אני לא מחפש כל הזמן להכות אותך!

הפחד נובע מכמה סיבות: 

סיבה ראשונה ועיקרית היא מידת הגאווה - פעמים רבות אנשים פוחדים לעשות פעולות טובות וחשובות מחמת הדאגה, פוחדים מה יגידו עליהם, ויש בליבם פחד מתגובות החברים, כגון, אישה שרוצה להתלבש צנוע יותר, אומרת בליבה ״מה יגידו החברות ובנות המשפחה וכו׳, ואולי לא אמצא חן בעיניהם יותר״. וכן יהודי שרוצה להתנתק מחברים שאינם מהוגנים, וחושש בליבו ״מה יחשבו עלי החברים בשכונה״.

בנוסף יש להם פחד להעז לעשות דברים גדולים וחשובים, כגון לארגן שיעורי תורה בשכונתו, או לנסות להחזיר יהודי בתשובה, וכל זה מהחשש שאולי לא יצליחו ומה יחשבו עליהם, פחד זה נקרא ׳פחד מכישלון׳.

הפתרון לפחד זה הוא, הידיעה והשינון של הפסוק ״חן וכבוד יתן השם״ (תהלים פד, יב), ו״לענווים יתן חן" (משלי ג, לד) מציאת חן שלנו בעיני האחרים תלויה רק בבורא יתברך ואם נעשה פעולות למענו אין ספק שישפוך עלינו חן מן השמים.

כמה אנשים אנחנו מכירים שרודפים אחרי הכבוד, ומנסים למצוא חן בעיני אחרים, והכבוד בורח מהם, והתוצאה היא בדיוק הפוכה, עד שהציבור בז להם בליבו. ולעומתם, אלו שבורחים מפני הכבוד, דווקא הם, הכבוד רץ אחריהם.

וזאת משום שמציאת חן, הוא ביד השם יתברך בלבד, וברצונו מברך גם אם נעשה את כל הפעולות ההפוכות מרדיפת הכבוד, יתן עלינו חן מן השמים, והרואים יעריכו אותנו יותר על אמונתנו האמיתית, ומעמידתינו על עקרונותינו ללא חשש.

כך גם הבטחת שלמה המלך ״לענווים יתן חן״, דווקא העניו, שנחבא אל הכלים, ואינו מפרסם את מעשיו הטובים ברבים, ואינו מתבייש להודות ברבים על טעויותיו, והולך בשפלות קומה, שעל פי הטבע אין סיבה שיהיה לו חן מיוחד בעיני העם, דווקא לו השם יתברך נותן חן מיוחד יותר מכולם.

כן הוא לגבי אישה שרוצה לשמח את בוראה על ידי לבוש צנוע ומכובד יותר, אם רק תדע בליבה איזו שמחה יש לבורא יתברך בהתגברותה על יצר הרע, ועם שמחה כזו בשמים, ודאי שיוריד עליה השם יתברך חן מיוחד מהשמים, וגם אם בעיני רוחה נראה שהיא פחות ״זוהרת״, אדרבא, יתן לה השם חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.

פחד נוסף הוא, אולי השם יעניש אותי - תקופה ארוכה בימי חיי הרגשתי, שהנה בכל רגע חלילה הבורא יתברך עומד להעניש אותי על כל חטאי, עד שפחד זה שיתק אותי מלעשות אפילו פעולות פשוטות.

בתחילה חשבתי שזו נקראת ׳יראת שמים׳!

אבל לאחר זמן הבנתי, שיראת שמים לא אמורה לגרום לעצבות וללחצים נפשיים, וכל זאת תוצאה של חוסר הכרת מידותיו של הבורא יתברך.

