מדוע אני לא נהנה משום דבר?

אנשים רבים שואלים מדוע אני לא נהנה משום דבר? מדוע איני שמח באשתי בילדי? מדוע אפילו במקום עבודתי או בכלל איני מוצא סיפוק?

- בקיצור לא נהנה מהחיים.

וממשיכים בשאלתם: למה הקב"ה עושה לי את זה? וכל זה כתוצאה מכך שתולים את הקשיים שלהם ברצון הבורא בלבד, והם אינם מבינים שהבורא יתברך רוצה יותר מהם שיהינו מעולמו הנפלא.

אמנם את ענין השמחה שהיא מצוה גדולה השאיר הקב"ה בידינו, ואם רק נפסיק להיות בעלי "עיניים גדולות" שרוצים עוד ועוד, ולא עוצרים להתבונן בחסדים הגדולים שסובבים אותנו, ונחדל לדרוש מעצמנו כל כך הרבה, אזי תיכנס השמחה בלבנו, ונהנה מבריאתו הנפלאה של הבורא יתברך.

"אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ" (משלי יט, ג).

פירוש: אדם עושה את כל הטעויות האפשריות, ובסוף תלונותיו על הבורא יתברך.

אספר לכם סיפור מדהים, שבכל פעם שאני נזכר בו, הוא מזכיר לי פסוק זה. -

מעשה ביהודי שהכרתי מקרוב שהיה עשיר גדול, בקנה מידה עולמי, ובס"ד החל לחזור בתשובה ולהכיר את בוראו. וכך אט אט עזב את מקום עבודתו, שהיה במקום שאינו צנוע, והחל את דרכו בעולם התורה, עד שעזב את כל עסקיו ונכנס לישיבה. מאז החל להתחזק בתורה וביראת שמים טהורה.

זכיתי ללוות אותו כברת דרך בעבודת ה', ובכל פעם שהיה מתקדם במעלות התורה היה יורד יותר ויותר מנכסיו, עד שבשלב מסוים איבד את כל רכושו וכספו, עד כדי כך שהיה נזקק להלוואות מבני אדם.

בכל אותו הזמן היה מורגל להתלונן, חזרתי בתשובה שלימה, למה הקב"ה עושה לי את זה? מדוע הוא לא עוזר לי? כל החברים שלי שעדיין לא חזרו בתשובה עומדים בעושרם ,ורק אני נעשיתי עני מרוד!

עמדתי משתומם אל מול טענותיו הקשות, שלכאורה ג"כ צודקות. התפללתי לבורא יתברך: "קדש שמך בעולמיך, ותראה לו שמי שהולך בדרכך - מצליח". ניחמתי אותו כפי יכולתי, ונפרדנו.

עד –

באחת משיחותינו הרבות סיפר לי היהודי כמשיח לפי תומו, סיפור שהדהים אותי, וכך אמר:

בצעירותי כשהשתחררתי מהצבא אבי ז"ל ניגש אלי, והביא לי מאה אלף דולר במזומן, לשאלתי מפני מה נותן הוא לי סכום כסף זה? הוא אמר: "כך בני את הכסף הזה ותעשה אתו עסקים, כשיהיה לך מספיק, תחזיר את ההלוואה".

כך עברו השנים, והצלחתי להכפיל ולשלש את הכסף שהביא לי אבי. מידי פעם היה אבי ז"ל מזכיר לי אודות ההלוואה שהגיע הזמן להחזירה, אך אני משום מה העדפתי להתעלם מאבי ז"ל.

לימים נודע לי שאבי חלה במחלה הידועה והוא אושפז בבית החולים, כמובן מיד הגעתי לבקרו בבית החולים, ואז הבנתי מהרופאים שהזמן שנשאר לאבי בעולמינו הוא קצר מאוד. באותו ביקור בעודי שואל בשלומו של אביו, ענה לי אבי ואמר: "תראה את אמא, לא נשאר לה כלום, בבקשה ממך לפחות תחזיר לה את ההלוואה". בעז"ה אבא אשתדל מאוד. אמרתי לו וכך סיימתי עמו את השיחה.

לאחר כשבוע נפטר אבי ז"ל, ואני במקום לשמח את ליבה של אמי האלמנה ולהחזיר לה מיד את כספה, המשכתי להתעלם מעצם קיום ההלוואה.

