ארבעת העולמות במקביל לאותיות

במבנה העולמות, האות א', מקבילה לעולם האצילות שהופיע ראשון, ואילו אותיות ב' ג' הן עולמות הבריאה והיצירה שהשתלשלו ממנו. בהופעת עולם הבריאה (ב') נעשה לראשונה תהליך של השתלשלות עולם רוחני מעולם זך מאוד שקדם לו, בבחינת התחלקות הבריאה (ב'). ובעולם היצירה (ג') החל תהליך קבלת הצורה באמצעות יחסי גומלין (ג'). האות ד' הדלה היא עולם העשייה, הדל יחסית לקודמיו, ובו היקום הגשמי הנראה ונתפס בחושינו.

כל העולמות אינם אלא הארה אחת שהאציל האין-סוף. אלא שבהתרחקה ממקורה ובעוברה דרך מסכים שונים הולכת היא ונעשית פחות ופחות רוחנית, ויותר מורגשת, כדי לאפשר מציאות של עולם חומרי ובו מעטפת גוף חומרי לנשמת האדם, למען יעמוד בניסיונות עולם החומר, שכל תאוותיו דמיוניות.  אכן ידוע כיום, שמראה העולם על כל פרטיו הנתפסים בעין האדם, אינם באמת בצורה זו, אלא רק לפי עין הרואה. שהרי אילו, לדוגמה, היו עיני האדם ניחונות בראיה רחבה הקולטת את האלקטרונים שנעים סביב הגרעין הפנימי של כל אטום, ושאר מרכיבי האטום, על כל המרחבים האדירים הריקים שביניהם, כיצד היינו רואים ומתארים את צורתו של פרח או מטוס?... ובמילים אחרות: מי מבני האדם יכול לומר מהי צורתו האמיתית והעצמאית של: עץ, למשל?

נמצא שהאדם קולט את המציאות בהתאם לחושיו, בעוד שהבריאה האמיתית עצמאית ממנו. אלא שכל פרט בבריאה נברא במבנה שיתאים לחושי נזר הבריאה, האדם, באופן שיתמודד ויעמוד בניסיונות שמירת העיניים, האכילה, התאווה, ושאר אתגרי תרי"ג המצוות. שהרי כל היצרים המושכים את האדם לתאוות אלה, כמו גם הסבל שבייסורי העולם הזה, אינם אלא דמיונות שוא ביחס לאמת המוחלטת המתגלה בספרו של הבורא. והכל לטובת האדם. וכאשר יגלה ויחשוף את האמת הרוחנית הנמצאת בעולם כנעלמת, ויעמוד, על פי תורת הבורא, בניסיונות החומר ותאוותיו, יתענג על ה' בזכות ולא בחסד.

שם הוי"ה, העולמות, הספירות ומבנה גוף האדם

במקביל לספירת כתר ושלושת הספירות העליונות: חכמה, בינה, ודעת, שהן כנגד ארבע עולמות אבי"ע וארבע אותיות שם הוי"ה, גם מבנה עשר הספירות בכללותן עשוי במקביל לארבע עולמות אלה, ולארבע אותיות שם הוי"ה, וגם למבנה כל גוף האדם, על פי הסדר הזה:

1. אות י' שבשם הוי"ה, כנגד עולם האצילות וכנגד האונה הימנית שבמוח שהיא כנגד ספירת חכמה (ואילו ספירת כתר עליון שהיא מעל הראש, היא כנגד קוצו של יו"ד, וכנגד עולם א"ק הנעלה מהאצילות, שהוא צינור השפע המחבר את כל הבריאה לאור האין-סוף ומאפשר את קיום היקום).

2. אות ה' ראשונה שבשם הוי"ה, כנגד עולם הבריאה וכנגד האונה השמאלית שבמוח שהיא כנגד ספירת בינה.

3. אות ו' שבשם הוי"ה, כנגד עולם היצירה וכנגד ששת הספירות הנקראות ו"ק (ו' קצוות) שהן כנגד ששת קצוות גוף האדם שמתחת הראש. והן ספירות:

חסד (זרוע ימין)

גבורה (זרוע שמאל)

תפארת (חזה המחבר בין הזרועות וקצהו העליון, תחילת הצוואר, מחובר לראש)

נצח (רגל ימין)

הוד (רגל שמאל)

יסוד (מקום הברית).

מבנה המגן דוד הידוע, עשוי במתכונת זו, כאדם הפושט ידיו ורגליו לצדדים (לעניין זה אין משמעות למידת אורכו של כל צד בגוף).

אות ה' האחרונה שבשם הוי"ה כנגד עולם העשייה וכנגד העטרה שבמקום הברית וכנגד ספירת מלכות.

נמצא שספירת מלכות הנקבית, הנרמזת באות ה' האחרונה שבשם הוי"ה, וכן ספירת דעת (שאף היא כנגד אות ה' האחרונה, בסדר ספירות: כתר, חכמה, בינה, דעת), הן השורש הרוחני של כל הוצאה מהכוח אל הפועל, בבחינת לידה. בין אם מדובר במחשבת האדם (המסקנה הנולדת לאחר ליבון ובניית הרעיון המקורי, הלא היא ה'דעת'); בין בכל מציאות גשמית, כגון היקום החומרי שהתגשם והופיע כנולד מהעולמות הרוחניים שמעליו; ובין בחיי העולם הזה כגון פוריות ולידה באדם. לפיכך, חיבור אדם עקר שאינו מסוגל ללדת, לשורשים רוחניים פוריים אלה, באמצעות הוספת האות ה' לשמו, מסוגלת היא לפוריות וילודה. ככתוב בתורה בעניין הוספת האות ה' לאברם ולשרי (ויתבאר בהרחבה להלן באות ה').

גוף האדם מחולק לשלושה קוים מאונכים:

ימין (ספירות חח"ן)

שמאל (ספירות בג"ה)

ואמצע (ספירות דתי"ם).

בנוסף, מחולק הגוף לשלושה קוים מאוזנים:

ראש (ספירות כח"ב)

חזה עד המותניים (ספירות חג"ת)

ומשם ומטה (ספירות נהי"ם).

כאמור, שלושת הקוים המאונכים הם כנגד קו החסד (צד ימין), קו הגבורה (צד שמאל), וקו התפארת (אמצע). אולם בחלוקה לשלושת הקוים המאוזנים, מערכת הספירות התחתונות (ספירות נהי"ם) מייצגת את העולם הזה, התחתון. ואילו מערכת הספירות העליונות יותר (ספירות חג"ת), מייצגת את העולם העליון. הספירות התחתונות הן בבחינת הרגליים, שבכוחן להניע ולהזיז את כל הגוף ממקום למקום, ומבטאות את כוחו ואת יכולתו של האדם בהיותו בעולם הזה להפעיל ולהניע את כל המערכות הרוחניות העליונות, בהתאם למעשיו. הספירות שמעליהן הן בבחינת הידיים – אברי הביצוע שתפקידם לבצע פעולות שונות באותו מקום שהרגליים שלמטה הוליכו אותם אליו. כך העולם העליון הוא שורש הביצוע של תוצאות פעולת האדם.

הראש ניצב מעל כולם, וספירותיו בבחינת מחשבה סתימא של אור האין-סוף.

גם בקווי החסד והגבורה המאונכים יש הבדל בין קומות הספירות. בקומה העליונה, קומת הראש, ספירת החסד (חכמה) וספירת הגבורה (בינה) הן בבחינת המחשבה. בקומה האמצעית שהיא בבחינת העולם הבא אשר הוא עולם האמת, הספירות פועלות כל אחת על פי מידת האמת המוחלטת שלה. ספירת חסד פועלת בחסד מוחלט, וספירת הגבורה פועלת בגבורה מוחלטת. כשם שבידיים אשר בגוף, כל יד עצמאית בפעולתה ואינה תלויה בחברתה. אולם בקומה התחתונה שהיא העולם הזה, משתתפות החסד והגבורה יחד, כשם שאין אנו הולכים בעולם הזה ברגל אחת אלא בפעולה משותפת של שתיהן. כך בעולם הזה פועלות הספירות יחדיו על ידי שמתלבש החסד (נצח – רגל ימין) בגבורה, והגבורה (הוד – רגל שמאל) מתלבשת בחסד.

התלבשות זו של החסד בגבורה, עד שאין החסד נראה, באה לידי ביטוי במה שנראה לעין האדם כצדיק שסובל, כאשר באמת הדבר נעשה לטובתו, לזככו מעוונותיו המעטים, וכך מגיע לעולם הבא זך וטהור, ומתענג על ה' ונהנה מזיו שכינתו. ומאידך, הגבורה הקשה מתלבשת בעולם הזה בחסד, ונראית כטוב לרשע תמורת מעט מצוותיו, למען יתנקה בעוצמה בייסורים הקשים שבעולם הבא. שאילו יגיע לעולם הבא עם מעט מצוותיו, תמנע הארתן את אפשרות ניקיונו בייסורי העולם הבא. וללא ניקיון ישאר לעד ולנצח נצחים נודד ומיוסר בכף הקלע.

ועוד טעם להתלבשות והסתתרות זו של הטוב במה שנראה רע, בעולם הזה, כדי שתהיה לאדם יכולת בחירה. שאילו היה האדם רואה דרך קבע במציאות היום יומית, שממעשה טוב מרוויחים, וממעשה רע סובלים, לא היתה לאדם יכולת בחירה לבחור בטוב מרצונו, מתוך הכרתו באמת. סיבה זו של מתן כוח הבחירה היא גם אחת מהסיבות שהביאו להנהגת גלגול הנשמות, המאפשר שייראה כאילו יש צדיק ורע לו, ויש רשע וטוב לו.

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.