ערכה המספרי של האות ח': היום השמיני

ערכה המספרי של האות ח', שמונה. הוא המספר המרמז לעולם הרוחני שמעל הטבע. זאת לעומת האות ז', אשר מספרה שבע, ומרמזת לרוחניות שבעולם הטבע; למימד השביעי והפנימי, אשר כל ששת צדדי החומר (ו') תלויים בו ומונעים על ידו.

סדר מספרי האותיות והמבנה ההנדסי שלהם

אותיות לשון הקודש אשר נוצרו על ידי החכמה העליונה, לא רק שיצוקה בהן משמעות רבה והן צופן היקום והקיום, אלא גם סדרן הוא סדר הכרחי, שלב אחר שלב, על-פי המשמעות הפנימית של כל אחת מהן. בנוסף, סדר זה בא לידי ביטוי גם בערך המספרי של כל אות בסדר היחידות, וכן בסדר העשרות והמאות. עתה, משהגענו לאות המסמלת את הרוחניות שמעל הטבע, האות ח', נוכל להתבונן במשמעות סדר האותיות שעד כה ברצף, מצד ערכן המספרי והמבנה הגאומטרישמספריהם יוצרים. לשם קבלת המבנה השלם בסדר היחידות עד המספר עשר, נוסיף כבר כאן את משמעות שתי האותיות הבאות עד האות י', שבה נברא העולם-הבא:

א' - האחד המוחלט

ב' - ברא ניגודים

ג' – הבאים במגע באמצעות יחסי גומלין, שהוא בבחינת הקו השלישי המחבר בין השנים הנפרדים ויוצר מבנה שלם וחזק בצורת משולש, ככתוב: "והחוט המשולש לא במהרה ינתק".

ג' ד' – ג', גומל הנותן. ד', דל המקבל. שורש ה-ד', שהוא הדל המקבל, הוא העולם החומרי הנמוך המקבל הארה תמידית לקיומו, וארבע רוחותיו מייצגים אותו.

ה' – הוא מבנה העולם על ארבע רוחותיו, ועתה נוסף בו הנולד אל נקודת האמצע, כעובר ברחם אמו. הוא כוח ההוצאה מהכוח אל הפועל שהוטבע בטבע הניגודים הגומלים זה לזה, ליצור ולהוציא יצורים כמותם.

ו' – הוא כוח החיבור המחבר את חלקיקי החומר, אשר מוגבל בששה צדדים כקוביה. והוא הנרמז בקו הפנימי הדומה ל-ו' שבתוך האות ה', אלא שעתה הוא בפני עצמו ובמלוא תפארתו (כלומר, האות ה' שמספרה חמש, כוללת ארבע קוים מסביב, שהם בבחינת ארבע רוחות העולם, ורומזים לחדר הרחם, ואילו הקו הפנימי שבבחינת נקודה, הוא נקודת העובר הנוצר. והנה עתה בכוח אות החיבור, האות ו', מתחברים התאים שהתחלקו והתרבו בכוח פעולת האותיות הקודמות, ונוצר אדם אחד שלם. וכך נוצר ונבנה כל פרט בעולם. לפיכך בכתיבת האות ה', עומדת בתוכה ו' קטנה והפוכה, בבחינת עובר ההפוך ברחם אמו, ובשלב הבא, באות ו', הנה היא כבר גדולה ועומדת ישרה וזקופה, בבחינת אדם החי בעולם).

ז' – הוא המימד השביעי שבתוך הגוף החומרי המוגבל בששה צדדים. אותו מימד שביעי הוא הרוחניות הבלתי נראית שבחומר, היוזמת והמזיזה את החומר כמנוע פנימי. והוא סוד החלל הפנימי שבמגן-דוד, הנוצר משני משולשים מנוגדים שהתאחדו, ובכך יצרו ששה חללי משולשים מששה צדדים, האחוזים במבנה המשושה הפנימי, שהוא החלל השביעי.