*  *  *

דרך אגב - אומר לכל אותם שחוששים ממחלות, שחלילה יבואו עליהם, ועל כל כאב קל נכנסים הם לפחדים שמא זו המחלה חלילה וכיוצא בזה - דעו שישנה הבטחה שלא לחלות במחלה הנוראה, ולא בשום מחלה אחרת, והיא הבטחתו של דוד מלך ישראל: ״מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו״. אדם שנוצר לשונו, ואינו מדבר רעה על יהודים, ואדרבא רודף אחר השלום, מובטח לו שיאריך ימים לראות טוב.

*  *  *

לא מחפשים אותך!

הנראה בעיניכם שילד שטעה בהנהגותיו, אביו יחפש כל הזמן להענישו? או איך שקוראים לזה אנשים ״לחפש אותו״ כל הזמן?

- חלילה מלומר כן... אלא הדבר בדיוק הפוך, הבורא יתברך מייחל ומצפה להצלחתנו יותר ממה שאנו מאחלים לעצמנו, ואהבתו יתברך אלינו היא אין סופית, וכל רצונו יתברך הוא, שנבין היכן טעינו ונחזור בתשובה, ולאחר מכן נסמוך עליו יתברך שיקבל אותנו באהבה גמורה, והוא ייטיב לנו עד בלי די. אדרבא, עצם העניין שאנו מרגישים שהבורא יתברך רוצה להעניש אותנו, הוא פגיעה בכבודו יתברך.

תארו לעצמכם, שלא פחות ולא יותר, הבן שלכם, בכל פעם שיעבור לידכם, ירים את ידיו בהתגוננות מפחד שמא... תכו אותו!!!

הרי מיד תאמרו לו, ״תירגע בני, אני לא כזה רע שמחפש כל הזמן להכות אותך!״

בדיוק כך אנחנו, אנו מראים לקדוש ברוך הוא, כשבכל שעה אנו פוחדים מעונשו של השם יתברך.

על פי רוב, אדם כזה שמפחד כל הזמן שתפגע בו מידת הדין, מחשבותיו כלפי אחרים גם היא במידת הדין. אם מישהו פגע בו, ממהר הוא לחשוב איזה עונש חמור מגיע לאותו יהודי, ואם ראה יהודי שעובר עבירה, אומר בליבו ״רשע! איך הוא יכול לעבור על רצון הבורא יתברך, כנראה שיקרה לו בקרוב אסון חלילה״. ואם אחד מילדיו עבר על רצונו, מיד חושב על עונש הגון להענישו. ואין זה באשמתם, אלא מחמת שהורגלו בכך, אין הם שמים לב על מחשבתם המוטעית.

אם רק נלמד ממידותיו של השם יתברך, ארך אפים ורב חסד ואמת, ואם תבדקו בהיסטוריה של עם ישראל, כמה האריך אפו השם יתברך לעם ישראל על חטאתם עד שחזרו בתשובה, ופעמים אנו רואים יהודי בגיל ששים שחוזר בתשובה ועוזב את דרכיו המוטעות, וחוזר לחיקו של בורא עולם, ששים שנה השם יתברך נתן לו חמצן בריאותיו, ואוכל על שולחנו, וקורת גג לראשו, ואפילו זיכה אותו באישה וילדים בו בזמן שהוא עבר על רצונו יתברך ללא חשש, ואף על פי כן האריך השם אפו וחיכה עד שיגלה את האמת הנפלאה ולא מיהר להענישו.

אם נרגיל את עצמינו בחשיבה חיובית על עצמנו וגם על הזולת, כגון, אם ראינו את החבר שעובר עבירה, ננסה ללמד עליו זכות ולומר, שאולי אינו יודע שהדבר אסור, ואפילו אם יודע, אולי אינו מבין את חומרת המעשה, ובכלל , אין לנו הבנה כמה חזק היצר הרע שבתוכו, ויכול להיות שאם היינו במקומו, היינו גרועים ממנו. ועוד שהגמרא בברכות (יט) מביאה, שאם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום, שבוודאי עשה תשובה.

את הספר 'יגל לבי בישועתך' אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס