סגולות לפרנסה – מעשר כספים

סגולות רבות מובאות בספרים הקדושים שמסוגלות לפרנסה טובה. בפרק זה אשתדל להביא הבטחות חז"ל לפרנסה בשפע, וכל מי שיקיים אותם מובטח לו שלא ידע מחסור לעולם.

מעשר כספים

בגמרא (תענית ט') מבטיח רבי יוחנן "עשר תעשר בשביל שתתעשר" ומסבירים התוספות שם, שהבטחת העשירות שהבטיח ר' יוחנן היא לא רק בתבואת השדה, אלא גם בכספים שהרוויח. כלומר שיהודי מרוויח כסף בכל דרך שהיא, אם יעשר ממנו לצדקה אזי מובטח לו שייתן לו הקב"ה עשירות. ובאמת שכך פסק מרן השולחן ערוך, בספרו בית יוסף (יורה דעה ס' רמז') שמותר ליהודי לבחון את הקב"ה במצווה אחת בלבד, והיא מצות מעשר כספים. כמו שאמר הנביא מלאכי פרק ג' ''והבאתם את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת, אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים, והריקותי לכם ברכה עד בלי די" הנביא מודיע לעם ישראל שהבורא יתברך מבקש מעמו ישראל, תביאו בבקשה את מעשרותיכם לביתי שלי, והוא בית המדרש, ובזה יהיה טרף למשמשי, כלומר לאותם תלמידי חכמים שיושבים ועמלים בתורתי. ובנוסף הבורא יתברך מבקש מכם שתיבחנו אותו בזה , לאחר שנתתם את מעשרותיכם תבדקו ותיראו איך אני משפיע עליכם שפע עד בלי די.

 אנשים רבים ששמעו שיעורים בנושא מעשר כספים פונים אלי בשאלה, אני כבר שנים נותן מעשר כספים ועדיין מצבי דחוק ביותר, מה עם ההבטחה של העשירות? בתחילה לא הייתה בידי תשובה לשאלתם, לאחר בירורים שעשיתי, גיליתי שכל אותם המתלוננים לא מקיימים את מצות המעשרות כהלכתן, ולכן עדיין לא נתקיימה בהם ההבטחה.

תנאי ראשון במצוות מעשרות הוא שהנתינה תהיינה מדויקת ולא פחות אפילו במעט כמו שכתוב מרן הבית יוסף, (בש''ות אבקת רוכל ג) שלמעשר יש סוד על פי הקבלה, בנתינה מדויקת, ואסור להפחית ממנו כלום, אם רוצה לתת יותר, יתנה ויאמר שהיותר מהמעשר כספים יהיה בתורת צדקה. בנוסף פעמים רבות שוכחים לעשר הכנסות קטנות, ובלתי צפיות, כגון, מתנה מההורים, מציאת כסף ברחוב שאין בו סימן, בונוסים ממקום העבודה, וכדומה. ולכן הרוצה שתתקיים בו הבטחת העשירות ישים על ליבו שכל הכסף שמרוויח הוא ורעייתו, ואפילו מבני ביתו מיד יעשר ויניח בצד כדי שלא ישכח. יש פעמים שמתעכבים עם המעשרות, וכשמצטבר סכום גדול קשה מאד לעשר.

תנאי שני - הבטחת הנביא לעשירות תלויה בקיום תחילת הפסוק "והבאתם כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף לביתי" ומסביר שם רש"י שיהיה המעשר טרף למשמשי דהיינו אוכל ללומדי התורה. וכותב החפץ חיים בספרו "אהבת חסד", שהבטחת העשירות היא רק למי שנותן את מעשרותיו לעמלי תורה, או לעניים.

הסיבה שהסכים הבורא יתברך שיבחנו אותו במצוות המעשרות, כתב הרדב"ז בתשובותיו, בשביל שיהיה המשך קיום ללומדי התורה, ולעניים בעם ישראל. לכן אמר הקב"ה מוכן אני שתבחנו אותי בזה, ובלבד שתפרנסו את העניים ועמלי תורה. ואע"פ שגדולי האחרונים, ובראשם מרן רבנו מרן עובדיה יוסף זצ"ל פסק בשו"ת יחווה דעת (ח"ג סע"ו) שיכול להחשיב פרנסת בניו הגדולים ממעשר כספים, וכך נוהגים רבים מאחינו בית ישראל, מכל מקום אין בזה את הבטחת הקב"ה לעשירות.

