הנחיות חדשות ומשמעותיות: משך הטיפול באנטיביוטיקה יקוצר

אנטי לאנטיביוטיקה: מסמך הנחיות חדש שהוציאה קופת חולים כללית קובע הנחיות חדשות לטיפול באנטיביוטיקה. על פי המסמך, בחלק מהדלקות יקוצרו מעתה משך הטיפול באנטיביוטיקה ומספר המנות הניתנות ביום - זאת כדי למנוע היווצרות של חיידקים עמידים.

חוברת ההנחיות מתעדכנת פעם במספר שנים, בהתאם למגמות בעולם הרפואה בעולם. השנה, שמה החוברת דגש על צמצום הטיפול האנטיביוטי ככל האפשר.

חשוב להבין כי שימוש רב מדי באנטיביוטיקה עלול לייצר חיידקים עמידים. מדי שנה מתים אלפים ברחבי העולם בשל חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה, הנוצרים בשל שימוש רב מדי באנטיביוטיקה.

לפניכם ההנחיות החדשות:

1. דלקת לוע ושקדים בילדים (טונסיליטיס) - הטיפול במוקסיפן (אמוקסיצילין) יהיה פעם אחת ביממה, במינון של 50 מ"ג לק"ג משקל גוף. משך הטיפול נותר כשהיה: 10 ימים.

2. דלקת ריאות במבוגרים – משך הטיפול יקוצר ל-5 ימים (במקום שבוע עד 10 ימים כפי שהיה עד עתה), זאת בתנאי שמצבו של החולה משתפר, החום יורד אל מתחת ל-37.8 מעלות ולחץ הדם, קצב הלב וריכוז החמצן בדם (סטורציה) תקינים.

3. דלקות שתן במבוגרים – יש להימנע מלטפל באנטיביוטיקות הבאות: אופלוקאצין וציפרופלוקסאצין, אלא כאשר אין ברירה ואין אנטיביוטיקה מתאימה יותר. כטיפול ראשון בדלקות בדרכי השתן יהיה במקרודנטין (ניטרופורנטואין).

4. זיהום עור מסוג צלוליטיס – מעתה אין להשתמש באנטיביוטיקה הוותיקה "אוגמנטין", משום שזוהי אנטיביוטיקה רחבת טווח שעלולה להגביר את התפתחותם של חיידקים עמידים. במקום זאת יש לטפל בצלוליטיס בצפוראל (צפאזולין).

5. באנטיביוטיקה "אזניל" יש להשתמש רק כשלא קיימת חלופה מתאימה, כלומר כאשר יש חשד לחיידק שעמיד לאנטיביוטיקות אחרות, או כאשר קיימת רגישות לאנטיביוטיקות אחרות. גם כאן, הסיבה המרכזית היא החשש מפני התפתחות חיידקים עמידים לאזניל, בשל השימוש הרב מדי שנעשה בתרופה הזו.

יצוין כי אמנם ההנחיות החדשות נוגעות למבוטחי הכללית בלבד, אך הן מעידות על הרוח הכלל עולמית. נוסף על כך, יש לזכור שכללית היא קופת החולים הגדולה בישראל והיא מבטחת כמחצית מהתושבים.

לפני כשבוע פורסם בכתב העת הנחשב "בריטיש מדיקל ג'ורנל" מאמר הטוען כי במקרים רבים אפשר להפסיק אנטיביוטיקה לפני הזמן אם החולה חש בטוב. חוקרי הבריאות טענו כי דווקא שימוש ממושך מדי באנטיביוטיקה הוא שתורם דווקא להתפתחות חיידקים עמידים לתרופות, כמו גם שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, כמו במחלות ויראליות, או שימוש באנטיביוטיקה שנלקחת גם כשהחולה כבר החלים.

לטענתם של החוקרים, ההוראה שחייבים תמיד לסיים את האנטיביוטיקה עד הסוף אינה נכונה ואינה מבוססת על ראיות. לדבריהם, "יש צורך לערוך מחקרים חדשים שיעדכנו את משך הטיפול המדויק הדרוש בכל מצב ספציפי. המסר הוא ברור: עלינו ליטול כמות קטנה של תרופה לפי הצורך, ולא מעבר לכך".

ראש צוות המומחים, פרופ' טים פטו, מומחה לאפידמיולוגיה קלינית באוניברסיטת אוקספורד טוען כי "אין כל הוכחה שעצירת אנטיביוטיקה כמה ימים מוקדם יותר תגרום לאדם לחלות שוב. הראיות הקיימות מראות שבטוח להפסיק אנטיביוטיקה עוד לפני הזמן שנקבע מראש, וכי חזרה של המחלה לא תיגרם בשל הפסקה מוקדמת מדי של האנטיביוטיקה".

החוקרים מסייגים את דבריהם, ומבהירים כי אין להפסיק את הטיפול האנטיביוטי ללא ייעוץ הרופא המטפל, ולפני שהאדם החלים וחזר למצבו הבסיסי. חשוב להבין כי ישנם מקרים חריגים בהם סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה עלולים לגרום להתפתחות מוטציות חיידקיות קטלניות, ובמקרים כאלה אין להפסיק את הטיפול לפני הזמן הנקבע מראש.