חדשות יהדות
מרגש: מה ביקשה אימו של החייל שנהרג בחברון, מיד כשקמה מהשבעה?
אם שקמה מהשבעה על בנה הצעיר, שנהרג בתאונה מחרידה, מבקשת בקשה אחת: לדאוג לחיילים שיניחו תפילין. גבורה של אם יהודיה
- נעמה גרין
- פורסם כ"ט תמוז התשע"ז |עודכן
(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)
מה ביקשה אמו של דוד גולובנציץ ז"ל, המפקד שנהרג לפני שבועיים בחברון בתאונה מבצעית, מיד כשקמה מהשבעה? שליח חב"ד בחברון, הרב יוסי נחשון, בסיפור מרגש ומצמרר.
"קיבלתי טלפון מאסתי גולובנציץ' מאפרת, שאמרה ששמעה עליי שאנחנו מחלקים זוגות תפילין לחיילים שרוצים להתחיל להניח תפילין באופן קבוע, והיא רוצה לוודא שזה באמת מה שאנחנו עושים", מספר נחשון.
"סיפרתי שכבר חילקנו למעלה מ2200 זוגות תפילין לחיילים והמבצע עדיין בעיצומו. היא ביקשה ממני להגיע אליה ולקבל 650$ על מנת לקנות תפילין מהודרות לתת אותם לחייל שיניח אותם מידי יום לע"נ הבן שלה דוד ז"ל, שהיה מפקד תל רומידה ונהרג לפני שבועיים בחברון בתאונה מבצעית.
"למחרת הגעתי אליה ונתנה לי את הכסף, והיום בלילה מגיע אליי חייל, שקיבל על עצמו להניח מידי יום תפילין, ויקבל ממני זוג מהודר לעילוי נשמתו של דוד בן אסתר", מסיים נחשון את דבריו.
לפני שבועיים אירע האסון, כאשר אחד מחייליו של סגן דוד גולובנציץ ז"ל ירה בו בשוגג. בעת ההלוויה, ספדה לו אמו אסתי: "חשבתי שאוכל להספיד אותו. בן יקר שלי, ילד אהוב שלי. אני חושבת שאין לתאר מה נפל בגורלי. זכיתי במשך 22 שנים במתנה נפלאה. לימדת אותי כל כך הרבה. תמיד דאגת שנהנה ושנהיה עם חיוך על הפנים. אני מבטיחה לך עם כל הכאב, שאנחנו נשמור על זה".
"אני לא חושבת שאני יכולה לספר פה סיפורים עליך", המשיכה האם והקריאה קטע מתוך 'אורות', ספרו של הרב קוק: "המוות הוא חיזיון דימיוני. המוות הוא התעצמות של החיים. מי שמכיר את המציאות הרוחנית מבין שהנשמה מתגברת כשהיא נפרדת מהגוף. אני אוהבת אותך, דוד".
אנא קראו תהילים לעילוי נשמתו של דוד בן אסתר:
מזמור מט:
לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר: שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים. הַאֲזִינוּ כָּל ישְׁבֵי חָלֶד: גַּם בְּנֵי אָדָם. גַּם בְּנֵי אִישׁ. יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן: פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת. וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת: אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי. אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי: לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע. עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי: הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם. וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ: אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ. לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ: וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם. וְחָדַל לְעוֹלָם: וִיחִי עוֹד לָנֶצַח. לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת: כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ. יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ. וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם: קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם. מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר. קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת: וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין. נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ: זֶה דַרְכָּם כֶּסֶל לָמוֹ. וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה: כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם. וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר. וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ: אַךְ אלוקים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל. כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה: אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁיר אִישׁ. כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ: כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל. לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ: כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ. וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ: תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו. עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר: אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין. נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ:
מזמור טז:
מִכְתָּם לְדָוִד, שָׁמְרֵנִי קל כִּי חָסִיתִי בָךְ: אָמַרְתְּ לַה' ה' אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ: לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם: יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ, בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי: ה', מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי: חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי: אֲבָרֵךְ אֶת ה` אֲשֶׁר יְעָצָנִי, אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי: שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט: לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח: כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת: תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח: