מדוע יש לנו פחדים וחרדות?

הבורא יתברך ברא את הפחד באדם מכמה סיבות טובות ונכונות.

האחת - כדי שיפחד לעבור על רצון הבורא יתברך מחשש לעונש.

ובאמת כבר ראינו בדור המבול, שהאריכו ימים עד שמונה מאות שנה ומעלה, והפחד היה מהם והלאה, ׳יש לי עוד הרבה שנים שאתן דין וחשבון לפני הבורא יתברך׳ - אמרו לעצמם וגם מחלות עדיין לא היו בעולם בזמנם. והתוצאה הייתה נוראה: ״כי השחית כל בשר דרכו לפני״ (בראשית ו, יב), כל העולם כולו למעט נח בגד בבורא יתברך והשחית את מעשיו.

וכל זה למה?

מסבירים חז״ל במדרש (ע' מדרש תנחומא בראשית סי' מ), מפני שהיו גיבורים גדולים, ופרנסתם היתה מצויה להם בשפע, (היו זורעים פעם בארבעים שנה), לא היו חולים לעולם. בקיצור, לא היה להם ממה לפחד, וכשאין פחד באדם, פורק הוא מעליו עול הבורא יתברך, וחלילה יכול לעבור על כל העבירות שבתורה.

השנייה - סיבה נוספת שנתן השם יתברך באדם פחד, כדי שלא יבוא לידי סכנה.

אדם פוחד ללכת על מעקה של גג גבוה מחשש שיפול, ואם לא היה טבוע בו פחד, היה מגיע חלילה לידי סכנה, כך גם הפחד מחיות רעות, שלולא הפחד מחיות היה מכניס עצמו למקום סכנה. ועוד אומרת המשנה באבות (פ"ג מ"ב): ״לולא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו״, הפחד מעונש השלטונות גורם לאדם שלא להרוג את מי שהוא חומד את ממונו, או לגנוב את ממון חברו וכו׳, תארו לעצמכם מה היה קורה אם לא היה פחד משוטרי התנועה וממצלמות המהירות, הרי שהכבישים היו מקום סכנה ממש.

פחד ממחלות גורם לאדם להיזהר מלאכול מאכלות מזיקים או מקולקלים, וכן לדאוג לעצמו לתזונה בריאה ומאוזנת, וגם להתלבש כראוי בימות החורף הקרים, ואפילו לקבל חיסונים למחלות מסוימות שלא יבואו עליו חלילה.

*  *  *

ממה לפחד?

נשאלת השאלה: האם השם יתברך רוצה שנפחד מדברים נוספים בעולם?

באמת הגמרא (ברכות ס.) מביאה סתירה בפסוקים - במשלי (כח, יד) כתוב: ״אשרי אדם מפחד תמיד״, ומשמע שצריך היהודי לפחד כל הזמן, ואילו בישעיה (לג, יד) כתוב: ״פחדו בציון חטאים״, מפסוק זה נלמד שרק אנשים חטאים אמורים לפחד?

ומתרצת הגמרא: ״ההוא בדברי תורה!״

אדם צריך לפחד רק משני דברים (כך פירש רש״י בשני מקומות בתלמוד): האחד - שלא ישכח את התורה שלמד, וישנן אותם תמיד כדי שיהיו שגורים על לשונו. והשני - שיפחד מהתוצאות של פעולות שעומד לעשות, כגון, אם עומד לבייש את חברו, בזה צריך לפחד. כמו שאומרת הגמרא בגיטין (נה:) על קמצא ובר קמצא, שלא פחד לבייש אותו בפני קהל רב, וזאת משום שבטח בעושרו ובקשריו הרבים, והחוסר פחד הזה, הביא לבסוף את חורבן בית המקדש.

-הפחד הנכון הוא פחד מעבירות ומהתוצאות שלהם.

כגון, אדם צריך להיזהר שלא לפגוע באשתו, גם בגלל החשש מהתוצאה שתבוא לו על ידי הבורא יתברך.

וכן, אם רוצה לעשות פעולה מסוימת, צריך לפחד שמא על ידה יבוא לחלל את שמו של הקדוש ברוך הוא ברבים, וכך בכל הציוויים שנצטווינו בתורה הקדושה, צריך לפחד לעבור עליהם מחמת התוצאות שיבואו עליו מאת הבורא יתברך.

דוגמאות רבות ישנם לדאגה נכונה, כמו שמביא בספר הנפלא ׳אורחות צדיקים׳ (שער הדאגה): ״ומהם שידאג אם לא החזיר הלוואה בזמן מפני שנחשב חלילה ״ללווה רשע ולא ישלם״, וכן ידאג אם גזל אדם ועדיין לא החזיר את הגזילה, ואם עדיין לא שומר שבת כהלכתה, ידאג מדוע לא מסייע הקדוש ברוך הוא בידו לשמור את השבת הקדושה, וכפי הנראה עדיין לא למד את מעלת השבת והלכותיה,

וגם ידאג אם אינו קובע עיתים לתורה בכל יום, מפני שהשאלה הראשונה שישאל בעולם האמת היא "האם קבעת עיתים לתורה״ כך הדבר גם לגבי אישה שעדיין אינה מתלבשת בצניעות צריכה היא לדאוג מדוע לא זכתה עדיין להבין את גודל מעלת הצניעות.

*  *  *

כבוד הזולת

דאגה נכונה נוספת היא, אולי אנחנו מזלזלים חלילה בכבוד חברינו, וכתוצאה מכך מדברים רעה על אחינו בני ישראל. או אולי נכנסה בליבנו מידה רעה כגון הגאווה, הקנאה והדומים להם, וכך בכל מצוה ועבירה, הדאגה לקיימם או לא לעבור עבירה היא נכונה.

אבל - כל דאגה אחרת, לא רק שהיא לא נכונה, היא אפילו יכולה חלילה להזיק.

כמו שהעיד על עצמו איוב בפסוק (ג, כה): ״כי פחד פחדתי... ואשר יגורתי בא לי״ , איוב היה עשיר מאין כמוהו, ונתברך בבנים ובנות צדיקים וטובים, והברכה שרתה במעשי ידיו, אבל הפחד קינן בתוך תוכו, ״אולי אאבד את כל ממוני, ואולי אאבד את ילדי, ואולי אאבד את בריאותי״, (בלשוננו זה נקרא חשיבה שלילית), וסופו שהתגשמו כל פחדיו, והפסיד את כל ממונו, את בניו, ואף את בריאותו.

את הספר 'יגל לבי בישועתך' אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס