הצופן
החלקים שמהם עשויה הנשמה
אפילו פעולות פשוטות בין בני זוג, מורידות לפני הזוג שפע. בחינת הזכר והנקבה באותיות
- הרב זמיר כהן
- ח' אב התשע"ז
(צילום: shutterstock)
ארבע העולמות עשויים במבנה משפיע ומקבל בבחינת זוגות של זכר ונקבה. 'משפיע' ו'מקבל' במבנה ארבע העולמות:
אריך
בשמו המלא – "אריך אנפין". והוא כנגד עולם א"ק הנעלה מכולם בבחינת ספירת כתר עליון.
או"א
"אבא ואמא". כלומר עולם משפיע ועולם מקבל. והם כנגד עולמות אצילות ובריאה, בבחינת ספירות חכמה ובינה.
ז"א ונוק'
"זעיר אנפין ונוקביה". והם כנגד עולמות יצירה ועשייה, בבחינת ספירות ו"ק ומלכות.
מבנה זה שבשורש הזכר והנקבה הוא סוד קדושת ורום מעלת הקשר הבין זוגי ביהדות. והכרת מבנה שורשי זה עומדת בבסיס שלום הבית בהיות בני הזוג נוהגים ביניהם על פי הצרכים הנפשיים של כל צד.
קדושת הנישואין על פי הקבלה
משום חשיבות הדברים, נבהיר יותר את שורש קדושת הנישואין והקשר הבין זוגי בטהרה ביהדות, עד כדי היותם ערך עליון.
כידוע בתורת הסוד, כל פעולה שפועל האדם בעולם הזה, משפיעה מיד לחיוב או לשלילה בעולמות העליונים, באמצעות נשמתו הרוחנית הגבוהה אשר כל חמשת רבדיה: נפש, רוח, נשמה, חיה, ויחידה, חצובים מעולמות רוחניים אלה, ומחוברים אליהם גם בהיותו בעולם הזה:
הנפש – חצובה מעולם העשייה
הרוח – מעולם היצירה
הנשמה – מעולם הבריאה
החיה – מעולם האצילות
היחידה – מעולם א"ק.
נמצא הוא מהלך כאן ושורשי נשמתו למעלה, כאילן הפוך ששורשיו למעלה וענפיו למטה, אלא ששורשים אלה בדומה לשורשי האילן, אינם נראים. משום כך, כל פעולה חיובית או שלילית של האדם, פועלת על ידי שורשי נשמתו למעלה בעולמות העליונים הרוחניים – לחיוב ולבנייה, או לשלילה ולהרס ח"ו. ולאחר שפעלה השפעה זו למעלה בהתאם למעשה האדם שפעל, יורדת היא ומשפיעה לאותו אדם בעולם הזה, על פי אותם מעשים; כחבל העולה מעל קורה ומשתלשל מטה: הנעת החבל בצד האחד למטה יוצרת תחילה תנועה למעלה, ומיד אחר-כך גם תנועה למטה, בצידו השני של החבל. וזה סודם של פסוקים רבים בתורה המקשרים בין מעשינו הטובים לבין השפע הטוב היורד לעולם בצורת פרנסה, שלום, בריאות, ילודה, וכדומה, או להיפך חלילה.
לפיכך, קשר בין זוגי הנעשה בקדושה מושך הארות רוחניות הדדיות נשגבות בעולמות העליונים, ומוריד שפע טוב לעולם הזה. שהרי אפילו פעולות פשוטות בין בני הזוג, כגון יחס מכבד של אדם כלפי אשתו, מוריד לבני הזוג שפע כלכלי. כמבואר בתיקוני זוהר הקדוש ובתלמוד שהמכבד את רעייתו זוכה לעשירות: "שאין הברכה שורה בביתו של אדם אלא בשביל [בזכות] אשתו". וזאת לפי ששורש האשה בספירת המלכות, המורידה שפע. ואם עניין פשוט לכאורה, של הענקת כבוד לרעיה, מפעיל מערכות רוחניות בעולמות העליונים, המורידות שפע רב לעולם הזה, על אחת כמה וכמה שפעולת הזיווג בקדושה המהווה חיבור נשמתי, פועלת בשורשי נשמותיהם בעולמות העליונים, ומשפיעה שפע רב מעולם לעולם עד העולם הזה, לכלל ולפרט. לעומת זאת, קשר מסוג זה הנעשה באיסור, כגון איסור נידה או ללא חופה וקידושין, גורם נזק וקלקול עצום בעולמות העליונים, שניתן להמשילו לקצר חשמלי אדיר, מפוצץ והרסני, הנוצר ממגע בלתי מבוקר. או אז תוצאות המעשה חוזרות לאותו אדם במהלך ימי חייו, והוא משלם בתחום בו פגע, מלבד הפגיעה והנזק בכל העולמות. אמנם מחסדי ה' הגדולים הוא, שנתן לנו אפשרות לתקן באמצעות תשובה אמיתית.
ובעֹסקנו בעניין הזיווג על פי הסוד, מן הראוי להוסיף עוד את המבואר בזוהר הקדוש, שכל נשמה עשויה משני חלקים, חלק זכרי וחלק נקבי. וכשמגיע זמנה לרדת לעולם, היא נחלקת, וכל חלק ממנה ניתן – זה בגוף זכר, וזה בגוף נקבה. ולעיתים חלק אחד יורד לפני חברו. וכשמגיע זמנם לחזור ולהתאחד, אם זוכים – חוזרים ונישאים ומתאחדים, ונעשים גוף אחד ונשמה אחת, צד ימין וצד שמאל כראוי. והקדוש ברוך-הוא מכריז עליהם להודיע מעלתם שזכו לשוב ולהתאחד כפי שורשם. ומה שלמדנו ש"אין מזווגים לאדם אשה אלא לפי מעשיו" כך הוא בודאי! שרק אם זוכה לקיים המצוות כראוי, זוכה לשוב ולהתאחד עם חציו ממש. אבל אם לא יזכה לכך משום מעשיו, ישא חלק אחר (ועיין שם עוד פרטים בעניין נכבד זה). ומכאן יש ללמוד שמי שזיווגו מתעכב, יפשפש במעשיו וישוב בתשובה שלימה. שהרי בודאי כל שעושה ה' יתברך הוא לטובתו. והרי אפשר שמעכבו כדי שיתעלה במעשיו, ויזכה לבת זוגו (או לבן זוגה) שמשורש נשמתו. אמנם אפשר שזיווגו מתעכב, עד שחציו השני יתעלה במעשיו, והכל לטובה. וכשמתלונן על עיכוב זיווגו יבדוק עצמו אם אינו בכלל מי שנאמר עליו "איוולת אדם תסלף דרכו, ועל ה' יזעף לבו". שיש שמתעקש למצוא שלימות בנושא שבאמת צריך להתפשר עליו. ויש שאינו שומר עצמו בקדושת הברית, וזה עצמו מעכב את זיווגו. הכלל בזה, על האדם לעלות ולהתרומם בתורה ובמצוות, ולהתייעץ עם רבותיו על מה יש להתפשר בבחירת האשה או הבעל, ועל מה אסור להתפשר, ויתפלל ל-ה' יתברך מעומק לבו שיסייעו בכל אלה.
לפיכך ספירות יסוד ומלכות בגוף האדם הן הפועלות את פעולות הילודה בעולם הזה. ולרום פסגת קדושתן ומעלתן, מנסה היצר להכשיל את האדם ולהפילו על ידי פגיעה בהן יותר מכל עניין אחר. והעומד בניסיונות קדושת הברית נקרא צדיק, ונרמז בפסוק "וצדיק יסוד עולם". יסוד דווקא. ולפיכך נקרא יוסף בשם יוסף הצדיק, על שעמד בניסיון אשת פוטיפר, ובסדר הרועים והאושפיזין, הוא כנגד ספירת יסוד: אברהם, כנגד חסד. יצחק, כנגד גבורה. יעקב, תפארת. משה, נצח. אהרון, הוד. יוסף, יסוד. דוד, מלכות.
אמנם גם באיש בפני עצמו, וגם באשה בפני עצמה, יש בחינת משפיע – הוא קו החסד מימין; ובחינת מקבל – הוא קו הגבורה משמאל; וקו המיזוג שבאמצע הוא קו התפארת והרחמים.
גם כל פרט בבריאה עשוי ומורכב מעשר ספירות, וממשפיע בבחינת זכר ומקבל בבחינת נקבה. לדוגמה, שמים משפיעים גשם, והם בבחינת זכר. אדמה מקבלת ופורה ומצמיחה, והיא בבחינת נקבה. וכן כל פרט מפרטי עולם הצומח והחי.
לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.