מהי בכלל מידת הביטחון? חלק א’

בראשית דבריי אומר, שרובם של הדברים בחלק זה ששמו בטחון, מבוססים על דברי רבנו בחיי, בספרו חובת הלבבות, שער הביטחון רק מחמת שמצאתי שיהודים רבים מתקשים בהבנת דבריו העמוקים אמרתי בליבי אשתדל בעז"ה לבאר את הדברים בצורה קלה וברורה, למען יוכלו אחינו בית ישראל להתחזק במצווה נפלאה זו.

מהו בטחון

שורש המילים ביטחון הוא ב.ט.ח. כלומר בטוח, כמו שפירש רש"י את הפסוק (בראשית לד, כה) על פי מדרש רבה "וייקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחיי דינה איש חרבו ויבוא על העיר "בטח" ויהרגו כל זכר", "בטוחים" היו על כוחו של זקן, דהיינו שעוד לפני שיצאו להילחם באויביהם, היו בטוחים בניצחונם, בזכותו של יעקב.

בשער הביטחון מביא רבנו בחיי שני פירושים למידת הביטחון, האחד מנוחת נפש הבוטח, שיהיה ליבו סמוך ובטוח על מי שבטח עליו שיעשה הטוב והנכון בעבורו בעניין שבטח עליו שהכול יסתיים בצורה הטובה ביותר עבור האדם הבוטח. אסביר את הדברים על פי משל שמביא רבנו החפץ חיים ע"ה משל לאדם חולה שהיה צריך לעבור ניתוח מסובך מאוד, ודאג בליבו, האם המנתח יעשה עבודתו נאמנה, ולא יתרשל בפעילותיו בשעת הניתוח. לפני שהורדם החולה נתבשר שאביו הוא זה שניבחר לנתחו, או אז נרגע החולה בליבו והבין, אני בידיים טובות, אם יש משהו טוב שאפשר שיעשה עבורו במהלך הניתוח ודאי שאבי יעשה זאת על הצד הטוב ביותר, אומר לעצמו החולה, וכך נרדם מתוך שלוות נפש, ויודע, אני בידיים טובות.

הנמשל הוא, האדם נברא כשהוא חסר מאוד, צריך הוא בגדים, אוכל, דירה, זיווג, בריאות, וכל הדברים הללו הם סיבה לדאגה, איך אשיג אוכל עבורי? ולאחר החתונה עבור אשתי וילדיי? איך אצליח לקנות דירה? איך אתרפא מהשפעת שתקפה אותי? ועוד סיבות רבות לדאגה שסובבות אותנו במהלך החיים.

הבוטח בהשם יש לו שלוות נפש ואינו דואג כלל, ולמה, מפני שהוא בוטח בבורא יתברך, שיספק לו את כל צרכיו, משום שיודע שהאחראי לכל אלה הוא אביו שבשמים, שאוהב אותו, בדיוק כמו שבנו של העשיר הגדול אינו דואג מאיפה ישיג כסף עבור חתונתו, שכן שהוא יודע שכשיגיע עת החתונה אביו כבר ידאג לו. כך גם היהודי הבוטח, צריך להיות רגוע ושליו, כשיגיע הזמן שיצטרך איזשהו דבר בענייני העולם, ידאג לו הבורא יתברך לספק בעבורו את שיצטרך.

דוגמה נפלאה נוספת לשלוות נפש, הבוטח בהשם דומה לתינוק שנותיו הראשונות. מעיד על עצמו דוד המלך ע"ה, שבטח על הבורא יתברך כמו תינוק שבוטח באמו כמו שכתוב ''אם לא שיוויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אימו כגמול עלי נפשי" ומביאים בשם הגאון מווילנא שזהי דרגת הביטחון הגדולה ביותר. כי הרי אם נתבונן בתינוק נוכל ללמוד ממנו מהי שלוות נפש אמיתית.

התינוק הוא היצור המוגבל ביותר בעולם, אין לו יכולת להאכיל את עצמו, ולא להלביש את עצמו ובודאי שאינו יכול להשיג קורת גג לראשו, ואפילו לעשות את צרכיו במקום שלא יתלכלך, אינו מסוגל, אף על פי כן אינו נראה מודאג לרגע, וכל זה מחמת שהוא יודע, יש לי אבא ואימא, שהרי בפעם האחרונה שנצרכתי למזון צעקתי, ומיד אימא ניגשה והאכילה אותי, וכך היה לגבי הלכלוך שהפריע לי מיד כשהרמתי את קולי, מיד ניגשו אליי וניקו אותי, ואפילו כשכאבה לי הבטן מיד קיבלתי תרופה שהעבירה לי את הכאב, עד כדי כך שהתינוק שליו. שרוצים לומר על אדם שיישן טוב, הוא יישן כמו תינוק.

דוד המלך העיד על עצמו שלא דאג כלל למחסורו כלל, כמו שהתינוק אינו דואג לאחר הארוחה מה יאכל מחר, כך הרגיש דוד המלך בעצמו בכל רגע ורגע. כך הדבר גם לגבי יהודי הבוטח בהשם יש לו שלווה אמיתית מדאגות.

סיבה נוספת שהתינוק אינו דואג, היא מפני שאין לו "שכל" לדאוג לעתיד, ולחשוב כל מיני מחשבות על העתיד. כך גם הבוטח מרגיש שלווה בליבו כיון שמבין שאין לו "שכל" לפתור לעצמו את כל הבעיות, וגם אם לא מוצא פתרון, יודע שהדבר נובע מחוסר "שיכלו", וודאי שביד הבורא יתברך לפתור את בעיותיו. בנוסף הבוטח, שליו ורגוע, משום שהוא יודע, שהוא בידיים טובות, ובידו של הבורא יתברך לספק לו כל מחסורו אשר ייחסר. כשם החולה העומד לפני ניתוח אינו דואג, איך צריך להחזיק את סכין הניתוחים, ובאיזו צורה לחתוך בבשר, ומה צריך להוציא, כיון שיודע, שיש מישהו שמבין יותר טוב ממנו בזה, ולכן מסיר דאגה זו מליבו, וסומך על הרופא שיעשה מלאכתו נאמנה. כך גם חכמתו של הבורא, היא אין סופית ובידו לפתור כל בעיה בעולם שתהיה. 

את הספר 'יגל לבי בישועתך' אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס.