שפע רוחני: הארת האות ה’ וסגולתה

"... דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ..."

הארת השפע הרוחני היורד בברכת כהנים אל הקהל שבבית הכנסת, זורמת לישראל מלמעלה דרך ידי הכהנים באמצעות פריסת חמשת אצבעות ידיהם אל מול הקהל שלפניהם. מלבד חמשת האצבעות שבכל יד, פריסת ידיהם נעשית באופן שהמרווחים שבין שני הידיים ובין האצבעות יהיו בסך הכל חמישה מרווחים.

האות ה' מורכבת מד' ובתוכה י'. וביחד: 'יד'. לפי שהאות ה' היא אות העשיה והביצוע, והיא השורש הרוחני של היד הפועלת, עושה ומבצעת בחמש (ה'!) אצבעותיה. בנוסף, 'יד' בגימטריה קטנה (כלומר כשה-י' נחשבת כאחד ולא כעשר): חמש. גם במימד הרוחני, ההארה היוצאת מחמש אצבעות הנשמה שבתוך חמש אצבעות הגוף, פועלת ומשפיעה על המציאות הפיזית לטובה או להיפך. וזה סוד הנחת ידי האב או הצדיק בעת ברכה על ראשו של המתברך.

לא פלא שאצל רבים פשטה האמונה התמימה בכוחה הרוחני של החמש שבציור חמש אצבעות היד, להגנה בעולם-הזה מפגעי עין המקרינה רוע.

וכתב החיד"א (הרב חיים יוסף דוד אזולאי זצ"ל, מגדולי הפוסקים, המביא את הדברים בשם ספר "איומה כנדגלות"): "סגולה גדולה, שבכל מקום שתמצא בכתב או בציור, כף אחד בחמשה אצבעותיו, ויתלו על הנער או על איזה דבר, לא ישלטו המקריים עליו. ובפרט להסיר עין הרע". ומוסיף החיד"א שלכן נוהגים לעשות אות ה' מכסף, וכן נוהגים לעשות צורת "חמשה" להינצל מעין הרע. וכן כתב עוד הרב יוסף חיים מבבל בספר "בניהו" בעניין פסוקי הקטורת: "כי ידוע מספר החמשה משובח מאד. ולכן התורה שבכתב נחלקה לחמשה ספרים, וכן עשרת הדברות שבלוחות נתחלקו לחמש וחמש. ועל כן מספר חמש מבטל עין הרע כנודע".

ובספרו "עוד יוסף חי" כתב עוד רבי יוסף חיים מבבל שפריסת יד בחמש אצבעותיה מול המבקש להכניס עין הרע בילד, או צורת יד מכסף, מגינה על הילד ופוגעת בבעל העין הרע על ידי שמשיבה רעתו עליו. ולכן היו הספרדים בירושלים מציירים את הצורה הזו בצבע אדום מעל פתחי בתיהם. והוסיף ה"עוד יוסף חי" שכשבא עשיו ועמו ארבע מאות איש מול יעקב עשה כן יעקב, לפי שעשיו היה דבק בקליפת עין הרע. אמנם אחר-כך סייג דבריו וכתב כי: "אע"פ שיעקב אבינו ע"ה אינו מודה בעניינים אלו, נהג בזה על-פי דעתן ומנהגם של בני ארץ הקדם, דעם עיקש תתפתל. ולזה אמר "וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו", שלקח גם כן מן הסגולה ש'בידו' נגד עשיו". עד כאן קיצור דבריו. ומשמע לכאורה מלשונו שבאמת אין ממש בסגולה זו. אלא לפי שכשרואה האדם המזיק בעינו הרעה, יד מונפת כנגדו, הוא נרתע משום שיודע שזוהי סגולה הנהוגה אצל בני קדם, וכתוצאה מרתיעתו מתבטלת השפעתו הרעה, לכן יעקב עשה כך. אולם אפשר שכוונת ה"עוד יוסף חי" לומר שאין דרכו של יעקב לנהוג בזמנים רגילים בדרכים אלה, לפי שאנשי התורה אינם צריכים להעסיק עצמם בכזה ובכל שכמותו. וזהו ש"אינו מודה" בשימוש בעניינים אלו. אלא שלפי שידע יעקב שעשיו מקליפת עין הרע ובא כנגדו לפעול נגדו ולהזיקו בעין הרע, נאלץ להשתמש בסגולה זו הנכונה לכשעצמה (וכמו שכתב החיד"א; והרב עצמו בספרו "בניהו") אשר גם דרכם של בני קדם להשתמש בה. ויש שפירשו את דברי יעקב לעשיו "הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן ה' אֶת עַבְדֶּךָ" שכיוון בדרך רמז באות ה' שבמילה "הילדים" להגן על ילדיו מעינו של עשיו. ויש שהוסיפו עוד שלפי שביום החמישי לבריאת העולם נבראו הדגים אשר אין עין הרע שולטת בהם מפני שמכוסים מהעין במים, וזכו לשמירה זו בברכה שהתברכו ביום החמישי: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת המַּיִם", הוטבע בטבע החמש להגן מפני עין הרע.

זאת ועוד. האות י' הרוחנית המסתתרת באות ה' מרמזת לאדם כי דרגתו ומצבו בעולם-הבא הרוחני שנברא באות י', תלויה במעשיו בעולם-הזה (המוגבל בד' רוחותיו) שנברא באות ה'. וכמאמר חז"ל במשנה: "העולם-הזה דומה לפרוזדור בפני העולם-הבא. התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתכנס לטרקלין".

ועוד סוד טמון בדבר. בעוד שהאות ה' העדינה והנקבית מבטאת את האשה, הרי האות י' ההפוכה שבתוכה דומה לעובר אשר דרכו להימצא ברחם אמו כשהוא הפוך. וזהו סוד כוח הילודה שבאות ה', ושורש יכולתה של האשה (אשר האות ה' מצטרפת בשמה לאותיות 'אש') להרות, ולשאת ברחמה זכר (אשר האות י' בשמו: 'איש'), בבחינת ה-י' שב-ה', מה שאין כן להיפך. ובספר התמונה מבואר שגם תורת הגלגולים טמונה באות י' הרוחנית ההפוכה שב-ה', ונראית כמושלכת מלמעלה לגלגלה ולהחזירה לעולם, על ידי שתחזור הנשמה הרוחנית להיות שוב בגופו של עובר ברחם אימו, ויוולד מחדש ויחיה עד שישלים את תיקונו בשמירת כל תרי"ג המצוות.

* * *

לאות ה' אין רצפה כברוב האותיות האחרות, לרמז על הסיכון הקיים בעולם החומר והיצרים, הלא הוא העולם-הזה הנרמז באות ה', אשר בו כמו תהום פעורה לרגלי האדם, והיצר-הרע שבעולם-הזה מנסה בכל כוחו לסלק את האדם מהדרך הנכונה ולהפילו אל התהום הפעורה לרגליו, אך ביד האדם להתגבר עליו ולנצחו. ככתוב: "לַפֶּתַח חַטָּאת [היצר הרע] רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ".

אמנם בצורת האות ה' טמונה גם ההדרכה לאדם שנכשל בעבירה ונפל לתהום הפעורה: בחלון שבצידה השמאלי העליון, מרמזת האות ה' כי אמנם מסוגל האדם לבחור ברע ולרדת לתהום הפעורה בתחתית העולם, אך גם אם נכשל וחטא, כל עוד חי הוא בעולם-הזה, האפשרות עדיין נתונה בידו לבחור בטוב, לתקן להיחלץ ולהתרומם, עד שישוב ויכנס בפתח העליון על ידי שישוב בתשובה שלימה. שהרי אם ימות בחטאו – בבחינת האות ח' (מלשון חטא) – הרי חלון ההזדמנות לשוב בתשובה כבר נסגר, כצורת האות ח' הדומה לאות ה' שחלונה נסגר.

ומהיכן יקבל את הכוח להתגבר על יצרו? גם סוד זה טמון באות ה' מצד הערך המספרי שלה: מהעיסוק בחמישה חומשי התורה ובספרים המסתעפים מהם – במשנה ובתלמוד, בהלכה, במדרש ובמוסר. וכלשון התלמוד: "אמר הקדוש ברוך הוא בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין". כוח הבחירה, השייך רק בהיות האדם בעולם-הזה – עולם שיש בו אתגרי יצרים וניסיונות – מהוה למעשה את הכוח הרוחני המיוחד שיש לאדם ואין לשאר הנבראים. לא לנבראים הנחותים כגון בעלי החיים, ואף לא לנבראים הנעלים כגון המלאכים. ובזה דומה האדם הנברא לבורא. כדברי הרמב"ם בתחילת "מורה הנבוכים" בביאור הפסוק "וַיִּבְרָא ה' אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם ה' בָּרָא אֹתוֹ".

לפיכך, עם היות האות ה' מבטאת את העולם-הזה החומרי, היא גם אות רוחנית מאוד, אות אלוקית. שהרי בה טמון כוח הבחירה, אשר על ידו האדם דומה לאלקים. לכן כאמור נהגית היא האות ה' ללא התערבות כלי הדיבור, וגם בין האותיות הקרובות אליה באופן הגייתן, האותיות א' ו-ע', היא העדינה ביותר. שהרי מבטאת היא את הבורא שברא את העולם ואת דרכי הנהגתו בתפיסה האנושית בעולם-הזה, ולכן מופיעה היא בשמותיו של הבורא המבטאים את דרכי הנהגתו בעולם. וכן פשט המנהג שכשמבקשים לציין את שם הקדוש ברוך הוא בכתבי חולין, נוהגים לכתוב את האות ה' ומעליה גרש אחד.

בעולמינו, אדם המבקש לבטא רגש של הנאה, קורת רוח או אנחת רווחה, מרגיש צורך טבעי להשמיע את ההברה: הֵה. ואכן, האות ה' העדינה היא גם אות הרגש (בבחינת נקבה, ומופיעה ב'אשה'), לעומת האות י' שהיא אות השכל (בבחינת זכר, ומופיעה ב'איש'). משום כך מילים המבטאות רגשות שונים מסתיימות באות ה'. כגון אהבה, שנאה, קנאה, גאווה, ענוה, אכזבה, וכדומה. 

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.