הרב זמיר כהן – מהו הייעוד שלך בעולם?

אחת העבודות הרוחניות הגדולות של המבקש לבנות ולעצב את אישיותו, היא ההכרה הפנימית במכובדות עצמו מתוך ענוה נכונה. שכן כל זמן שלא יכיר בערך עצמו כנזר הבריאה, ובמשקל הרב שיש לכל פעולה מפעולותיו החיוביות או השליליות בממד הרוחני וממילא בעולם הגשמי, עלול הוא להגיע לשפל בל יתואר בכל תחומי החיים, מבלי להבין ולדעת עד כמה הוא ירד והיכן הוא נמצא. בנוסף, אדם זה גם יהיה חסר מוטיבציה לפעול ולעשות את הטוב והנכון והמועיל לו ולעולם, מתוך תחושה בלתי נכונה של חוסר מסוגלות ואפילו דכדוך פנימי, בבחינת הכתוב: "וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ".

עם זאת, עליו להיזהר ולהישמר לבל ייסחף במחשבת ערך וכבוד עצמו, עד שיגיע חלילה לרדיפה אחר הכבוד. שהרי על רדיפת הכבוד אמרו חז"ל: "הקנאה והתאווה והכבוד, מוציאין את האדם מן העולם". ואחד מארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם הוא "המתרחק מן הכבוד". אלא ינקוט לעצמו כדרך חיים את מידת הענווה, יחד עם הכרת ערך עצמו במידה הראויה, כמבואר להלן.

במשנה עומדים חז"ל על השאלה מפני מה נברא אדם הראשון יחידי, ולא כעצים ודשאים וכל בעלי החיים אשר נבראו בהם כמה פרטים מכל מין ומין? ותשובתם יסודית מאד לאלף בינה לכל אדם, בדבר גדלותו וערכו בפני עצמו. הנה לשון המשנה:

"לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך שכל המאבד נפש אחד מישראל, מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא [שהרי מאדם אחד, אדם הראשון, יצאו כל בני האדם שבעולם. וכך יכול היה לצאת עולם מלא מהאדם שאיבד]. וכל המקיים נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא; ומפני שלום הבריות שלא יאמר אדם לחברו אבא גדול מאביך [שהרי אב אחד לכולנו, הלא הוא אדם הראשון]; ושלא יהו מינין [הכופרים] אומרים הרבה רשויות בשמים [אלא אדם אחד היה ונברא על ידי אל אחד]; ולהגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא, שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחברו. לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם".

ועוד מובא במדרש:

"תחילה היה מדבר בלשון יחיד. שנאמר: 'וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ'. מלמד שכל אחד ואחד מישראל צריך לומר: בשבילי נברא העולם, ולי ניתנה התורה!".

כלומר, אל לו לאדם לחוש כי רק פרט אחד מתוך רבים הוא, ללא שום משמעות הייחודית לו. אלא יידע שהעולם איתו או בלעדיו אינו אותו עולם! שכן לאורך כל ימי חייו, בתקופה ההיסטורית אליה הוא נשלח בהשגחה פרטית לחיות בעולם, הוא חלק נכבד ובלתי נפרד מהמנגנון הכללי של הבריאה עם ייעוד תועלתי הייחודי לו.

ייעודו של כל אדם

כל אדם החי בעולם בתקופה מסוימת בהיסטוריית העולם, דומה למרכיב יקר וחשוב הנמצא במערכת הפועלת בהרמוניה מליאה ומתוך השפעה הדדית של כל מרכיביה על עצמם ועל המערכת בכללותה. כל פרט חיוני והכרחי לשלימות המערכת. אולם בידו לפעול להיטיב לכל חלקי המערכת ובידו לפעול להזיק להם. חכמי הקבלה לימדונו כי שני מסלולי עבודה פרטית יש לכל אדם. המסלול האחד הוא תיקון הבריאה במה שרק הוא (!) יכול לתקן באמצעות מכלול המצוות שמקיים (ניתן לדמות זאת למי שמתוך אין ספור דלתות שכל אחת מהוה שער לתיקון שונה בבריאה, ישנה דלת שהמפתח המיוחד לה נמצא רק בידו), והמסלול השני הוא תיקונו הפרטי לפי ייעוד מסוים שעבורו בעיקר הוא בא לעולם. וכיצד יידע מהו עיקר ייעודו בעולם? באמצעות מעקב אחר משיכתו החזקה ביותר למצווה מסוימת, ומשיכתו החזקה ביותר לעבירה מסוימת. מצוה אשר הוא חש צורך עז לקיימה היא זו אשר נשמתו חשה במה שחסר לה ביותר ואשר עבורה בעיקר היא כאן. ואילו העבירה אשר ההתמודדות עמה קשה לו יותר מהתמודדות עם כל עבירה אחרת, היא זו אשר יצרו מנסה להכשילו דווקא בה, דווקא משום שהיא עיקר תיקונו. וזאת כמובן מלבד התועלת הכללית שבכל המצוות (העשה והלא-תעשה) להארת נשמתו, ולהשלמת בנייתה ועיצובה הקבוע לקראת המעבר לחיי נצח.

לכן כל אדם נברא שונה במראהו מהאחרים, כדי שיזכור תמיד כי יש לו ייחודיות וייעוד מסוים שאיש בעולם לא יוכל לעשותו במקומו. ואין שום הבדל לעניין זה אם מדובר באדם בריא או חולה, יפה תואר או מכוער, שלם או בעל מום, בעל נפש בריאה או פגועה. לכל אחד ואחד יש תפקיד רוחני בעולם, וכל מעשה טוב שהוא עושה או ייסורים שהוא עובר, מביאים אותו ואת כל העולם עמו לתיקונו ולשלמותו.

לרכישת הספר "מפתחות לחיים" היכנסו לאתר הידברות שופס