וכך עברו השנים, והמשכתי להפסיד את כל רכושי ונכסי".

כך סיים הצדיק את סיפורו.

לא יכולתי להתאפק מלגעור בו, פגעת באביך שנים רבות, ובנוסף אתה ממשיך להתעלל באשה אלמנה שהיא גם אמך, ועדיין אתה מתלונן על הקב"ה על מה שעשה לך, במקרה שלך אתה צריך להודות לבורא יתברך שאתה עדיין חי ובריא בגופך.

הפניתי אותו לשלחן ערוך שילמד איך לכפר על עוון זה, וכך באמת עשה. ב"ה היום מצבו הרבה יותר טוב.

כבוד תלמידי חכמים

רבים הם הסיפורים על יהודיים שפגעו בכבודם של תלמידי חכמים ופקדו אותם צרות רבות, אם זה בחוליים קשים חלילה, או בעקרות, וכן בחוסר פרנסה, או בעיקוב בשידוכים.

תדעו לכם אחים יקרים, שהקב"ה מקפיד על כבודם של תלמידי חכמים יותר מאשר על כבודו שלו, כך לימדונו חז"ל (ע' במדרש רבה פרשת לך לך פרשה לט' סי' יב'), ולכן כל אדם שיודע בעצמו שדיבר סרה על תלמיד חכם, או חלילה פגע בו באופן אישי, לפני שמחפש ישועות וכדומה, ירוץ לבקש את סליחתו, וירצה את החכם כפי כבודו ומעלתו, ויקבל על עצמו שלא ישוב לכסלה, ובעזרת הבורא יתברך יראה ישועות גדולות.

לסיום ראיתי להביא סיפור, שדרכו נבין את הנהגת הבורא את עולמו.

יהודי שהיה מתייעץ עמי בנושאים שונים קיבל על עצמו לתת מעשר מכל הרווחים שירוויח, שיש בזה הבטחה לעשירות. וכך עשה. וכן ייקר את אשתו, שאף בזה ישנה את אותה הבטחה, וקנה לה תכשיטים רבים ויפים. ובנוסף קיבל על עצמו לקבוע עיתים לתורה בכל יום.

אך עם כל זה ועדיין היה חוזר אלי בטענתו בפיו: "כבוד הרב כל מה שאני עושה וזה לא עוזר, עדיין המינוס בבנק צומח אל מעבר לעשרים אלף שקלים, ודירה עדיין לא נראה שנזכה לקנות".

שוב עמדתי נבוך, הרי חז"ל הבטיחו שתבוא הפרנסה לאחר קבלות שכאלו, כמובן שלא התייאשתי אלא עודדתי אותו, ואמרתי לו תחפש עוד במעשיך אולי שם נמצאת הבעיה.

לימים גיליתי שהיהודי היקר, מדבר לשון הרע על תלמידי חכמים ללא חשש, ואף משתף את אשתו בזה, ולתדהמתי גיליתי שדבר זה נמשך זמן רב.

קראתי אותו אלי, ופתחתי לפניו את המשנה במסכת עוקצין (פ"ג משנה יב'): אמר רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקדוש ב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר (תהלים כט', יא) "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום". יכול אתה להביא את כל הברכות שבעולם לביתך, אבל אם לא יהיה לך כלי להחזיק אותם כל הברכות בורחות ממך, איך אתה מצפה מהבורא יתברך להשפיע עליך שפע כל שהוא, אם אתה מדבר לשון הרע בחופשיות שכזו, הקב"ה שונא בעלי לשון הרע, עד שפסק הרמב"ם (פ"ז מהלכות דעות ה"ג, ופ"ו מהלכות ת"ת הלכה יא) שאין להם חלק לעולם הבא, תחזור בתשובה.

סיימתי את דברי לאותו יהודי, ואמרתי לו: "תלמד אתה ורעייתך כל יום הלכה בספר חפץ חיים, שילמדך כיצד לדבר, ובע"ה יפתרו כל בעיותיך".

איני יודע כיצד התקדמו אצלו הענייניים, אבל בליבי אני יודע שאם שמע בקולי ותיקן את מעשיו, בודאי שלא יחסר לו כל טוב.

את הספר 'יגל לבי בישועתך' אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס