זו גם כתבו חכמי ישראל את הספרות התורנית העניפה והעשירה, במקצועות קודש שונים כגון הלכה, מוסר, ועוד, בעשותם שימוש באוצר מילים מגוון שעמד לרשותם מתוך המקורות הללו. 

אך לפני כמאה וחמישים שנה החלו אנשי תנועת "ההשכלה" "לחדש" את השפה העברית, שלדבריהם לא ענתה על הצרכים של העת החדשה. כיון שהם לקחו מילים קיימות בעברית והצמידו להן משמעות שונה, ולעיתים הפוכה, פעולתם גרמה לשיבוש ועיוות המשמעות המקורית ולטעויות בהבנת דברי התורה וחז"ל. הנה מספר דוגמאות:

טוב יעשה מי שייצור מילון שירכז את כל המילים המחודשות הללו ויציג את משמעותן הנכונה, המקורית.

תחילת התפצלות השפות

כאמור, לאחר שהחלו בני האדם לבנות את מגדל בבל כסמל המרד באלוקים, נאמר בתורה: "וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה הַחִלָּם [וזה גרם להם להתחיל] לַעֲשׂוֹת". ולכן אמר לממונים הרוחניים שמינה על האומות: "הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ".

מהות חטא מגדל בבל וסיבת ענישתם בבלילת השפות

בתרגום יונתן בן עוזיאל מבואר שבוני מגדל בבל ביקשו לבנות מגדל גבוה ובראשו פסל המניף בידו חרב כלפי מעלה, לסמל את מרדם. ובסתרי תורה בזוהר מבואר שבאותה תקופה הסמוכה לבריאה, היו בני האדם בקיאים במערכות רוחניות שמיימיות ויודעים אותן על בוריין. ורצו אנשי בבל שלאחר המבול, להשתמש בפעולות על-טבעיות באמצעות כפיית המלאכים הממונים על אותם תחומים, שיפעלו כרצון בני האדם, על ידי השבעתם בלשון-הקודש (למלאכים אין כוח בחירה, ולכן אפשר להפעילם על ידי הוראות בצופן ההשבעה השייכת לכל אחד מהם, מבלי שיתנגדו. השבעה זו אפשרית רק בלשון-הקודש, אשר היא השפה היחידה שהם מזהים, משום היותה מהות וטבע הבריאה. אלא שהעושה כן שלא כדין, ניזוק לבסוף). ומטרתם הסופית היתה לפעול נפלאות עד שיביאו את האנושות לעבוד את כוחות הסטרא אחרא. משום שידעו שכל הסבל והדינים הקשים והרעים שיורדים לעולם באים מהס"מ וחיילותיו (שהם הממונים על ידי האלוקים להעניש את בני-האדם כדי לנקותם מכתמי עוונותיהם ולזככם), והעלו בדעתם שאם יעבדו את הכוחות האלה לא יבואו עליהם הדינים הקשים והרעים. ומכיון שבחרו להשתמש בלשון-הקודש וצפונותיה לחטוא בהשבעת מלאכי השרת כדי שיעשו את רצונם השלילי, ולבסוף לעבוד את כוחות הס"מ, בלל האלוקים ועיוות את שפתם, כדי שלא יוכלו להשתמש בשפת הקודש לרעה. ביאור המילה "נָבְלָה" – נבלבל. וכמו שכתב רש"י בביאורו לתורה שם. ומקורו בכתוב בתורה על שם המקום, "בבל": "עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל. כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ".

אך כיצד התבצעה בלילת השפה בעולם-הזה?

בפשטם של דברים, "המלמד לאדם דעת, שִכְּחָם דעת לשונם", כלשון רבי אברהם אבן עזרא בביאורו לתורה שם. כלומר, שפתם המקורית נשכחה מדעתם ונולדה שפה חדשה ומיוחדת לכל אומה. וכתב עוד שיש אומרים "שנהפך לבם לשנוא זה את זה, וכל אחד חידש לשון". לדעה זו, השנאה גרמה לכל קבוצה לחדש ביודעין שפה שתהיה ייחודית לה, על אף ידיעתם את השפה המקורית, אלא שבמשך הדורות נשכחה מהם המקורית ונשארה החדשה. רק אצל עֵבֶר (בנו של שלח, בן ארפכשד, בן שם, בן נח) שהיה צדיק מפורסם בדורו ולא השתתף בבניית מגדל המרד, נשארה ממילא שפת הקודש המקורית ללא שינוי. שפה זו שהפכה לייחודית לעבר, נשמרה אצלו כדי ללמדה ולהעבירה עם סודותיה רק למי שהולך בדרכי ה'. ולכן הועברה על ידו לאברהם אבינו שהיה מצאצאיו (עבר, פלג, רעו, שרוג, נחור, תרח, אברהם). אברהם נקרא בשם אברהם העברי משום שלאחר שעזב את עבודת האלילים של אביו תרח, וחזר לדרכו הטובה של סב סבו הצדיק, עבר, למד ממנו את שפת הקודש המקורית שנשתמרה רק אצלו, ונעשה בקי ומדבר בשפה זו. וכלשון חז"ל במדרש שנקרא אברהם העברי לפי "שהוא משִׂיח [משוחח] בלשון עברי". שפה זו הועברה על ידי אברהם לדורות הבאים, והיתה יחודית לצאצאי אברהם, עד שאפילו פרעה מלך מצרים שהיה חכם ומלומד, ודובר בכל שבעים השפות, מצא עצמו נבוך כאשר עמד יוסף בהצלחה במבחן שבעים השפות ועבר לדבר עימו בלשון-הקודש. וכך היתה שפה זו לשפת עם ישראל, ונקראת על שמו של עבר, בשם השפה העברית.

***

רובד עמוק יותר לעניין, מוסיף הרב שמשון רפאל הירש הכותב בביאורו לתורה, כי השפות החדשות והשונות שנוצרו אצל אנשי דור הפלגה, לא היו שפות חדשות לחלוטין, אלא בלבולי שפות שנוצרו כתוצאה מ'נבילת' השפה המקורית, היא לשון הקודש, אשר התעוותה אצלם, על ידי ש"המלמד לאדם דעת שִכְּחָם דעת לשונם", או מתוך יוזמה שהם עצמם יזמו משנאתם זה את זה. כלומר כל מילה בלשון הקודש נבלה והתדלדלה בצורות שונות, וכך נוצרו השפות השונות. וזה ביאור "וְנָבְלָה שם שפתם", מלשון "נָבֹל תִּבֹּל". כפרח הנובל, שמתקמט וצורתו מתעוותת.

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.