הארת הספירות לעומת הארת האותיות

על היחס שבין האותיות לבין הספירות כתב הרמב"ן בביאורו לספר יצירה שם: "יש בכלל העשר, עשרים ושתיים". משמע מדבריו שעשר הספירות הן שורשי עשרים ושתיים האותיות. וכן כתב הרמ"ק ב"פרדס רימונים" שהאותיות "מתפשטות ונאצלות מעצם הספירות. ואין ראוי לחשוב שהן צורות נבדלות מהספירות ועניין בפני עצמן כמלאכים וכמרכבות, אלא הן חלק מחלקי הספירות". ומדברי רבי יצחק דמן עכו עולה שהספירות הן האור הפנימי המתלבש בצורת האותיות ופועל על ידן. הנה לשונו: "כי לא היה אפשר לפעולות הספירות להיראות ולהתגלות, אלא כשנתלבשו באותיות. וגם לא היה אפשר לאותיות להתהוות, ולעשות הוויות, ולפעול פעולות, בלתי חקיקת עשר הספירות בהן". כלומר, עשר הספירות הן עשר דרכי ההנהגה העליונה, אשר הארותיהן השונות יצרו עשרים ושניים נתיבי כוחות שונים, הנקראים בשם 'אותיות', שצירופם בדרכים שונות יצר את פרטיו השונים של היקום. פעולת האותיות אפשרית רק משום התלבשות עשר הספירות בהן, והארתן דרך ובאמצעות האותיות.

נמצא שעשר הספירות הן בבחינת אבני הבניין של כל אות ואות מכ"ב האותיות. אלא שכשם שמאותן אבנים ניתן לבנות מבנים בצורות שונות: מגדל, פירמידה, בית, וכדומה, כך מהארת אותן עשר הספירות נבנית כל אות בצורה אחרת, המתבטאת בשוני שבצורתן הגראפית של האותיות, באופן הגייתן, ובערכן המספרי, כל אות ואות לפי תפקידה המיוחד לה וכוח פעולתה בעולם. אמנם צורה זו המיוחדת לכל אות נקבעת לפי מקור נביעת הארתה של אותה האות מספירה מסויימת, שהיא שורשה ממעל.

ומשנוצרו האותיות, עוברת הארת הספירה השורשית של כל אות, דרכה, ופועלת בעולם על פי נתיב הכוח המיוחד לאותה האות (כגון בכוח החיבור שבאות ו', או בכוח הסמיכה שבאות ס', כפי שיבואר בהמשך הספר). אולם כיצד כוח זה יתבטא ויפעל בעולמינו, אם בדרך חסד או גבורה, או בדרך הממזגת בין שניהם, הדבר תלוי בפעולות עשר הספירות שבתוך כל אות, הפועלות בהתאם למעשה בני האדם.

נמצא שבסך הכל שלושים ושתיים נתיבות מרכיבות את היקום, ומחיות ומפעילות אותו. וזה ביאור ומקור המילים "ל"ב נתיבות" בשיר הידוע "בר יוחאי נמשחת אשריך" שחובר לכבודו של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, על ידי המקובל רבי שמעון לביא זצ"ל, המושר בפי רבים.

עשר הספירות, שהן כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, הן פנימיות כל פרט בבריאה. לפיכך כל פרט בבריאה עשוי ומורכב מעשר ספירות, וגם פועל באמצעות האור האלקי שבהן.

המבנה הפנימי של כל פרט בבריאה

כל פרט בבריאה עשוי ומורכב בפנימיותו מצירוף רוחני המיוחד לו על פי אותיות שמו, ומעשר הספירות שבאותיות אלה. שהרי הארת הספירות (הבאה כאמור מהארת אור האין-סוף ברוך הוא) היא שורש כל פרט הקיים ביקום, ומהן מורכב הכל. אולם אפילו בספירות עצמן, כל ספירה מורכבת אף היא מעשר ספירות, שכל אחת מהן מורכבת מעשר ספירות, וכן הלאה עד אין קץ. וכמו שכתב מהרח"ו ז"ל בספרו "שערי קדושה". לאור זאת אין להתפלא על העובדה שהתבררה עם התקדמות המחקר המדעי, שכל תא ביולוגי מכיל בתוכו (ב-ד.נ.א.) את פרטי מבנה כל הגוף אליו הוא שייך. שהרי החומרי אינו אלא כמין העתק של הרוחני. וכשם שבמקור הרוחני כל פרט מהכלל מכיל את מבנה הכלל, כך בהעתק. ולפי עיקרון זה ניתן לגלות עוד נתונים במבנה פרטי העולם החומרי מתוך המבנה הרוחני הנלמד בתורת הסוד. ומתוך כך יש לדעת שכל הגילויים החדשים במחקרי הפיזיקה המודרנית בכלל, ותורת הקוונטים ותיאורית המיתרים בפרט, עדיין לא גילו את העומק הקיים באמת בפרטי העולם החומרי.

מקור השם "ספירות"

מקור השם "ספירות" הוא מלשון מִספרים, להורות שכשם שכל המספרים נכללים בעשר הספָרות הראשונות, כך כל פרטי המציאות נכללים בעשר שלבי הספירות. ויש שפירשו שהשם "ספירות" הוא מלשון שמה של האבן היקרה הכחולה-סגולה הנקראת "ספיר". כנאמר: "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, וכעצם השמים לטוהר". ולפי זה, עשר "ספירות" משמעו: עשר "הארות".

מבנה עשר הספירות

עשר הספירות מחולקות ל-ג' ספירות ראשונות (ג"ר) ול-ז' ספירות תחתונות (ז"ת). הראשונות כנגד הראש באדם, והתחתונות כנגד הגוף.

אולם חלוקת עשר הספירות לפי דרכי פעולתן, דומה לשלושה קוים יורדים, במקביל למבנה גוף האדם: קו ימני, קו שמאלי, וקו אמצעי. שלוש ספירות מכל צד, וארבע באמצע:

חח"נ(חכמה, חסד, נצח) מימין, הוא קו ספירות החסד השופעות בבחינת פעולת הזכר.

בג"ה (בינה, גבורה, הוד) משמאל, הוא קו ספירות הגבורה העוצרות את השפיעה בבחינת פעולת הנקבה.

דת"י (דעת, תפארת, יסוד) באמצע, הוא קו ספירות רחמים הממצעות וממזגות ביניהן.

ובסוף אמצען הספירה העשירית, היא ספירת מלכות המוגדרת שאין לה כלום משלה אלא מקבלת משאר הספירות, והיא בבחינת 'יולדת', המוציאה מן הכוח אל הפועל את תוצאת פעולות הספירות שקדמו לה.

מבנה הספירות בעולמות

כל עולם מארבע עולמות אבי"ע מורכב מעשר ספירות. ספירת מלכות של כל עולם היא בבחינת הבריח המקשר מן הקצה אל הקצה. כלומר, כמין קו עובר מהספירה הראשונה, ספירת כתר עליון, ומקשר בין כל הספירות המאירות דרכו, ומגיע אל הספירה האחרונה היא ספירת מלכות, בה מתרכזות הארות כל הספירות, והן מאירות דרכה לעולם הנמוך יותר. נמצא שספירת מלכות של עולם האצילות נמצאת במקביל לספירת כתר של עולם הבריאה, המשתלשל מעולם האצילות. וכן בשאר העולמות.

מבנה הספירות והעולמות באדם

לאמיתו של דבר, לא מבנה הספירות הוא כצורת גוף האדם, אלא צורת גוף האדם היא העשויה על פי מבנה עשר הספירות.

גם עניין הזכר והנקבה בעולמינו, עשוי על פי מהות ומבנה הספירות והעולמות העליונים וההשפעות ההדדיות שביניהם. כגון: ספירת חכמה הימנית, בבחינת זכר המשפיע לספירת בינה השמאלית שהיא בבחינת נקבה. וכן באותיות, האות א' שהיא בבחינת זכר, משפיעה ל'בת זוגה', האות ב', שבבחינת נקבה. וכן שאר האותיות. גם ארבע העולמות עשויים במבנה משפיע ומקבל בבחינת זוגות של זכר ונקבה.

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.