עיגולים ויושר: מבנה הספירות זה בתוך זה

עד כאן עסקנו במבנה ה'יושר' של הספירות והעולמות. אולם גם במבנה הספירות וגם במבנה העולמות יש בחינת 'יושר' ויש בחינת 'עיגולים'. כלומר, מלבד מבנה הספירות והעולמות זה מעל זה, הם עומדים גם זה בתוך זה, וזה מקיף את זה בדומה לעיגולי גלדי בצל כביכול. וכדברי אליהו הנביא בהקדמת הזוהר הקדוש:

"לבושין תקינת לון [לבושים התקנת להם, לספירות]

דמינייהו פרחין נשמתין לבני נשא [שמהם יוצאות נשמות לבני האדם].

וכמה גופין תקינת לון, דאיתקריאו גופא לגבי לבושין דמכסיין עליהון [וכמה גופים, גוף בתוך גוף, התקנת להם. אשר כל אחד מהם נקרא גוף רק ביחס ללבוש שמכסה עליו, אך הוא עצמו נקרא לבוש ביחס לגוף הפנימי יותר]".

הכלל בזה: הרוחני והגבוה יותר נמצא בתוך מי שמתחתיו, והוא כנשמה ביחס לגוף, וכגוף ביחס ללבוש. אלא שהנמוך יותר בדרגתו, קטן גם בגודלו, ומכסה רק את החלק התחתון של הרוחני יותר, הזך יותר והגבוה ממנו.

מבנה העיגולים בספירות: הפנימית שבכולן, ספירת כתר. וסביבה, ספירת חכמה. וסביבה, ספירת בינה. וסביבה, שש ספירות קצוות התפארת. וסביב כולן ספירת מלכות.

והכוונה בזה שספירת מלכות היא כגלד החיצוני בבצל. שהרי המילה 'עיגולים' שכאן, אינה מתייחסת לקו עגול מקיף, אלא למעטפת העוטפת מכל עבר. אלא שהיא עוטפת רק את החלק הנמוך של הספירה הפנימית יותר, הרוחנית יותר, והגבוהה ממנה. וכשמחברים תמונת עיגולים ויושר הרי זה מבנה בעל כמה מימדים.

שילוב מבנה העולמות והספירות יחד בעיגולים וביושר, ויחסי הגומלין שביניהם בחומר וברוח, יוצר מבנה אדיר ונפלא של הקיים בעולם באמת, מול אשליות חושים, ומבהיר כמה וכמה תמיהות ומבוכות בעולם המדע בכלל, ומכניקת הקוואנטים בפרט, אשר המבינים בה עומדים תמהים ונבוכים בדבר התנהגות החומר והרוח בעולמינו, שלא על פי ההיגיון הפשוט. אולם העוסק בתורה כראוי, מגלה כי רבותינו ז"ל כבר ידעו שהבריאה החומרית פועלת על פי המבנה הרוחני שבתוכה. ולא רק שהם לא תמהו על תופעות פלאיות ושינויים ניסיים בעולם הטבע, מתוך אמונתם השלימה בבורא הכל יכול הפועל ומשנה כרצונו את חוקי הטבע החומרי – אלא ניתנה בידם על ידי הבורא אף האפשרות לשנות את הטבע, באמצעות פעולות שהן מצד הקדושה, על פי סוד האותיות שמהן עשוי ומורכב כל היקום. 

דוגמאות מדברי חז"ל לתופעות פלאיות שיצרה ההנהגה האלקית בעולמינו

אפשרות להימצא בו זמנית בשני מקומות;

עמידת עצם חומרי במקום ששטחו קטן ממנו;

היעלמות החומר והופעתו חזרה;

שטח אדמה רחב פועל כאילו הוא מכווץ, וכך מתאפשר מעבר מהיר ממקום למקום;

שטח אדמה צר פועל כאילו הוא רחב יותר, ובכך נעשה מקום רב לעומדים בו;

מימד הזמן אינו יציב אלא יחסי לחומר, כרוך בחומר, ונברא עמו. ואף החומר פועל אחרת כאשר מימד הזמן זורם בו באופן שונה;

ועוד כהנה רבות.

שינויים ניסיים אלה שהעדות עליהם הועברה מדור לדור בעם ישראל, התקבלו בחוסר אמון אצל אנשי המדע הרציונאלי לא מתוך רוממות ידיעתם, אלא דווקא מתוך רדידותם בהבנת המבנה הרוחני הפנימי של החומר. רדידות שהביאה אותם אף לכפור בבורא העולם השולט בסדרי הטבע שקבע ומשנה אותם כרצונו – "ההופכי הצור אגם מים, חלמיש למעיינו מים".

חוקרי מדעי החומר שבבריאה, משולים בעיני חכמי התורה, לאנשי שבט מבודד, אשר מכשיר טלפון נייד נפל אליהם ממטוס חולף, והם מתאספים סביבו יום יום לבודקו ולחוקרו. וכשמגלה אחד מהם כי בלחיצה אחת מואר המסך, מתפעלים כולם מהפלא. וכשמגלה אדם אחר שבלחיצה בדרך מסויימת בוקעים ממנו צלילים, עומדים כולם נרגשים ומתפעלים ממי שפיצח את סודו של המכשיר, ומפרסמים אותו בכל הכפר לכבוד ולתפארת. ואינם יודעים כי באמת ביכולתו של מכשיר זה לחבר את מקומם הנידח לכל קצווי תבל, וניתן לקבל דרכו את כל חדשות העולם, ולשוחח עם כל אדם בכל מקום בעולם, ולדעת באמצעות מכשיר זה את עתיד מזג האוויר במקום מגוריהם ובכל מקום אחר, ובו טמונה יכולת צילום להנציח את כל מעשיהם, ועוד ועוד.

כך החוקרים את העולם רק מהיבטו החומרי, עם כל תגליותיהם הנכבדות עדיין רחוקים הם מלהכיר את התוכן הפנימי, האמיתי והמרומם שבעולם ובאדם. מתעסקים הם במעטפת, נרגשים ומתפעלים מגילוייהם וממגליהם, ומזניחים את העיקר הפנימי. ואינם לומדים ואינם יודעים את גדולת האדם, ואת יכולתו לפעול ולהפעיל את כל המערכות הרוחניות העליונות, "כי בצלם אלוקים, עשה את האדם".

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.