אמונה
הרב יגאל כהן – מהי בכלל גאווה, ומדוע יש להימנע ממנה?
לפעמים אנחנו מזלזלים באנשים פשוטים שאינם חכמים במיוחד, או באנשים שאינם צדיקים גדולים, ובעולם הבא הם חשובים הרבה יותר מאיתנו
- הרב יגאל כהן
- פורסם י"ז אב התשע"ז |עודכן
(צילום: shutterstock)
"גאוה" - פרושה הרגשת התנשאות על האחר.
הדבר יכול לבוא לידי ביטוי באשתך או בבעלך, בשכנים או בקרובים, בחברים לעבודה או בכולל, על אנשים שלא כל כך שומרים תורה ומצוות כמוך או פחות עשירים ממך, פחות יפים ממך או פחות חכמים ממך.
בקיצור - הגאוותן מחפש תמיד במה הוא יותר טוב מהאחר, ובמה האחר עושה גרוע ממנו.
והפתרון לזה נמצא בדברי הרמב"ן שהבאתי לעיל, אם נראה למשל אדם חכם פחות מאיתנו, כדאי שנדע, יתכן שבעיני הקב"ה הוא יותר צדיק מאיתנו, ואפילו גדול יותר בחוכמתו מאיתנו, וזאת משום שהבורא יתברך נתן לו שכל קצוב, והוא מנצל את כולו, שמתאמץ הוא ללמוד ולהבין בכל כוחותיו, והרי הוא צדיק וחכם גמור, אבל אנחנו שקיבלנו מהבורא יתברך חכמה יותר ממנו, לא מנצלים אפילו מחצית מהיכולות שלנו, ובעיני הבורא יתברך אנחנו פחותים ממנו.
כך מביאה הגמרא (פסחים נ. בבא בתרא י:) מעשה ברב יוסף בנו של רבי יהושע בן לוי שנפטר מן העולם וחזר לחיות (מה שקרוי היום מוות קליני), ושאל אותו אביו, מה ראית למעלה? אמר לו: עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה. אמר לו אביו: עולם ברור ראית!
מסבירים מפרשי הגמרא (התוספות שם) שרב יוסף ראה בעולם האמת אנשים שמפורסמים מאוד בחכמתם ובעושרם ובמעשיהם בעולם הזה, ואילו שם בעולם האמת נמצאים למטה במקומות נמוכים, ולעומתם אנשים שבעולם הזה נראים כפשוטי העם, ולא נחשבים כלמדנים גדולים או כצדיקים מיוחדים, נמצאים למעלה בקרבת הבורא יתברך.
יש בגמרא זו מוסר השכל גדול מאוד, מפני שלפעמים אנחנו מזלזלים באנשים פשוטים שאינם חכמים במיוחד, או באנשים שאינם צדיקים גדולים, ובעולם הבא הם חשובים הרבה יותר מאיתנו.
וכן מביאה הגמרא (תענית כח) ששאלו את אליהו הנביא מי מכל האנשים שנמצאים כעת בשוק הם בני העולם הבא? ענה להם אליהו הנביא: אלו שני הבדחנים שמסתובבים בשוק ומשמחים בני אדם הם בני העולם הבא, אף על פי שלא היו תלמידי חכמים, ובשוק היו חכמים מהם.
גמרא זו באה ללמדנו שני דברים חשובים, האחד כמה חשובה בעיני הקב"ה מעלת השמחה, שבזכות שהיו משמחים בני אדם, זכו לעולם הבא. ועוד שאין לנו יכולת לדעת מי נחשב גדול יותר בעיני הבורא, ויכול להיות שהבחור המצחיק שיושב לידנו בכולל, אולי הוא לא עילוי גדול, אבל בעולם האמת נחשב הוא יותר.
הסתכלות נכונה
בספר מכתב מאליהו (ח"א ע"מ 111) מביא הסבר נפלא, איך להתבונן על אנשים שנראים פחותים מאיתנו בשמירת התורה והמצוות, נביא כמשל, אברך רעב שרואה בחנות מסוימת חזיר למכירה, והוא כמובן נמנע, ואינו אוכל, ודאי שיקבל שכר מאת הבורא יתברך על כך, אבל שכרו לא כל כך גדול, משום שלא היה לו קושי לעשות את הבחירה הנכונה.
אבל לעומתו יהודי שגדל בבית שאינו שומר תורה ומצוות, ונמנע מלנסוע לים בשבת, בוודאי שכרו כפול ומכופל, משום שהקושי שלו בבחירה היה גדול מאוד.
כך גם לגבי אישה שגדלה בבית חרדי למהדרין, ומתלבשת בצניעות כהלכה, ומכסה את ראשה כדין, והנה היא רואה שיושבת לידה בתפילה אישה אם חצי כיסוי ראש חצאית קצרה ובגדים צמודים.
דעי לך אישה יקרה! -
יכול להיות ששכרה של אישה זו גדול הרבה משלך, מפני שהיא באה מבית שהולכים בו בבגדי שחץ, והיא עשתה מאמץ אדיר כדי לבוא ולהתפלל, והתגברה על יצרה ולבשה את הבגדים "הכי צנועים" שלה, ובזה שניסיון הבחירה שלה היה גדול מאוד והתגברה עליו, עשתה נחת רוח נפלא לפני הבורא יתברך, ואילו את שגדלת בבית של תורה הניסיון שלך קל הרבה יותר, וכמובן ששכרך מובטח מאת הבורא יתברך, אבל לא כמו השנייה!
סיפור נפלא מובא בתלמוד ירושלמי (תענית פ"א ה"ד) שמלמד אותנו, ערכו של יהודי פשוט, הייתה זו שנת בצורת ועם ישראל משווע לגשם, והנה נגלה לחכמי הדור בחלום, שאם יתפלל יהודי מסוים שמלאכתו הייתה להנהיג את החמורים, אזי ירדו גשמים.
קראו לו החכמים, שאלו אותו: מה מעשיך?
אמר להם: חמר אני!
האם יש בידך מעשה מיוחד שעשית?
ענה להם היהודי: "מעשה שהיה כך היה, לפני זמן מה בקשה ממני אישה לשכור חמור, והנה כשהנהגתי את החמור והאישה עליו, התחילה לבכות בכי מר, כששאלתי אותה לפשר הדבר, ענתה האישה, שבעלה שבוי בידי אנשי בליעל, ודורשים הם כופר רב על מנת לשחררו, והיא כעת בדרכה להשכיר את עצמה לדבר עבירה על מנת לשלם את דמי הכופר. מיד נכמרו רחמי עליה, ומכרתי את החמור, נתתי לה את הכסף כדי לשחרר את בעלה"
אמרו לו חכמים: ראוי אתה להתפלל עלינו שירדו גשמים!
כך עשה, ונפתחו ארובות השמים וירדו גשמים.
הרבה חכמים היו באותו דור שעסקו במצוות פדיון שבויים, שהתפללו על הגשם ולא נענו ,כיון שהניסיון שלהם בזה לא היה כל כך גדול, ולא עשה רושם בשמים כמו המעשה של אותו חמר, שהיצר אצלו היה חזק מאוד, ונשמתו ירודה יותר מחכמי אותו הדור ולכן המעשה שלו עשה רושם גדול מאוד בשמים עד שנענה מיד בתפילתו.
אם ננסה להעמיד את חכמתנו ומעשינו לעומת דור התנאים והאמוראים, ודאי שלא נצליח אפילו להבין את תוקף גדולת חכמתם וקדושתם, שקטן שבהם היה מחיה מתים.
ובאמת שרבינו חיים ויטאל תלמיד רבינו האר"י הקדוש בספר שער הגלגולים (ירושלים תרכ"ח דף סב ע"ב) מביא בשם רבינו הארי הקדוש, שמעשה קטן שאדם עושה בדורות ירודים כשלנו, מעלתו גבוהה הרבה ממעשה גדול בזמן התנאים, וזאת משום שהנשמות בדורנו נמוכות הרבה יותר מדורות ראשונים, והניסיונות בדורנו קשים ועצומים יותר (כדוגמת האינטרנט וחבריו), ואם בדורנו יהודי מתגבר ואינו גולש באינטרנט פרוץ, הרי שמעשהו גדול יותר מאשר בדורות התנאים.
לגברים שביניכם אומר –
אם יש לכם שכן שמתנהג בצורה לא כל כך יפה, דעו לכם שיתכן מאוד שהבורא יתברך ברא אותו עם ניסיון קשה של הפרעות נפשיות והתנהגותיות, והוא משתדל ככל יכולתו ולא מצליח להגיע לדרגה שלכם, ואילו אתם עדין לא השתדלתם בכל היכולת שלכם, ואפילו אם אתם מתנהגים יפה יותר ממנו, אין זה ראיה שבעיני הקב"ה אתם טובים יותר, ולכן אין סיבה להרגיש בלב כטובים ממנו, וזוהי – "ענוה אמיתית".
וכן אם ראיתם פועל פשוט שבקושי קובע עיתים לתורה, ואינו יודע ללמוד גמרא ופוסקים, ואפילו אינו מדקדק בכל המצוות, ולעומתו זכיתם אתם לשבת באוהלה של תורה, וללמוד וללמד ש"ס ופוסקים, ואתם משתדלים לדקדק בשמירת המצוות, אין זה אומר שאתם טובים ממנו, משום שהוא קיבל מעת הבורא יתברך יכולות מועטות יותר, ומעשה קטן שלו, כגון שבא ללמוד תורה שעה ביום, ואפילו אם אינו מבין את כל השיעור נחשב בעיני השם יתברך כמעשה גדול ביותר, כמו דרגת הקושי שלו, ואילו אתם שזכיתם ללמוד תורה שמונה שעות ביום, יתכן שעדיין לא מיציתם את היכולת שלכם, שכן ביכולתכם ללמוד יותר, ואין הקב"ה מודד את האדם לפי שעות לימודו אלא לפי הקושי שלו והשתדלותו.
את הספר 'יגל לבי בישועתך' אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס