"כל המתאבל על ירושלים" - הלכות ליום תשעה באב

1. תשעה באב אסור באכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, שנאמר שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה, שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה.

לימוד תורה

2. אסור ללמוד תורה ביום תשעה באב, משום שנאמר "פיקודי ה' ישרים משמחי לב".

מותר לקרא בספר איוב ובדברים המצערים שבספר ירמיהו. יש לדלג על פסוקי הנחמה. מותר ללמוד מדרש איכה. יש לדלג דברי תורה שבמדרש שאינם שייכים לחורבן. מותר ללמוד גמרא מסכת מועד קטן פרק אלו מגלחין, ובאגדות החורבן במסכת גיטין, או הלכות אבלות.

3. אף הרגילים ללמוד בכל יום חק לישראל, בתשעה באב לא ילמדו.

4. תהילים – לכתחילה אין לקרוא תהילים ביום תשעה באב. והמקל - אין למחות בידו.

מי שאינו יכול ללמוד בדברים המותרים, יכול לקרא תהילים. מי שרגיל לקרוא באופן קבוע לקרוא תהילים, יכול לקרוא כהרגלו. (חזון עובדיה עמ' שי"א).

5. מי שרגיל לעשן, ומצטער מאוד ללא עישון, מותר בתשעה באב בצנעה, אך לא  בפרהסיא. ובפרט יש להחמיר שלא לעשן בזמן קריאת איכה והקינות.

6. מותר ללמוד בספרי מוסר המעוררים את האדם לתשובה (בתשעה באב אין מתוודין ולא אומרים תחנון).

רחצה

7.אסור לרחוץ אפילו במים קרים, ואף להושיט אצבע במים אסור.

8. נטילת ידיים בשחרית – יש ליטול ידיים רק עד סוף קשרי האצבעות, ומברכים רגיל על נטילת ידיים.

לאחר הניגוב, כשהאצבעות עדיין לחות, אפשר להעביר על העיניים.

ואם העיניים מלוכלכות ואי אפשר לנקותן באופן זה, מותר לרחוץ ללא חשש.

9. אם היו ידיו מלוכלכות בטיט או בצואה, מותר לרחוץ להעביר את הלכלוך. יש לרחוץ לפי הצורך לניקוי הלכלוך.

10. המבשל בתשעה באב מותר לרחוץ את המצרכים.

כמו כן הרוחץ את התינוק לנקותו, מותר.

11. כהנים הנוטלים ידיהם לברכת כהנים נוטלים ידיהם כרגיל.

12. האוכל לחם בתשעה באב (כגון חולה וקטן) נוטל ידיו כרגיל (משום שאין רחיצה זו לשם תענוג).

סיכה

13. אסור לסוך גופו לשם תענוג, אפילו מעט. אך לשם רפואה מותר.

14. לשים דאודורנט/בושם על הגוף כדי שיהיה ריח טוב לשם תענוג אסור, אבל כדי למנוע ולהעביר ריח רע מותר.

15. מברכים את כל ברכות השחר, וגם ברכת "שעשה לי כל צרכי" (ע"פ מרן הרב עובדיה).

16. מנהג ירושלים, שמתפללים שחרית בטלית ותפילין כמו בכל ימות השנה, וקוראים בהם קריאת שמע ותפילת עמידה שזו מלכות שמים שלימה. ואחר העמידה מניחים תפילין דר"ת, וקוראים עמהם קריאת שמע. ומנהג המרוקאים והאשכנזים להניח תפילין במנחה.

כללי

17.נוהגים שלא לבשל ולא להכין סעודת מוצאי תשעה באב אלא רק לאחר חצות היום.

18. אמירת שלום בתשעה באב אסורה. ואם נצרך להשיב, משיב שלום בשפה רפה ובכובד ראש.

אמירת בוקר טוב מותרת, אך ראוי להימנע.

19.יש להימנע מלטייל, בכדי לא להיגרר לצחוק וקלות ראש.

20. עד חצות היום נוהגים לשבת על גבי הקרקע. מחצות היום נוהגים לשבת על כסאות.

 נעליים

21. אסור לנעול נעליים העשויות מעור, או חלקן מעור. אך נעליים מכל חומר אחר, אפילו שנראה כעור – מותר, ואין בכך משום מראית העין (אפי' שנועלים אותם במשך כל ימות השנה).

22. קטנים שלא הגיעו למצוות מותרים בנעלי עור, אך מצד חינוך רצוי שינעלו נעליים שאינן עשויות מעור.

23. במוצאי תשעה באב, להתרחץ להסתפר ולכבס:

לספרדים מותר ממוצאי תשעה באב,

אשכנזים נהגו להחמיר עד חצות בי' באב.

24. אכילת בשר וברכת שהחיינו מותרת רק במוצאי י' באב לספרדים ואשכנזים.

25. לכל הדעות, אם תשעה באב היה דחוי, וחל בי' באב, מותרים כולם ברחיצה, כיבוס ותספורת במוצאי תשעה באב, וכן מותר לברך שהחיינו מייד בצאת התענית.

לשאלות 24 שעות ביממה אפשר להתקשר להידברות בשת"פ קו ההלכה 073-3333300