להפוך את הנגע לעונג

פרשותינו עוסקות במהות מרכזית: הטהרה. הן מכילות הלכות רבות מאירועים משמחים כמו לידה, דרך טהרה הנדרשת בעקבות נגע הצרעת בבתים, בבגדים ובאדם עצמו ועד הלכות טהרת המשפחה. כחוט השני עובר הצורך בנקיות ובדיוק מיוחדים בנושא הטהרה. בפרשת מצורע נאמר: "וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר". מובא בספרי חסידות, שעלינו להאמין שכל יום ויום הוא חידוש שעדיין לא היה בעולם. ולכן רק בתחילת היום החדש, שבו יש המשכה של רצונות קדושים חדשים, רק אז הוא יכול להיות טהור ולאכול מן הקדשים.

במבט ראשון, נדמה כאילו עניין זה אינו שייך לחיינו, שהרי לצערנו הגדול אין לנו טהרה ואין לנו בית מקדש.

נתבונן בסיפורו של יעקב, צעיר בתחילת שנות העשרים. הוא הגיע להתייעצות בעקבות משבר שנגרם לאחר ביטול אירוסין מצדו. הוא מרגיש בלבול, רגשי אשמה וקונפליקט מכאיב, שכן מצד אחד הוא הרגיש לאחרונה שהקשר אינו מתאים לו ומצד שני, היא מפעילה עליו לחצים לחזור והוא מתקשה לעמוד בזה. הוא רצה עזרה בהחלטה מה לעשות, ולכן לא נערך לו אבחון. אולם פטור בלא כלום אי אפשר, ולא יכולתי להימנע מלקבל מידע חשוב דרך כפות ידיו שגילה מיד את התשובה. יעקב הוא בחור מרוצה. תקצר היריעה מלתאר את הדפוס של ריצוי ומהו שורשו העמוק בנפש, רק אציין שזהו דפוס הרסני במערכות יחסים. בשבוע של הגעתו, היה זה המקרה השני של ביטול נישואין על אותו רקע. בשני המקרים, הבחור הוא המרצה והיוזם של הפרידה.

לכאורה, הצד אותו מרצים אמור להיות "מרוצה" תרתי משמע, ולא היא! נתבונן במילה נגע המופיעה בפרשותינו מספר פעמים. היפוכה הוא ענג, והיפוך נוסף הוא עגן. דפוס ריצוי הופך לנגע במערכות יחסים זוגיות, משפחתיות וחברתיות. למעשה, אף אחד לא יוצא מרוצה!

בזוגיות, בני הזוג מצפים (בד"כ באופן לא מודע) שבן זוגם יגלה יכולת עמידה, עמוד שדרה, דעה, או כמו שאומרים "שיהיה סגור על עצמו" ובמיוחד יש ציפייה כזו מצד האישה כלפי הגבר. כאשר הגבר מרצה את האישה, היא מרגישה שאין לה על מי להישען, היא מחפשת עגן. היא הופכת להיות יותר ויותר ביקורתית, שתלטנית, מכתיבה ומנהלת את הקשר כרצונה והוא "מתקפל". זה נותן לה כוח שפועל לרעת הקשר. חולשתו מעצימה את החולשה הטבעית של האישה והיא – הביקורתיות. במקום שהיא תשתמש בה ל"עזר כנגדו", היא מנסה באופן לא מודע לעורר אותו לתקן את הדפוס השגוי שלו. אנו רואים כמה חשוב שכל אדם יהיה מונח על מקומו באופן מדויק, נקי וטהור. במלים אחרות – יהיה הוא! כמאמרו של הרבי מקוצק: "אם אני הוא אתה ואתה הוא אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל כשאני הוא אני ואתה הוא אתה, אז אני אני ואתה אתה". יהי רצון שנזכה להיות מי שאנחנו ונזכה לטהרה ודיוק, כך נוכל להביא את ייחודיותנו לידי ביטוי.