האות ז – אחת מאותיות המלוכה

מכיון שהארת האות ז' היא הרוחניות שבחומר, הרי היא היוצרת את תבנית החומר והרכבו, לפי אופן פעולתה בחלוקת וזרימת חלקיקיו, עד הצורה בה הם נקבעים. שכן כל תא עוברי יכול להתפתח לעצם, לרקמה, לשערה, לעין, לאוזן, או ללב... כי הרי הצופן הגנטי של כל הגוף טמון בכל תא. מה אם-כן גורם לתא זה לנעול את כל האפשרויות האחרות שבו ולהתפתח דווקא לעצם, ומה גורם לתא אחר להתפתח דווקא לרקמה? לאנשי המדע אין תשובה. אולם על פי תורת הסוד מבנה הגוף מתפתח על פי צורת ופעילות הישות הרוחנית שבתוככי החומר, אשר מהוה את המהות האמיתית, בעוד שהחומר אינו אלא לבוש "הנתפר" בהתאם לצורתה על פי פעולתה בו. לכן בספרי המקובלים הקדמונים מופיעים המונחים "חומר וצורה", כאשר במילה "צורה" הכוונה למימד הרוחני שבחומר.

מימד רוחני פעיל זה, טמון באות ז'.

לפיכך, המבין את סוד האות ז' ברבדיה העמוקים, יכול לשנות את מראה החומר ולחולל מופתים כהפיכת מטה קשיח לנחש זוחל, עור בריא ונאה לנגוע ומכוסה צרעת, ומים שקופים לדם אדום. סודה של אות זו ניתן למשה רבינו כשנשלח לגאול את ישראל, והוצרך לחולל מופתים אלה. ונרמז בפסוק "וְזֶה לְּךָ הָאוֹת". כאומר: "ו-ז' תהא לך האות", אשר באמצעותה תחולל את המופתים.

אות המזון והשאיפה לחיים

הנה לשון מדרש "אותיות דרבי עקיבא": "זן [במקומות אחדים האות זי"ן נקראת ז"ן. וכן הגיית יוצאי תימן], זהו שמו של הקב"ה שהוא זן ומפרנס כל יצורי כפיו מקרני ראמים ועד ביצי כנים שנאמר 'מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ' ואומר 'פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן'." שני הפסוקים המובאים כאן מציינים את שני סוגי התזונה שמספק הבורא לאדם:

א. מזון גשמי

ב. רצון לחיות

כי אם יחסר אחד מהם אין לאדם אפשרות קיום בעולם. ושניהם שורשם באות ז'. הראשון באופן הגיית האות, ז"ן, מלשון מזון. והשני, בערך המספרי של האות, שבע, הוא המימד השביעי המוקף בששת צדדי החומר. וזהו: "וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" - ומשביע לכל חי את הרצון לחיות. הדבר אף נרמז במספר המילים בפסוק "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" - בסך הכל שבע מילים. ואכן כידוע, סיכויי החלמתו של חולה החדור רצון לחיות, גדולים הרבה יותר מסיכוייו של חולה אשר איבד את הרצון לכך.

האות ז' – אחת מאותיות המלוכה

ז' היא אחת מאותיות שעטנ"ז ג"ץ אשר יש לתייגן בכתר שלושת התגים. לפי שהזוכה לקדש כל פעולה חומרית בעולם-הזה על ידי שמפיח בה רוחניות, עד שכל מעשיו הגשמיים כאכילה ושתיה ושאר צרכי הגוף, נעשים לצורך עבודת בוראו, זוכה הוא לכתר מלכות, על שגיבור הוא הכובש את יצרו ומשליט נשמתו על גופו. שהרי מלך אמיתי הוא האדם המולך על כל אברי גופו ושולט בהם להנהיגם על-פי הדרכת התורה. לפיכך 'מלך', ראשי תיבות: מוח, לב, כבד. שמשליט את המוח (נשמה) אשר הוא מקום חכמת התורה, על הלב (רוח) שהוא מקור הרגשות, ועל הכבד שהוא מקור התאוות (נפש). לכן האדם הולך זקוף באופן שמוחו גבוה מעל לבו, והכבד למטה מהם. ואילו בבהמה אשר לא שייך בה כוח הבחירה, שלושתם באותה שורה ובאותו גובה.

מן הצד השלילי, האות ז' היא כוח התנועה והסטיה בחוזקה אחר היצר, עליה הצטווינו בתורה "וְלֹא תָתֻרוּ... אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם". הבחירה נתונה ביד האדם האם ללכת בדרך הישרה ולהגיע לבחינת מלכות, או לסטיה מהדרך, עד ההתדרדרות לשפל רוחני וגשמי.

האות ז' על-פי הקבלה

האות ז' שהיא האות השביעית ומבטאת את הרוחניות הנצחית שבחומר הכלה, והיא אות המאבק והנצחון, מכוונת כנגד הספירה השביעית היא ספירת נצח.

האות ז' מכוונת גם כנגד ספירת יסוד. וכמו שכתב הרמ"ק ז'ל ב"פרדס רימונים" שהאות ו' אשר דומה בצורתה לגוף עצמו, היא ספירת תפארת (הכוללת את ו"ק. כמבואר לעיל באות ו'). והאות ז' הבאה אחריה הוא המשכה, שהוא היסוד. ולכן יש בראש האות ז' עטרה, כעטרה שעל היסוד של גוף האות ו'. והיא בסוד היום השביעי, השבת, המעטרת את ששת ימי המעשה ומשפיעה שפע רב לשומריה, כעטרת היסוד. וכן הארת ספירת יסוד משפיעה שפע רב לשומר הברית, בבחינת הכתוב "וצדיק יסוד עולם", וזוכה למלכות כיוסף הצדיק, כנרמז בכתר התגים שעל גבי אות היסוד, האות ז'. ומהיסוד יורד השפע לאות ח' שהיא ספירת מלכות הנקבית בעניינה ובצורתה. ואין להאריך יותר.

סדר אותיות ו' ז' על-פי הפשט

האות ז' באה לאחר האות ו', משום שרק לאחר חיבור ואיחוד חלקיקי החומר (ו'), יכולה הארת האות ז' להכנס בו ולהניע אותו. דבר הבא לידי ביטוי הן בתנועה הפנימית של החומר, כתנועת חלקיקי האטום, התפתחות ותזוזת הצמחים, הליכת וריצת האדם ובעלי חיים, וכל שאר תנועותיהם.

משום כך חוק טבע הוא המוטבע בכל תחום בעולמינו; היכולת לפעול ולנוע בעוצמה, מושגת רק לאחר האחדות. האחדות (ו'), יוצרת כוח (ז').

משמעות שבע האותיות הראשונות ברצף

הבורא האחד (אות א') ברא בריאה (ב') הבנויה (ב') מחלקים (ב') המהווים שני ניגודים (ב'); משפיע שפע, בבחינת גומל (ג'). ומקבל, בבחינת דל (ד').

פעילות זו (של התחלקות, נתינה וקבלה) הובילה להיווצרות והופעת היקום (ה') בבחינת 'לידה' (ה') מהעולם הרוחני שמעליו. תהליך זה התרחש במשך ששה ימים (ו') ובו נברא העולם הגשמי כאשר הוא מוגבל בששה קצוות (ו') ומכיל כוח חיבור רוחני המאחד ברחמים את חלקיו (ו').

לאחר חיבור ואיחוד החומר, נוצרה בתוכו רוחניות פנימית פעילה הגורמת לתנועה (ז'), בבחינת הכתוב "ויפח באפיו נשמת חיים". והיא סוד היוזמה (ז'), התזוזה (ז') והמאבק (ז') בעולם.

*

בסיכומם של דברים נמצא שהחומר המוגבל בששה כיוונים, מכיל בתוכו את המימד השביעי, המניע אותו ומפעילו בכוח הארת האות ז'. הלא היא אות התנועה, התזוזה והמאבק.

מן הצד החיובי, האות ז' מבטאת פעילות ויוזמה ברוכה לתועלת הכלל והפרט. וכן מאבק צודק בעוול, בפשע וברשע. ומן הצד השלילי, סטיה לדבר עבירה ומאבק הרע בטוב.

האות ז' בשם האדם

לפיכך, כאשר האות ז' מופיעה בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעות שלושת צינורות השפע הרוחניים הזורמים בה (בצורתה, במספרה, ובאופן הגייתה) תכונת תנועה מהירה ויכולת תקשורת הבעתית מעוררת התפעלות, המפעילה ומניעה אחרים. אדם זה מתקשה להישאר במצב קבוע והוא מחפש שינויים וחידושים אשר יעניקו לו את חדוות התנועה והיצירה החדשה. לפיכך הוא אוהב לנוע במחשבתו ולהתפרס על פני תחומים רבים אשר יחכימו אותו ויעניקו לו מרחבי חשיבה. בדרך-כלל גם תנועתו הפיזית מהירה וזריזה. אדם זה יתענג מעיסוק לפרנסתו בתחום שיש בו תנועה, חשיבה, ושיחה סבירה. גם במלחמת היצר בכל תחום, מסוגל אדם זה לנצח בקלות יחסית בכוח הארת אות המאבק והנצחון שבשמו, אם רק יבחר בכך.

אמנם משום תכונת התנועה שבאות ז', נוטה הוא לשנות דעתו בקלות על-פי חוות דעת האחרים, אף על-פי שבמקרים רבים תחושתו נכונה יותר מדעתם.

אך בעיקר עליו להיזהר מאי יציבות, בעיקר רגשית, העלולה לבא לידי ביטוי באי רגישות וחוסר ניכר ביחס מתחשב והבעת קרבה ורגשות כלפי אוהביו ונאמניו. ובמקרים קיצוניים, אפילו לאי נאמנות כלפיהם. גם אמונתו המושתתת בעיקר על הבנה שכלית, צריכה לשלב בתוכה רגש ואהבה כמצוות התורה: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ". או אז, האהבה שבלב וההבנה שבמוח יובילוהו לפסגה רוחנית גבוהה, אשר תעניק מימד אחר לכל עבודתו את ה', ותשרה עליו חדוות חיים מאושרת ורעננה.

שהרי באמצעות כוח הבחירה שניתן לאדם, בידו להשתמש בהארת האות לחיוב או לשלילה. משום כך עליו לחזק עצמו בשיעורי ובספרי מוסר מחכימים העוסקים בתיקון המידות ובעיצוב ההשקפה הנכונה על-פי התורה, ולהשקיע הרבה בלימוד הלכה רחב-היקף מתוך הבנה מעמיקה, מלבד לימודי משנה ותלמוד מפי תלמיד חכם ירא שמים. ובמקביל יתאמץ להביע הוקרתו ואהבתו לאוהביו, מתוך עבודה פנימית על פיתוח רגשות הערכה, אהבה וחיבה כלפיהם. שהרי ביכולת כל שורש רוחני של כל אות בשמו של האדם להצמיח פעולות חיוביות ולהצמיח פעולות שליליות, בהתאם לבחירתו, כמבואר בהרחבה בפרק העוסק בשם האדם.

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.