מותר ללכת לבריכה בימי בין המצרים? ולמקומות בילוי הפתוחים בשבת? ולמה שמים זהב סביב תינוק בפדיון הבן?

1. האם כשאני מתפללת בזמן העבודה (לרוב שחרית) זה נחשב גזל (כי זה על חשבון זמן העבודה)?

אכן ישנה בעיה להתפלל בשעות העבודה, משום גזל. ולכן יש התפלל לפני העבודה, או לבקש רשות מהמעסיק להתפלל בשעות העבודה (וכן יעוין בשו"ת עשה לך רב חלק ו' סימן ע"ח).

* * *

2. למה לא מניחים תפילין בשבת וכן הולכים עם ציצית?

הטעם שלא מניחים תפילין בשבת הוא משום ששבת הוא בעצמו אות בין הקב"ה ובין ישראל, וכמו שכתוב בספר שמות (פרק ל"א פסוק י"ג): "כי אות היא ביני וביניכם". ואם יניחו בהם תפילין, שהם גם כן אות, כמו שכתוב בספר שמות (פרק י"ג פסוק ט') "והיה לאות על ידך", זה יהיה זלזול לאות של שבת. וזהו גם הטעם שלא מניחים תפילין ביום טוב (שלחן ערוך אורח חיים סימן ל"א סעיף א', ומשנה ברורה ס"ק ג'-ד'). אולם טעם זה לא שייך בציצית, היות שאינה בגדר "אות" – ולכן לובשים ציצית בשבת כרגיל.

* * *

3. 1. למה בפדיון הבן שמים מסביב לילד זהב?

   2. למה שמים דבר מתוק ושיני שום?

   אשמח למקורות.

1. הטעם שמקשטים את הבכור בשעת הפדיון בקישוטי כסף וזהב הוא משום הידור וחביבות המצווה (ראה בספר פדיון הבן כהלכתו פרק ח' סעיף ה' ובהערה שם).

2. נאמרו כמה טעמים להסביר את המנהג, ומהם: שהוא כדי לחלק משהו מהסעודה לכל אלו שלא עלה בידם להשתתף בסעודה זו, שמעלתה רבה מאוד. ולכן כדי שלא להטריח את בעל הפדיון, הנהיגו לחלק שום שהוא דבר חריף שראוי לאכול עליו סעודה ודי במעט ממנו, ובקל יהיה די לכל המשתתפים ובני ביתם (ראה שם סעיף מ' ובהערה שם בשם ספר לקוטי פנחס).

* * *

4. האם יש בעיה ללכת למקומות בילוי שפתוחים בשבת?

מעיקר הדין אין איסור ללכת בימי חול לאתרי בילוי שפתוחים בשבת.

ומכל מקום ראוי במידת האפשר (אם זה לא כרוך בהפסד כספי, ואין טירחא יתר על המידה) לנפוש באתרי בילוי שסגורים בשבת, כדי לעודד ולחזק את ידי שומרי השבת (וע"ע בשו"ת תשובות והנהגות חלק א' סימן תת"ה, וחלק ב' סימן קצ"ה ותשכ"ד, ובספר שלחן יוסף עמוד נ"ב, ובמכתבם של גדולי הדור הנדפס בסוף ספר הליכות שבת חלק א').

* * *

5. בעלי ואני חוזרים בתשובה כבר כשש שנים. בורכנו בשלוש בנות, ובעזרת השם בן בא לנו. אני מתפללת ומקווה שלא אלד בשבת, כדי שלא לחללה. אך במידה ואלד בשבת, האם יש אפשרות לדחות את הברית ביום, כיון שהמשפחה שלנו לא שומרת שבת, או שמקיימים את המילה ביום השמיני ללא שינויים?

אין לדחות ברית שחל בשבת בגלל חשש שקרובי משפחה יחללו שבת כדי להגיע לברית (ראה שו"ת ישא יוסף חלק ב' סימן מ"ז, וספר אשרי האיש על יורה דעה חלק ב' פרק נ"ד סעיף א', בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ושו"ת תשובות והנהגות חלק ה' סימן ר"צ, וחלק ו' סימן ר'. וכן ע"ע בשו"ת יביע אומר חלק י' חלק אורח חיים סימן ל"ב, ובספר קיצור שלחן ערוך ילקוט יוסף סימן של"א סעיף ז').

וכדי למנוע מקרובי המשפחה לחלל שבת – העצה היא לקיים את הברית בשבת בצמצום, וביום ראשון לעשות סעודה גדולה לכלל המשפחה (דהיינו ברית מדומה ללא ברכות. וכ"כ עצה זו בספר הליכות שבת חלק א' עמוד רס"ו. וע"ע בספר פסקי תשובות סימן של"א אות ב').

* * *

6. אני מכירה מישהי שגורמת לעצמה להקיא את האוכל שהיא אוכלת. האם עפ"י דין תורה אסור לעשותאת זה?

על פי ההלכה אסור לאדם לגרום לעצמו סתם כך להקיא, משום שזה נחשב הפסד אוכלין. ורק אם מצטער מרוב מאכל – הדבר מותר (שלחן ערוך אורח חיים סימן שכ"ח סעיף ל"ט).

(צילום: shutterstock)

7. נאמר לי שהתורה מדויקת. לכן אני שואלת מדוע בשיעור תורה אחד אני שומעת שהנביאים כתבו, ובשיעור אחר – משה כתב. במידה ומשה כתב את התורה, איך כתוב בתורה "משה מת"?

את חמישה חומשי התורה כתב משה בעצמו מפי ה' בסוף שנת הארבעים לשהות עם ישראל במדבר, לפני פטירתו. את שמונת הפסוקים שהאחרונים שבתורה, המדברים על פטירת משה, כתב משה רבינו בעצמו מפי ה', וכדבר חז"ל, משה כותב את הפסוקים האלו בדמעות.

את שאר הנביאים כתבו הנביאים בנבואה, וכמבואר במסכת ב"ב מי כתב כל ספר.

משה רבינו כתב את התורה ואת ספר איוב.

יהושע כתב את ספר יהושע.

שמואל הנביא כתב את ספר שמואל ואת שופטים ורות.

את התהילים כתב דוד המלך.

ירמיה כתב את ספר ירמיה וכן ספר מלכים ואיכה.

חזקיה ונביאים שלצידו כתבו את ישעיה, ואת שיר השירים, קהלת ומשלי.

אנשי כנסת הגדולה כתבו את יחזקאל, תרי עשר, דניאל ומגילת אסתר.

עזרא כתב את ספר עזרא ואת ספר דברי הימים.

* * *

8. כיצד עלי להגיב לאימייל שקבלתי ונכתב בשבת, שאני אמורה וצריכה להגיב לו לצורך התקדמותי המקצועית ועוד?

לדאבוננו, ידוע מצב היהודים היום שאינם שומרי תורה, אשר רובם בגדר תינוק שנשבה.

לכן, הדרך הראויה הינה לעורר את החוטא מתוך הרצון לעזור לו לטובתו; ואם הוא מחליט שלא לקבל את הדברים, זה כבר כלול בהשגחה שלו.

לכן ראוי לך להשיב לאימייל כזה כרגיל, וכאילו נכתב בימי החול; מאידך, נראה לי שראוי לך להוסיף בסוף המכתב: נ.ב. "רציתי לבקש מצידי בנוגע מכאן ולהבא, אם כבוד המעביד/המורה יוכל לרשום ולשלוח לי מכתבים רק בשעות של ימי החול. בתודה."

* * *

9. מי כשיר להשלים מניין בעת תפילה?

כשר להשלים מנין צריך להיות: יהודי, זכר, למעלה מי"ג שנה, השפוי בדעתו, ושומר מצות התורה.

* * *

10. האם מותר ללכת לבריכות בימי בין המצרים? ואם לא, מדוע?

לפי מנהג הספרדים, מותר ללכת לבריכה, והוא הדין לים, בימי בין המצרים, ואפילו בשבוע שחל בו תשעה באב (שו"ת יביע אומר חלק ה' חלק אורח חיים סוף סימן מ"א, ושו"ת יחוה דעת חלק א' סימן ל"ח, וספר חזון עובדיה על ארבע תעניות עמוד רל"ח).
 
אולם לפי מנהג האשכנזים, מותר ללכת לבריכה וכן לים רק עד ראש חודש אב (שו"ת תשובות והנהגות חלק ב' סימן רס"ג).
 
ולכל המנהגים נכון ליזהר שבעתיים בימים אלו לא לשוט ולהתרחץ במקומות שיש חשש סכנה, כי הימים מסוגלים רחמנא ליצלן לדברים בלתי רצויים (ראה מה שהביא בזה בספר פסקי תשובות חלק ו' סימן תקנ"א אות מ"ו).