"רצינו להוציא תרגום חדש של פירוש הרש"ר הירש לתורה, תרגום שיהיה נגיש לכל"

מפרשים רבים יש להם, לחמישה חומשי תורה. יש מי שאוהב פירוש 'האור החיים' ויש מי שדבק בפירוש הרמב"ן. יש מי שלומד בשקידה את פירוש האבן-עזרא ויש מי שאת פירושו של הרשב"ם. בחומשים של היום מודפסים לרוב שפע של פירושים, מתאימים להעדפותיו של כל אחד. מלבד פירושו של רש"י, הפירוש היסודי, המקיף, שאותו לומדים בציבור שומרי המצוות ילדים ומבוגרים כאחד, איש לפי הבנתו – אין אף פירוש אחר שמעמדו במבוסס ויסודי בתור ה-פירוש על החומש, בה' הידיעה.

אלא אם כן מדובר, במקרה, ביהודים יוצאי גרמניה. ליוצאי גרמניה היה את אותו פירוש בה' הידיעה, פירוש אחד ויחיד שנלמד בשקידה על ידי כל היהודים שומרי המצוות. פירוש זה היה מוכר אף יותר מפירושו של רש"י. המדובר, כמובן, בפירושו של הרש"ר הירש, שבימים אלה יצאה מהדורה חדשה שלו, בתרגום חדש, על ידי הוצאת 'פלדהיים'.

הרש"ר הירש, רבי שמשון בן רפאל הירש, (1808-1888) נחשב מושיעה של האורתודוקסיה היהודית בגרמניה. בתקופה שבה ההשכלה, ההתבוללות ותנועת הרפורמה עשו שמות בקהילות היהודיות הגרמניות, הרש"ר ייסד את שיטת 'תורה עם דרך ארץ', יצר את תנועת 'הפרדת הקהילות' שבמסגרתה התבדלו שומרי המצוות מהיהודים הרפורמים והקימו קהילות נפרדת, ואפשר את גדילתם של דורות של יהודים שומרי מצוות בתוך סערות אותה תקופה. לצד 'אגרות צפון' ו'חורב', ספרי ההשקפה שלו המבארים סוגיות יסוד ביהדות ואת טעמי המצוות, התפרסם במיוחד, כאמור, פירושו על חמישה חומשי תורה. כמו שאר כתביו, גם פירוש זה נכתב בגרמנית צחה.

"מי שעוסק בהוצאת כתביו של הרב הירש לאור בעברית הם צאצאיו של הרב הירש", מספר לנו אבישי שוטלנד, עורך הפירוש בעברית. "את הפירוש בעברית שהיה מוכר עד היום הכינו הרב מרדכי ברויאר ופרופסור מרדכי ברויאר –שני נכדים של הרש"ר הירש, האחד רב והשני היסטוריון. הרב תרגם את הפירוש, הפרופסור ערך, וזו המהדורה שהיתה מוכרת מאז יצאה לאור לפני חמישים שנה".

למה בעצם צריך תרגום חדש?

"מי שיזם את התרגום מחדש הם צאצאי הרב הירש המתגוררים בארה"ב", מסביר שוטלנד. "הרב יוסף ברויאר, נכדו של הרש"ר הירש, היה ראש ישיבה בפרנקפורט שעבר לארה"ב והקים שם את קהילת היקים בניו יורק. הרש"ר הירש כתב את ספריו בגרמנית, והרב ברויאר רצה שהם יהיו זמינים לכל. צאצאיו מנסים להגשים את הפרויקט הזה. התרגום הישן, לטענתם, גם לא מדויק לחלוטין וגם כתוב בשפה אקדמית. הם רצו תרגום חדש שיהיה נגיש לבני התורה בארץ ישראל ובארצות הברית".

בשלב הראשון תורגם הפירוש לאנגלית. לאחר עריכה קפדנית לוודא היצמדות לטקסט הגרמני, הוחלט לתרגם את הגרסה האנגלית לעברית.

התוצאה הסופית היא אכן פירוש בשפה שוטפת וקולחת, שמנגישה את הספר לכל אחד, כפי שהיתה כוונתו של המחבר מלכתחילה. כי על אף גאונותו המפליגה של הרש"ר הירש, בגרמניה של לפני מלחמת העולם השניה למדו כולם את פירושו: ילדים ומבוגרים, נשים וגברים, בעלי השכלה תורנית רחבה ואלה שבקושי ידעו את לשון הקודש. את הסיבה לכך הסביר הרב מרדכי ברויאר, נכדו, במאמר שכתב על פירושו של סבו: "רש"ר הירש ביקש להבין את פשוטו של המקרא רק כדי לעמוד מתוך כך על משמעותו של המקרא. הפשט היה בעיניו טפל, ואילו המשמעות היתה עיקר. הוא לא ביקש לדעת רק מה כתוב כאן, אלא הוא שאל גם למה הוא כתוב, מה הוא מוסיף לנשמה, כיצד הוא מחנך את האישיות, במה הוא מחשל את האופי ומקרב את האדם אל בוראו. ואלו הם דברים שכל אדם הלומד תורה ומקיים מצוות זקוק להם ומרגיש בחסרונם. וזו היא אפוא הסיבה לכך, שפירוש רש"ר הירש היה פירוש עממי, שנתקבל בהערצה על ידי כל שכבות הציבור - גדולים וקטנים כאחד".

מי שילמד את פירוש הרש"ר הירש בימינו ימצא שאותם לקחים ששאב הרש"ר הירש מפסוקי המקרא רלוונטיים להפליא גם בימינו. ברור לגמרי איזו חוזק ונחמה, למשל, מצאו המעטים הנצמדים לתורה ומצוות בעידן של התבוללות מואצת בפירוש הבא בפרשת לך לך: "היהדות גם היא נותנת חשיבות לציבור...אך למרות זאת, בתחילת דרכה של היהדות אומר הכתוב: 'לך לך' – לך למען עצמך, לך בדרכך שלך'. זהו ערך נעלה עוד יותר. אין אחד הרשאי לומר: 'צדיק אני וישר די הצורך לעומת האחרים, כפי המקובל בימינו'. אלא כל יחיד אחראי ישירות בפני השם על התנהגותו האישית. ואם אכן נוצר צורך בדבר, אם השיטה הנהוגה על ידי הרוב אינה נכונה- אומר לו הכתוב: פעל לבדך ועבוד את השם!"

פירוש מהדהד במסרו הנוקב במאה התשע עשרה – ומהדהד לא פחות בימינו אנו.

כעת, אומר אבישי שוטלנד, שוקדים על הוצאתו לאור בעברית של פירוש הרש"ר על ספר תהילים. "שוב, קיים תרגום ישן: תרגומו של ד"ר ליפשיץ משנת תש"ט. לעומת זאת באנגלית קיים תרגום מדויק ומדוקדק ביותר של גברת גרטרוד הירשלר. אנחנו מתרגמים כרגע את התרגום הזה לעברית. בהמשך אנו מקווים להוציא עוד מספר ספרים של הרש"ר הירש בעברית, כולל אוסף מאמרים שנהג לפרסם בכתב העת 'ישורון' וחלקם מעולם לא יצאו בעברית".