כרטיס ההגרלה שזכה בסכום עתק - עלה בלהבות

בספר 'שלמים מציון', הכולל את דברי תורתו של הגאון הרב בן ציון פלמן זצ"ל, מובאים דברים שנהג לומר בימי בין המצרים.

"מעשה באדם עני ואביון, שבקושי רב הצליח להביא כל יום טרף לביתו", פתח הרב את דבריו. "יום יום היה מכתת רגליו בעבודות שונות ומשונות, כדי להרוויח מעט כסף שיספיק לו ולבני ביתו לצורכי אותו היום".

"יום אחד החליט העני לנסות את מזלו, ולקנות כרטיס הגרלה שאפשר לזכות בו בסכום כסף גדול מאוד, שביום אחד הוא יכול להתהפך בו לעשיר גדול. ואכן ממחשבה למעשה כך עשה, קנה את הכרטיס המדובר, והגיע עימו לביתו. בבית הראה את הכרטיס הזה לאשתו, וביקש ממנה שתשמור עליו עד מאוד, משום שהוא כרטיס חשוב שיכול להביא להם הרבה תועלת.

"האשה עשתה כמצוות בעלה, והניחה את הכרטיס בארון העליון שבבית שיהא מונח שם למשמרת", ממשיך הרב לתאר.

"יום אחד בשעת הצהרים, האמא היתה עסוקה בעיסוקיה, והילדים שהיו בבית חיפשו משהו מעניין להתעסק עימו, ופתחו את הארונות כדי לתור אחר איזה חפץ מעניין.

"אחד מהילדים לקח כיסא, עלה עליו ופתח את הארון העליון ולהפתעתו הוא רואה שם כרטיס גדול ויפה, שמצויר עליו ציור מאוד מרשים. הילד התפעל מהציור הזה, ולקח את הכרטיס כדי לשחק עימו במשחקיו. הילדים כולם התקבצו סביבו, והתחילו לשחק בכרטיס, להעתיק את הציור שמצויר בו, לצבוע אותו, וכהנה וכהנה.

"פתאום, באמצע המשחק הילדים לא נזהרו כראוי, והכרטיס נפל לתוך התנור שדלק בפינה, וברגע אחד נשרף כולו והפך לכמה פרורי אפר.

"הילד שלקח את הכרטיס הצטער מאוד על הציור היפה שאבד, ומרוב צער התחיל לבכות. הילדים הקטנים שראו את אחיהם הגדול בוכה, הבינו שצריך עכשיו לבכות, ולפיכך התחילו גם הם לבכות.

"האמא שלא הבחינה כל אותה העת במעשיהם, כששמעה את הילדים בוכים הזדרזה מיד לבדוק מה קרה להם. וכשסיפרו לה על הכרטיס עם הציור היפה שהורידו מלמעלה והוא נשרף, הבינה שמדובר בכרטיס היקר שבעלה ביקש ממנה לשמור עליו. ואם הוא נשרף כנראה שהפסידו משהו חשוב, וגם היא התחילה לבכות על שריפת הכרטיס.

"ובדיוק באותו זמן, האבא הלך לבדוק איזה כרטיס זכה בהגרלה, ולהפתעתו הוא רואה שהכרטיס שלו עלה בגורל, וזכה בסכום כסף עצום שיכול להפוך את מצבו מחושך לאור. הוא התחיל לרוץ בשמחה לביתו כדי להביא את הכרטיס. הוא נכנס לבית, והוא רואה את כולם בוכים, וכששאל מה קרה, הבין שהכרטיס של ההגרלה נשרף באש… ומיד גם הוא התחיל לבכות… על האובדן הגדול שהפסיד עתה בשריפת הכרטיס שזכה...

"יוצא, למעשה, שכולם בוכים", ממשיך הרב פלמן, "אבל כל אחד מסיבה אחרת. זה - בוכה על הציור היפה שאבד, זה - בוכה על הכרטיס היקר שאבד, זה - בוכה כי כולם בוכים, אבל היחיד שבוכה, ומבין על מה הוא בוכה - זה האבא, שמבין את תוכן הכרטיס, כמה הוא היה שווה וכמה הפסיד עתה בשריפתו.

"אותו הדבר הוא בענין האבלות והבכי על חורבן בית המקדש", עובר הרב לבאר את הנמשל. "יש כאלו שבוכים על ההוד והדר החיצוני שהיה לבנין הבית, יש שבוכים על הכבוד שכלל ישראל הפסיד בחורבן הבית, יש שבוכים בשל הצרות והאסונות שסובלים ישראל עד ימינו אנו, ויש שלא מבינים כלום ובוכים כי כולם בוכים" 

"אבל האיש המשכיל, מתבונן איזה דרגות של קדושה וטהרה כלל ישראל זכו כשהיה בית המקדש קיים, לאיזה רוממות עלו ונתעלו - וכל זה הפסידו בחורבן הבית. ואצלו הבכי והצער הוא אמיתי שמבין את ההפסד האמיתי שהפסדנו בחורבן הבית. ועל זה צריך להתבונן בימים הללו, על מה לבכות", מסיים הרב פלמן את דבריו הנוקבים, היוצאים מתמצית לבו.

בעקבות החורבן הגדול - סרטון חובה עם צ’ארלי הררי: