האות א’: עקרונות בריאת העולם והאדם

בכתבי האר"י ז"ל מבואר כי כל חומר הקיים בבריאה מכיל בהרכבו הפנימי את ארבע היסודות: אש, אוויר, מים, עפר אולם שלושת היסודות העיקריים הם: אש, אוויר, ומים. לפי שהעפר והמים שניהם חומר פשוט, ונכללים במונח 'מים'. ומבין שלושת אלה האוויר הוא הראשון, שקדם לאחרים, והחשוב שבהם. ומבואר בספר יצירה שהסמל הגרפי של האוויר הוא ה-א'. הנה לשון ספר יצירה:

"שלש אימות [כמו אמהות] אמש. אוויר, מים, אש.

... המליך אות אל"ף ברוח [אוויר] וקשר לו כתר וצירפן זה עם זה וחתם בה...

המליך אות מ"ם במים וקשר לו כתר וצירפן זה עם זה וחתם בה...

המליך אות שי"ן באש וקשר לו כתר וצירפן זה עם זה וחתם בה..."

למעשה כל ספר יצירה עוסק בבריאת כל היקום באמצעות שילוב שלושת המסלולים: חומר המהווה מעטפת (מים), רוחניות המהווה פנימיות ברת תנועה ופעילות (אש), וזמן (אוויר). וכלשון הראב"ד בביאורו לספר יצירה: "כל ספר יצירה יתפס על ג' דרכים. אחד מהם בעולם, השני בשנה, והשלישי בנפש. וסימנם: והר סיני עשן [עולם, שנה, נפש] כולו". וכתב המגיד ממזריטש שאחד הטעמים שהאות א' היא האות הראשונה, הוא משום שהיא יסוד האוויר שקדם לכל וממנו נוצר הכל: "לפי שאלו האותיות אמרנו שבאו מאור יסוד, הגנוז באין-סוף. והוא סוד יסוד הרוח הכללי שהוא יסוד האוויר הכולל כל היסודות, שכולם יצאו ממנו. אם כן, מים, אוויר, אש – אוויר תחילה. והוא סוד התחלת האותיות באל"ף הרומז לכולם... והנה כשירד זה האור מאין-סוף דרך הפתח, יצא אות א' ראש לכל האותיות הוא וכל צבאיו שהם צירופיו היוצאים ממנו".

וכדבריו מבואר בספר יצירה: "...ועשה אינו, ישנו. וחצב עמודים גדולים [אלה הם הספירות] מאוויר שאינו נתפס".

נפלא הדבר, שאופי כל יסוד ניכר בצורת האות המסמלת אותו. האות ש' נראית כשלהבות אש העולות מעלה. ריבוע האות מ' ו-ם' יציב ורגוע, כמים. ואילו האות א' נראית כשואפת למעלה משום שתי פינותיה שלמעלה, אך נראית גם כשואפת למטה משום שתי פינותיה שלמטה. והרי היא כמרחפת באוויר.

גם הגיית אותיות אלה דומות לאופי יסודותיהם. וכלשון ספר יצירה: "שלש אמות אמ"ש. מ"ם דוממת, שי"ן שורקת, אל"ף אוויר-רוח מכריע בינתיים". וכתב על כך הגאון מוילנא: "מ' דוממת, שהיא מן השפה ואין בה תנועת הקול והלשון [כשאומר מ' בשוא ושפתיו קפוצות]. וכן מידת החסד – סובל הכל ושותק. וכן הם המים שבמקומם נחים. ש' שורקת, שהיא מהלשון בשיניים והיא שורקת יותר מכל האותיות [כשאומר ש' בשוא]. וכן מידת הדין שצועקת. וכן האש שאינה נחה אפילו רגע וכן שורפת כל דבר. א' אוויר-רוח, שהיא בפתיחת הגרון ברוח לבד בלא לשון, והוא כנגד הרוח. וכן היא מידת הרחמים".

האות א' על-פי הקבלה

על-פי הסוד, האות א' רומזת לספירת כתר, שהיא העליונה מכולן, ולכן נקראת בזוהר הקדוש "הראש העליון מכולן, נסתר מכל הנסתרים", אותה הארה ראשונה שכללה את כל הבריאה העתידה וממנה נוצר הכל. וכתב הרב משה קורדובירו, מגדולי המקובלים בצפת לפני כ-500 שנה, שאמנם עיקר האות א' רומזת לספירה הראשונה שנאצלה, ספירת כתר, אולם נרמזו בה כל שלושת הספירות העליונות: כתר, חכמה, ובינה. משום כך ה-י' העליונה שבא' נמצאת מימין ומביטה כלפי מעלה, לפי שהיא ספירת חכמה המקבלת הארתה מלמעלה. והאות ו' האלכסונית הדומה לי' ארוכה רומזת לספירת כתר והי' התחתונה רומזת לספירת בינה המשפיעה אל העולמות התחתונים.

הנה לשון הזוהר הקדוש:

"בוא וראה כי הדבר הראשון שבתורה מלמדים את הילד א"ב. זהו דבר שבני העולם אינם יכולים להשיג בשכלם ואפילו להעלות במחשבתם וכל שכן לאומרו בפיהם. ואפילו מלאכים עליונים ועליוני ועליונים אינם יכולים להשיג סוד האותיות עד סופם לפי שהאותיות הם סודות של השם הקדוש. ואלף וארבע מאות וחמש רבבות עולמות כולם תלויים בקוץ ה-א'. וע"ב [72] שמות הקדושים חקוקים באותיות רשומות [הם השמות היוצאים משלושת פסוקי "ויסע" "ויבא" "ויט"] שבהם מתקיימים השמים והארץ והם תלויים באות ו' שבאמצע ה-א' מהקצה העליון ועד הקצה התחתון. ול"ב השבילים שבחכמה, והנהרות העמוקים שהם חמישים שערי בינה ועשר מאמרות, כל אלה יוצאים מהקוץ התחתון שמתחת האות א'. ולאחר שנאצלה האות א', מכאן ולהלאה התחילו האורות שבאות א' שהיא ספירת כתר להתפשט ונוצרה האות ב' שהיא ספירת חכמה. וכך נתפשטו האורות מאות לאות עד שנוצרו עשרים ושתים האותיות. ולכן התורה הכתובה באותיותיה היא סוד הקיום של כל העולמות וסוד האמונה. ועל ידי לימוד התורה זוכים לקשר זה בזה כראוי".

רמזים נוספים באות א' על-פי הסוד

הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם במידת החסד – נתינה ללא גבולות; ובמידת הדין – שכר ועונש לפי האמת הראויה, באמצעות הספירות העליונות המשמשות כצינור לעולמינו. מבנה גוף האדם עשוי על-פי מבנה עשר הספירות. הספירות שבצד ימין הן ספירות קו החסד, ואילו הספירות שבצד שמאל הן ספירות קו הדין, הגבורה. ואילו קו האמצע הוא קו האיזון. בפועל, דרך ההנהגה האלוקית עימנו, היא בבחינת שמאל דוחה וימין מקרבת. כלומר הדין בחולשה, והחסד בעוצמה.

עיקרון יסודי זה בהנהגת הבריאה נרמז בסוד צורת האות א'. הקו האלכסוני של האות א' מבטא את צינור שפע ההנהגה היורד מלמעלה למטה. משום כך אינו קו ישר מאוזן. אלא יורד. אמנם גם אינו קו ישר מאונך, אלא מתחיל למעלה בשמאל ומסתיים למטה בימין. משום שמצד האמת עיקר ההנהגה היתה אמורה להיות הנהגת קו הדין. שהרי הנהגת קו הדין היא שכר ועונש על-פי המגיע באמת. קו הדין הוא קו ספירות צד שמאל. משום כך הקו של ה-א', אותו קו היורד לעולם, מתחיל מצד שמאל, וכמאמר חז"ל שבתחילה ביקש הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם במידת הדין, שנאמר "בראשית ברא אלהים", ושם "אלהים" רומז לדין. כלומר שכך היה ראוי שיהיה האדם נידון על-פי האמת.