ח' – הוא קו ההנהגה הרוחני אשר מעל הטבע, המאפשר נס ושינוי הטבע בעולם, כגון הניסים שהיו בבית המקדש. הוא הקו שמעל המימד השביעי הנרמז במגן-דוד בבחינת הכתוב: "כי גבוה מעל גבוה שומר". האות ח' הרומזת לקו שמיני זה, היא שורש נשמת האדם הדומה לבוראה ביכולת הבחירה שבידה, ובזה היא מעל הטבע.

ט' – הוא קו ההנהגה העל טבעי, היורד לעולם הטבע לפעול בו על-פי הנהגת בני האדם, לגמול טוב לצדיק - כטובו, ולרשע רע כרשעתו, בבחינת הכתוב: "תיסרך רעתך". שהרע שעושה האדם הוא החוזר עליו ומייסרו. גמול זה פועל בעוצמה רבה עד כדי שינוי חוקי הטבע בעת הצורך (והוא פלאי ונשגב אף יותר מנס רגיל הנעשה על-פי הרצון העליון, כגון הנסים שנעשו בבית המקדש. שהרי כאן כוח ניתן לבני האדם לפעול על-פי מעשיהם לשנות את הנהגת טבע הבריאה לחיוב או לשלילה).

 י' – הוא חיי העולם-הבא שנברא באות י' שמספרה עשר. אות המסמלת במספרה את שלימות האדם, ויוצרת מבנה שלם באמצעות תוספת קו למבנה הקודם, מבנה שהוא בבחינת ראש אדם מעל המגן-דוד שהוא בבחינת הגוף והצואר. גם בצורתה האות י' נראית כראש, בדומה לאות ר' שמשמעותו ראש. (ומעתה הושלמו עשר הספירות, ג"ר (ג' ראשונות) מעל ז"ת (ז' תחתונות) כמבואר בפרק על מבנה הספירות).

ואכן, לעומת המספר שבע המצוי ונפוץ כל כך בתורה (כמפורט לעיל באות ז'), המספר שמונה מופיע פעמים בודדות: ברית המילה – ביום השמיני ללידה; שמונת חוטי הציצית; יום שמיני עצרת – לאחר שבעת ימי חג הסוכות; היום השמיני לאחר שבעת ימי חנוכת המשכן; וכן, שמונת ימי החנוכה.

משום שבאלה לא מדובר רק בקידוש החומר, אלא הן מבטאות את העל-טבעי.

ברית המילה: חותם ברית-קודש באדם, בו כורת הוא ברית עם האלוקים ונכנס למערכת העל-טבעית שבה עם ישראל חי ומונהג, לרוב קרבתו לבורא. ככתוב: "ואבדיל אתכם מן העמים, להיות לי".

שמונת חוטי הציצית: יוצרים הגנה על טבעית לאדם שציצית בבגדו. ומאידך, אם אינו יוזם לבישת בגד עם ציצית – בעידן ריתחא, כלומר כשמידת הדין מתוחה, נענש על הפסד המצווה. וכפי שמסופר בתלמוד שמלאך גילה לרב קטינא את דרך ההנהגה העליונה בזה.

שמיני עצרת: לאחר הדין שנידון האדם בימי ראש השנה, ובסיום האפשרות שניתנה לו לתקן בעשרת ימי תשובה, מגיע זמן חתימת הדין ביום הכיפורים בשעת נעילה. אך גם לאחר חתימת הדין העניק ה' בחסדו לישראל את שבעת ימי חג הסוכות בהם מושך היהודי לעצמו את הארת ספירות החסד לרכך ולהמתיק את הדינים, על ידי שיושב ב"צלא דמהמנותא" היא הסוכה, ואף מבטל את המקטרגים עליו על ידי נטילת ארבעת המינים. והנה עתה, בסיומם של הימים הנשגבים האלה, עובר היהודי לתוצאה, היא ההנהגה העל טבעית עימו, בשמיני עצרת.

היום השמיני בחנוכת המשכן: בו נראה לראשונה כבוד ה' במשכן לעיני כל ישראל. ככתוב: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל... וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל-כָּל-הָעָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה', וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים. וַיַּרְא כָּל-הָעָם וַיָּרֹנּוּ, וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם". 

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.