האות ב’ – תבנית הניגודים

בספר יצירה מבואר שהאות ב' היא אחת משבע אותיות בג"ד כפר"ת, הכפולות (כלומר, שכל אחת משבע אותיות אלה באה בשני אופנים: אות רפויה ואות דגושה).  ספר יצירה:

"משנה א': שבע כפולות, בג"ד כפר"ת. יסודן [יסוד כל אחת מהן באחד מאלה, על-פי הסדר הבא]: חיים, ושלום, וחכמה, ועושר, חן, וזרע, וממשלה.

ומתנהגות בשתי לשונות: ב"בּ ג"גּ ד"דּ כ"כּ פ"פּ ר"רּ ת"תּ.

תבנית רך [זו האות הרפויה] וקשה [זו האות הדגושה].

תבנית גיבור, וחלש. [כלומר, מלבד הרוך שבכל אות מצד ספירת החסד, והקושי שמצד הספירה הנגדית, ספירת גבורה, נכללת בכפילותן גם תבנית הגיבור שמצד ספירת תפארת, ותבנית החלש שמצד ספירת מלכות הנקבית]

כפולות שהן תמורות. [כלומר, כל יסוד של אות דגושה הוא היפוך היסוד של האות הרפויה. וכמו שממשיך לבאר].

תמורת חיים, מוות. תמורת שלום, רע. תמורת חכמה, איוולת. תמורת עושר, עוני. תמורת חן, כיעור. תמורת זרע, שממה. תמורת ממשלה, עבדות.

משנה ג': שבע כפולות בג"ד כפר"ת, כנגד ז' קצוות. מהם ו' קצוות: מעלה ומטה, מזרח ומערב, צפון ודרום. והיכל הקודש מכוון באמצע והוא נושא את כולן.

משנה ד': שבע כפולות בג"ד כפר"ת, חקקן, חצבן, צרפן. וצר בהם כוכבים בעולם [כלומר ביקום], וימים בשנה, ושערים בנפש. ומהן חקק שבעה רקיעים, ושבע אדמות [כלומר יבשות], ושבע שבתות. לפיכך חיבב שביעי תחת כל השמים.

משנה ה': כיצד? המליך אות ב' בחיים, וקשר לו כתר, וצר בו שבתי [שבתאי] בעולם, ויום ראשון בשנה, ועין ימין בנפש".

והטעם שהחיים שייכים לפעולת האות ב' הוא, לפי שכל אפשרות ההתחלקות והריבוי שייכת במי שיש בו נפש רוחנית המחיה אותו ומאפשרת את היווצרותו ואת קיומו. ומאידך, מחלוקת ופרידה שליליים, שאף הן שייכות לאות ב', הן היפך החיים.

בספר יצירה ממשיך ומפרט כל אחת משאר שבע האותיות, ובעז"ה יובאו דבריו בפרקים המיוחדים לכל אות ואות.

בזוהר הקדוש מבואר שבסוד האות ב' הכפולה נרמזו שני המשיחים העתידים. לפי שסמוך לגאולה יהיו חכמי התורה ולומדיה שרויים בסבל (המסייע לישראל בכפרת עוונותיהם), במקביל לצער השכינה, שתהיה אז בצער, בדומה ליולדת סמוך ללידה. ועל ידי צער השכינה יוולדו בישראל שני משיחים: משיח בן יוסף שינהל את מלחמות ישראל, ומשיח בן דוד שימלוך עליהם ויגאלם. ונרמזו שניהם ב-ב' הדגושה וב-ב' הרפויה (שהרי האות ב', אות הבריאה והבניה, מבטאת גם את בנית העולם המתוקן שבימות המשיח).

עוד נרמזו ב-ב' הדגושה וב-ב' הרפויה, כל הכפולים היוצרים שלימות. כגון:

התורה שבכתב והתורה שבעל-פה

שני לוחות הברית

מצוות עשה ומצוות לא-תעשה

שני מנהיגי ישראל: מלך, וכהן גדול

זכר ונקבה

עולם-הזה ועולם-הבא

יצר הטוב ויצר הרע 

יום ולילה.

שהרי שורשם של כל אלה בהתחלקות המביאה לשלימות אחת, הלא הוא סוד האות ב'.

* * *

נמצא שבאות ב' טמון כוח הריבוי באמצעות התחלקות. הוא הריבוי המביא לשפע ברכה ומאפשר בניה ויצירת פנימיות.

משום כך המילים: בריאה, בניה, בינה, ברכה, בריכה (שפע וריבוי מים) פותחות באות ב' – כוח הריבוי, ומסתיימות באות ה' – כוח ההולדה וההוצאה מהכוח אל הפועל. שכן כל אלה תחילתן חלוקה, וסופן שפע.

אמנם באמצעות יכולת הבחירה שניתנה לאדם, בידו לנתב כוח זה להשתמש בו ולהפעילו באפיקים חיוביים כדוגמת ריבוי, הפריה ובנית העולם בחומר וברוח; או חלילה להשתמש בכוח זה לרעה: למחלוקת שלילית, לריחוק והפרדה בין בני אדם האמורים להיות מאוחדים, ואפילו להתרחקות מאלופו של עולם, חלילה.

האות ב' בשם האדם

לפיכך, כאשר האות ב' נמצאת בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא (באמצעות שלשת צינורות השפע הרוחניים הזורמים בה: בצורתה, במספרה, ובאופן הגייתה) כשרון לבניה ופעילות מעשית, כהקמת פרוייקטים מורכבים, נטייה חזקה להעניק, אך בעיקר לקרובי המשפחה (שהרי ב' היא פנימיות), ואהבת המסגרת הביתית. כמו כן ביכולתו להתבונן היטב בפרטים, להבחין בהבדלים דקים ולהוציא דבר מתוך דבר, הן בנושאים רוחניים אשר על ידיהם יבנה את עולמו הפנימי, והן בפעולותיו המעשיות אשר באמצעותן יוכל להגיע לרווחה כלכלית ולשפע רב (ובלבד שלא יזיק לשפע זה באמצעות פגימה במקורות ושורשי הברכה, על ידי חילול שבת, גילוח בסכין, זלזול בנטילת ידים לסעודה והוצאת זרע לבטלה).

אמנם מאידך, צריך בעל האות ב' בשמו, להיזהר יותר משאר בני אדם ממחלוקת, ממנה עליו לברוח כמפני אש. שהרי אם ינתב את כוח החלוקה והריבוי הפועל בו בעוצמה, לכיוון שלילי של מחלוקת וריב, עלול כוח זה להיות הרסני ביותר ולהרחיקו מאוהביו ואפילו ממשפחתו. כמו כן עליו להישמר מדחיית מטלות, מקפדנות מופרזת (בעיקר כלפי משפחתו), מאנוכיות ומרכושנות.

שהרי ביכולתו של כל שורש רוחני להצמיח פעולות חיוביות ולהצמיח פעולות שליליות. כוח הבחירה נתון ביד האדם (כמפורט בהרחבה במבוא ובפרק העוסק בשם האדם).

כל זאת במקביל לפעולת הארת האות ב' בעת הבריאה ומאז והלאה (כמבואר בתחילת פרק זה), על-פי העיקרון היסודי שהכל נמצא ופועל באדם – העולם הקטן – כמו בעולם הגדול.

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.