אולם הקו של ה-א' היורד לעולם, ממשיך באלכסון ומסתיים בימין. וכדברי חז"ל שם שלבסוף שיתף מידת החסד עם מידת הדין, שנאמר בסוף פרשת הבריאה: "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים", הרי שבפועל הבריאה נבראה גם בשם הוי"ה הרומז לחסד. ה-י' הימנית העליונה היא בסוד החסד (ספירות קו החסד הן: חח"נ. חכמה, חסד, נצח. שלושת הספירות שמימין), וה-י' התחתונה השמאלית היא בסוד הדין (ספירות קו הדין הן: בג"ה. בינה, גבורה, הוד. שלושת הספירות שמשמאל). השמאלית דבוקה בקו היורד באלכסון לאחר רבע מירידתו, ואילו הימנית באמצע הקו האלכסוני. שכן מידת הדין היורדת נעצרת בתחילת דרכה בבחינת "לעולם ה' דברך [הדיבור, שהוא תקיף יותר] ניצב בשמים". ואינה כמידת החסד, שהיא ההנהגה המרכזית היורדת לעולם בשפע רב.

זאת ועוד. הגימטריה של א' היא 1. אח"ד, ראשי תיבות א' – ח'סד ד'ין. כלומר, האות א' מבטאת את דרך ירידת שפע ההנהגה העליונה בשתי מידות אלה, והדרך שבה א', אלופו של עולם, האל האחד, מנהיג את עולמו.

* * *

נמצא בסיכומם של דברים שבאות א' טמון כוח ההארה הראשונית המתפשטת לכל עבר, ויכולת המקוריות והחדשנות. אמנם באמצעות יכולת הבחירה שניתנה לאדם, בידו להשתמש בכוח זה לצד החיובי היוצר ומחדש לטובה, או חלילה לרעה.

משום כך מן הצד השלילי האות א' מבטאת השפעה רוחנית שלילית, אשר מסיבתה המילה ארור תחילתה באות א'.

לעומת זאת, גם המילים החיוביות: אמת, אהבה, אחדות ועוד, פותחות באות א'. שהרי בכל אלה, הן שבצד החיובי, והן שבצד השלילי, טמונה עוצמה רוחנית.

האות א' בשם האדם

לפיכך, כאשר האות א' נמצאת בשמו של אדם ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא מצינור השפע הרוחני שבה יכולת ליצירתיות מקורית המקדימה את האחרים, ועוצמת התעלות רוחנית גבוהה אשר אם ישכיל להשתמש בה ולהפעילה כראוי על-פי הוראות יוצרו, יגיע לחיי איכות טובים ומאושרים. מכאן יתקדם הוא הלאה לחיים מועשרים גם מבחינה חומרית, ובלבד שיהיה מחובר במעשיו הטובים ובלימודו לאור האלוקי המתגלה בתורה ובמצוותיה.

כל זאת במקביל לפעולת והתפשטות הארת האות א' בעת הבריאה, כמבואר בתחילת פרק זה, על-פי העיקרון היסודי שהכל נמצא ופועל באדם, העולם הקטן, כמו בעולם הגדול. וכפי שנהוג לומר: במיקרו כמו במאקרו, באדם כמו ביקום.

מאידך, צריך האדם בעל האות א' בשמו, להיזהר יותר משאר בני-אדם מהשאיפה לחוסר גבולות ואי קבלת מרות עד כדי הרס עצמי, מתוך אי ציות להוראות. שהרי ביכולת כל שורש רוחני להצמיח פעולות חיוביות ולהצמיח פעולות שליליות, וכוח הבחירה נתון ביד האדם (כמבואר בהרחבה במבוא לספר, ובפרק העוסק בשם האדם).

עוד נציין כי הארת האות א' המופיעה בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, פועלת ויוצרת בו שאיפה למילוי רוחני גבוה מן הממוצע. אדם זה לא יבוא על סיפוקו הנפשי כל זמן ששאיפתו זו לא תתממש באמצעות לימוד תורה וקיום מצוות ומעשים טובים המהווים מזון לנשמה. 

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.