טובה הניג: "יועץ נישואין צריך לטפל בשורש הבעיה של בני הזוג - לא בסימפטומים"

הקריירה של טובה הניג כיועצת זוגית התחילה בכלל בקליניקה לאבחון וטיפול בבעיות רגשיות אצל ילדים, קליניקה אותה היא מנהלת כבר 17 שנים. "לא פעם, כשישבתי עם ההורים על תוצאות האבחון, התברר מהר מאד שיש גם בעיה זוגית – שמשליכה ישירות על מצב הילד", היא מספרת. "החזון איש הרי כבר אמר שחינוך זה חמישים אחוז תפילה וחמישים אחוז שלום בית".

הניג, שכבר היתה אחרי לימודים נרחבים של טיפול משפחתי וזוגי, התחילה לשאול את ההורים אם ירצו לטפל בקשר ביניהם. כמעט בלי יוצא מן הכלל, הם נענו בחיוב.

"הדברים שמונעים מזוגות לקבל עזרה זה אי אמון בתהליך הטיפולי ובושה להיחשף", היא מסבירה. "אבל אצל הזוגות הללו הגורמים נוטרלו: הם כבר האמינו בי כמטפלת אחרי שראו את ההתקדמות של הילד, וממילא כבר ידעתי שיש להם בעיה".

מאז עברו עוד הרבה זוגות בקליניקה של הניג, כיום אחת מהיועצות הזוגיות המוכרות ביותר בציבור החרדי. "מגיעים מכל המגזרים שומרי המצוות", היא אומרת. "אין מגזר שאין בו בעיות. יש כן סוגי בעיות שונים: במגזר שבו מקובל שהבחורים מסתובבים בכל העולם ללימוד ופעילות לפני שהם מתחתנים, למשל, אני לא אראה אותן בעיות טיפוסיות כמו במגזר שבו מקובל שהבחור רק ישב יפה בישיבה עד שלמד בעוד אשתו כבר רכשה תארים ופתחה קריירה".

הניג מסווגת את הזוגות המגיעים אל פתחה לארבע קבוצות: אלה שיש להם בעיה קלה והפתרון אליה קל, אליה שיש להם בעיה קשה והפתרון קשה, אלה שיש להם בעיה קלה ופתרון קשה, ואלה שמגיעים עם בעיה קשה והפתרון קל.

תוכלי להסביר קצת את הקטגוריות הללו?

"בבקשה. זוג עם בעיה קלה ופתרון קל הוא זוג שמגיע ומדווח שבסך הכל הקשר מצוין ויש ביניהם אהבה, אחווה, שלום ורעות. אבל יש בעיה אחת שמאד מציקה. למשל: הגיע אלי זוג מקסים, שמתגוררים בדירה ששייכת להורים של הבעל. מכיוון שכך להורים יש מפתח והם נכנסים לדירה בכל פעם כשהם רוצים, בלי להודיע מראש, גם אם אין איש בבית...אחר כך הילדים, למשל, מקבלים ד"שים על הבלגן בבית או המזגן ששכחו לכבות. או הסבא נכנס הביתה בבוקר, כשהכלה שלו עוד בפיז'מה. מה שתוקע את הפתרון הוא זה שהם מנהלים שיח של עמדות ומנסים להוכיח מי צודק. אני, כיועצת, מובילה אותם לשיח על צרכים. האישה מדברת על הצורך שלה בפרטיות, בעוד הבעל מדבר על הצורך שלו לא לפגוע בהורים שלו. מהמקום הזה שניהם ביחד חושבים מוצאים פתרון שעונה על שני הצרכים".

הניג מדגישה שהיא אינה מציעה פתרונות. "אין שום טעם ביועץ שנותן את הפתרונות כי שני בני הזוג צריכים להצהיר שהם יכולים לבצע את הפתרון. אם היועץ כופה פתרון שלו שבני הזוג לא שלמים איתו, אולי נפתור את הבעיה הנוכחית אבל בהחלט אפשרי שניצור בעיה חדשה גדולה יותר".

סתם לשם הסקרנות, מה עשו בני הזוג בדוגמה שלך?

"ביימו פריצה, החליפו דלת, ובדלת החדשה עשו שני מנעולים ונתנו להורים רק אחד. הבעל הסביר בעדינות שלאשתו חשובה מאד הפרטיות ולכן מפתח אחד נשאר אצלה אבל היא תפתח מיד כשידפקו".

בעיה קשה עם פתרון קשה היא למשל בעיה אובייקטיבית אצל אחד מבני הזוג, מסבירה הניג. אם אחד מבני הזוג סובל מהפרעת אישיות, מהפרעת תקשורת או ממחלת נפש – והוא אינו מאוזן. גם נישואים שניים עם ילדים שמקשים על הזוגיות נכנס תחת הקטגוריה הזו. "במקרים כאלה החיים לא פעם מרים. היומיום מר. צריך להבין שהדרך לפיתרון היא קשה ודורשת הקרבה ויגיעה, וגם בסוף זה אף פעם לא יהיה פיקניק".

"בעיה קלה עם פתרון קשה זה אופי קשה של אחד מבני הזוג: הוא קמצן או כעסן או ביקורתי. למה זו בעיה קלה? אם בן הזוג מודה בבעיה שלו, מודע לה ועובד על עצמו, זה מקל. זה נותן תחושה שיש פה חצי פתרון. אבל למעשה, זה מאד מורכב. אדם שלא השתנה עד עכשיו לא ישתנה פתאום רק כי הוא מכיר בבעיה שלו. וכך, לפעמים צריך טיפול תרופתי, לפעמים טיפול לבן הזוג השני. למשל: אישה שנשואה לבעל קמצן. היא הרוויחה 13,000 שקלים והוא לא נתן לקנות משחת שיניים נפרדת לילדים...היא היתה צריכה להבין בהליך טיפולי שעבורו להוציא כסף זה באמת לחתוך בבשר החי. מצד שני, היא צריכה פתרון. אז נמצאו כל מיני פתרונות שיאפשרו לה להוציא מה שהיא צריכה בכל זאת. לא לדווח לו על כל כסף שהיא מרוויחה או מוציאה, לפעמים לקבוע עובדות בשטח. במקרים קיצוניים כבר נתקלתי בהדרכה של רב לפתוח חשבון בנק נפרד. אבל זה תמיד קשה. בן הזוג השני חושב: 'מה הבעיה, הוא מודע לעצמו אז שהוא ישתנה'. זה לא עובד ככה".

בעיה קשה עם פתרון קל, לעומת זאת, היא בעיה שנראית מזעזעת בחומרתה – אבל למעשה מקורה בהשקפה מוטעית. ברגע שמתקנים את החשיבה הלא נכונה, אומרת הניג, הבעיה יכולה להיעלם כליל. "כל יועץ צריך להיות מחובר לתורה. כאשר אני מראה לזוגות מקורות חז"ל ודברי רבנים הם מבינים שהם טעו. האישה למשל מבינה פתאום שהיא בכלל לא אחראית לרוחניות של בעלה, או הבעל מבין שיש היתר לאישה לומר 'איני ניזונה ואיני עושה', וכל הבעיה נפתרת. התפיסה משתנה וכל מצד שלום הבית משתנה".

דוגמא קיצונית שהיא נותנת מתייחסת לאישה שהגיעה אליה בגלל...אלימות פיזית של בעלה. "הרב של בעלי אמר לנו להתגרש, הרב שלי אמר לנו להתגרש, אבל בכל זאת באתי אליך", היא אמרה. הניג ניאותה לפגוש את הבעל וגילתה צעיר עדין למראה. ולא, הוא לא הכחיש שהוא נוהג להכות את אשתו. לשאלתה של הניג איך הוא מרשה לעצמו להתנהג כך, הוא הסביר בפשטות שידיד מבוגר אמר לו שאישה צריך לאלף – ואז היא מתנהגת כמו שצריך. מכיוון שהוא נכשל מלאכת האילוף ולא הצליח לגרום לה לעשות כל מה שרצה תיכף ומיד, היה מגיב כמו ילד קטן ומרים יד...שיחה ארוכה ונוקבת שבה הראתה לו הניג את כל המקורות התורניים לגבי היחס הראוי לאישה הביאה אותו להבין שהוא טעה לחלוטין, וכשהבין שאין לו מה לצפות ל'אישה מאולפת', הפסיקה מיד גם האלימות.

מה את אומרת לזוגות שניסו טיפול זוגי ולא עזר?

"למרבה הצער, לא כל יועץ זוגי מסתכל לעומק לחפש את שורש הבעיה. אני אוהבת לתת את הדוגמה של עץ נבול: אם יבוא אדם ויתחיל להציע להשקות אותו יותר, למשל, זה לא יעזור אם על כל העץ פוזר מלח שלא נותן לו לשגשג. באותה מידה, יועץ חייב לטפל בשורש הבעיה ולא בסימפטום. הרבה פעמים זה גם דורש ידע רחב. אם לאחד מבני הזוג יש הפרעת אישיות או הפרעת תקשורת, שום טיפול לא יעזור אם היועץ לא מכיר את ההפרעות הללו ולא יודע לקחת אותן בחשבון".

כמה מהזוגות שאת פוגשת מצליחים להציל את נישואיהם?

"הייתי אומרת שאצל 95 אחוזים חל שיפור, אבל מה שקורה הוא שהרבה פעמים אחרי שניים שלושה טיפולים משהו מתחיל לזוז, אז הזוג מפסיק לבוא. כשהבעיה תתעורר שוב כי ההליך הטיפולי לא הושלם, הם כבר יהיו מיואשים ולא יחזרו...בעיקרון טיפול זוגי אינו בהכרח ארוך, וגם לא בהכרח צריך שיהיה מפגשים לעיתים קרובות, הכל בהתאם למצב של בני הזוג ולמה שהם זקוקים לו בנקודת הזמן הזו".

אחד הדברים שהניג מיצרה עליהם הוא העובדה שאין שום ארגון חסד או עמותה הממנים טיפולים זוגיים למי שידם אינה משגת. "הקמתי עמותה בשם אית"ן וניסיתי לגייס כספים למטרה הוז – לצערי לא הצלחתי. זה יכול להיות חסד עצום לממן את הדבר הזה עבור זוגות. היום אני אומרת להורים שמחתנים ילדים: אתם מוציאים כל כך הרבה כסף, תנו לילדים גם מעטפה עם אלפיים שקלים ותאמרו להם: את זה תשמרו בצד, ברגע שיש לכם קושי הכי קטן בזוגיות – לכו לטיפול".

ויש לה גם דוגמה לחשיבות הטיפול של דברים כשהם קטנים. "הגיע אלי פעם זוג שבועיים אחרי החתונה. האישה סיפרה שבגלל ביקור ארוך אצל הורי בעלה, שבעלה סרב לסיים מוקדם, היא אחרה למחרת לעבודה בגן שבו היא גננת, המנהל חיכה לה, הילדים היו בחוץ, ונגרמה אי נעימות רבה. אבל הבעל, שלא היה לו נעים לשמוע את זה, אמר 'אצלנו בבית אומרים רק דברים טובים'...הוא חשב שהוא אומר כלל טוב, שזה למעשה כלל הרסני. המזל היה שהם באו אלי אחרי שבועיים. לו היו מחכים – הנישואים הללו, עם הכלל הזה, לא היו מחזיקים מעמד".

ואחרי הכל, היא גם זוכרת ומזכירה תמיד שהתורה מאפשרת גם גירושין.

"נכון, אנשים רצים להתגרש מהר מידי. לא מבינים שפירוש: 'איש ואישה זכו שכינה ביניהם' הוא שזכו כי הזדככו. נישואים זה עבודה ועמל והתמודדות. אבל יש מקרים שזה פשוט מצווה להתגרש. האברבנאל כותב שכפי שמצווה לקידושין יש מצווה לגירושים, והוא מונה 3 מקרים בהם זו מצווה גמורה: להציל אישה מבעל אכזר, להציל בעל מאישה רעה, ולהציל זוג שיש ביניהם חוסר התאמה מוחלט ממנו יסבלו לנצח. יש אישה שטיפלתי בה ומיד אבחנתי שלבעלה יש הפרעת אישיות. לא אמרתי לו כלום אבל שלחתי אותו לפסיכיאטר, שאבחן בדיוק את זה. המצב שלו היה קשה, לא היה מה לטפל, והיא התגרשה. היא אמרה לי שבכל פעם שהיא עוברת ליד הקליניקה שלי היא מברכת אותי.

אבל אני תמיד אומרת שאפשר להתגרש מהבעל אבל אי אפשר להתגרש מהגרוש, במיוחד שיש ילדים. לפעמים הצרות שהוא יגרום אחרי, גם ביחס לילדים, יהיו עוד יותר גדולות. ואז צריך להתייעץ עם אנשי מקצוע, להבין את כל ההשלכות, ולקבל את ההחלטה שתגרום הכי פחות סבל. לא חכמה לברוח מתוך צרה אל צרה יותר גדולה".