לכן הרוצה לזכות בהבטחה נפלאה זו, יקפיד לחשב את מעשרותיו מכל הכנסותיו במדויק, ואם קשה לו לחשב כגון שהוא עצמאי, יפנה לתלמיד חכם שיעזור לו בזה.

חשוב ביותר שיבדוק היטב למי הוא תורם, מפני שאם נותן צדקה לעניים שאינם מהוגנים, בגמרא (בבא בתרא טעב') מבואר שאינו מקיים בזה מצות צדקה כלל, ולצערנו הרבה אנשים תמימים נופלים ברשתם של רמאים, ותורמים למקומות שאינם מהוגנים, ולכן הברכה לא שורה בביתם ולבסוף באים בטענות על הבורא יתברך מדוע אינו מקבל את הבטחתו.

לעניות דעתי כשם שאדם לא ישקיע את כספו, בעסק שהוא לא מכיר, ולא בדק את אמינותו, כך אסור לתת מעשרותיו למקום שלא בדק את אמינותו, ואת פעולותיו. ובמיוחד שבשו"ע (יו"ד רמ"ט ז) פסק שאדם לא ייתן צדקה אלא אם כן ממונה עליה אדם נאמן וירא שמים שיודע איך לחלק את כספי הצדקה, על פי ההלכה. ולכן קודם נתינתו יבדוק אם העומד בראש הארגון שרוצה לתרום לו, הינו ירא שמים ובקי בהלכות צדקה, מפני שאם אינו כזה, לא יוכל התורם לבחון את השם יתברך במצווות המעשרות.

 כדאי מאוד להתייעץ עם תלמיד חכם שמכיר נושא חשוב זה וישאל לעצתו, לאחר שבירר את הדברים ומצא כי העומד בראש הארגון הינו ראוי להיות אחראי לנהל קופת צדקה אזי יחלק את מעשרותיו למקומות שכאלו ובלבד שיתמכו בעמלי תורה ובעניים.

תנאי שלישי - מרן רבי יוסף קארו בספרו שו"ת אבקת רוכל (ס"ג) כתב בשם התלמוד ירושלמי שצריך לתת חמישית מהכנסותיו, דהיינו אם מרוויח דרך למשל עשרת אלפים שקלים, אזי צריך לתת אלפיים שקלים שהם עשרים אחוזים מהרווחים. כך גם נראה שזו דעתו של הגאון מוילנה באגרת שכתב. ולמדו את זה מהפסוק שאמר יעקב אבינו "כל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך", כלומר פעמיים מעשרשזה חומש. ואומנם יש שחולקים על דעתם, וסוברים שמספיק לתת רק עשירית מהרווחים. מכל מקום לא יצא הדבר מידי מחלוקת, ולכן מי שיכול להדר ולתת עשרים אחז מרווחיו בוודאי שתקוים בו הבטחת העשירות. ויש אומרים שהנותן עשירית מהרווחים מובטח לו שלא יינזק כספו. ואילו הנותן חמישית מרווחיו מובטחת לו עשירות.

רגיל בנתינת מעשר ידייק ככל יכולתו לתת את הסכום הנכון ואם רוצה לתת יותר יתנה עליו שהוא בגדר של צדקה. יקפיד מאוד לאן הולכות מעשרותיו, שיהיו רק לעמלי תורה או עניים. ייתן רק לעמותות שעומד ברשותם אדם ירא שמיים, וביותר ישתדל בכל כוחו להפריש 20 אחוז מהכנסותיו שבזה לכל הפוסקים מובטחת לו עשירות.

דעו לכם ידידיי שלא בקלות יוותר היצר הרע על מצווה יקרה זו, וישתדל בכל כוחו להחליש את האמונה בבורא יתברך כמו שקרה אצלי כשקיבלתי על עצמי בפעם הראשונה לתת עשרים אחוז מהכנסותיי, התקלקל חלק יקר מאוד ברכב שלי, והבנתי שמאת השם הייתה זאת, כדי לבחון אותי אם אמונתי תמימה בבורא יתברך, ללא שאלות וברוך השם בערך לאחר שנה בערך האיר השם פניו אליי. 

את הספר 'יגל לבי בישועתך' אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס