האות י' – האור והאוויר, המלכות והרוחניות

האות י' העשירית מכוונת כנגד הספירה העשירית והאחרונה היא ספירת מלכות. וכתב הרדב"ז שכאשר ננעץ את סופן של עשר האותיות בתחילתן, יתגלה הבורא האחד המאיר את כולן, ושפע טובו יורד דרכן לעולם. כלומר, כשנחבר כל אות עם מקבילתה העשירית (הנמצאת אחריה במקום העשירי, כמודגם בטבלה בסמוך), נקבל את המספר אחד עשר. אחד מעל העשר. הלא הוא האחד שמעל עשר הספירות. וכלשון ספר יצירה "ואדון יחיד מושל בכולם".

א י = 11

ב ט =11

ג ח = 11

ד ז = 11

ה ו = 11

ו ה = 11

ז ד = 11

ח ג = 11

ט ב = 11

י א = 11

האות י' בסוף מילה

היות וכל הבריאה השתלשלה מהעולם הרוחני הנרמז באות י' שבשם הוי"ה, נמצא שכל הבריאה תלויה בה והכל בבחינת קניינה. משום כך בלשון הקודש האות י' מבטאת שייכות, קניין ובעלות. כגון: 'שלי', 'כרמי', 'נטרתי', 'בני', 'אמרתי'.

חסר י'

בהסתלק האות י' בתורה ממילה כל שהיא, הדבר מבטא ירידה רוחנית. לכן בפסוק הכתוב בספר ישעיה על חורבן בית המקדש: "הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן", המילה "אראלים" כתובה כאשר חסר בה י'. וכן בפסוק העוסק בתרומת נשיאי ישראל למשכן נאמר: "וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן". במילה "והנשיאים" האות י' חסרה. משום שהתעצלו בהבאתם, או לדעה אחרת, בגלל שהתגאו אז על ישראל.

כוח האות י' בנעילת המזיקים

האות י' המבטאת רוחניות מושלמת, שומרת ומגינה מנזק רוחני וגשמי, והיא מסודות השמירה שבשם שד"י הרשום על מזוזת הבית. כמבואר בזוהר הקדוש שכוחה של האות י' גדול בשמירה, עד שאפילו מזיקים רוחניים ננעלים על ידה כאשר האדם יודע כיצד להפעילה כראוי. לפי שהאות י' שבשם שד"י היא כעין טבעת של שלשלת על צוארו של היצר הרע שהוא מלאך המוות, להכניעו. "וצדיק דרכיב עליה [וצדיק השולט על יצרו] קשיר ליה בקשירו דרצועין דתפילין [קושר אותו בעת קשירת רצועות התפילין]. אות תפילין דאיהו אות י' דשד"י [היא אות קשר התפילין של יד, שעשוי בצורת י', והוא אות י' של שם שד"י], חוליא על קדליה [פועל כטבעת על צואר היצר]. ש' דתפילין, שלשלת על קדליה [ואילו האות ש' שבתפילין של ראש, היא השלשלת המחוברת לטבעת שעל צוארו של הס"מ. והצדיק המקיים את תורת בוראו, כאוחז באותה שלשלת, ושולט בכוחות הסטרא אחרא, שלא יוכלו להזיקו]".

עוד מבואר שם בזוהר הקדוש ששני יודי"ן הם. האחת בשם 'הוי"ה', והשנייה בשם 'אדני'. הראשונה נקראת י' עילאה (עליונה), והשנייה י' זעירא (קטנה ותחתונה). והן סוד י' אצבעות הידיים שמשני צידי הפלג העליון של גוף האדם, וביניהן ברית הלשון שכרת ה' עם אברהם בדיבורו. ו-י' אצבעות הרגלים שמשני צידי הפלג התחתון של הגוף, וביניהן ברית המילה שכרת ה' עם אברהם. לפי שהאות י' היא אות הברית. ולכן פנחס אשר קינא על שמירת קדושת הברית, זכה לאות י', ושמו נכתב בתורה "פינחס", עם י'.

וממשיך הזוהר הקדוש לבאר ש-י' זו של אות הברית אשר נכרתה בין הבורא לבין ישראל, נרשמת תמיד לעולם בברית גוף האדם הנימול. והיא גם אות הברית של שבת ושל תפילין ושל יום-טוב, ושל שם שד"י שרשום "עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ". י' שבמקום ברית המילה נסתרת היא, אבל י' שבקשר התפילין שעל האדם ובמזוזת ביתו, ניכרים הם ומכריזים עליו שבן היכל המלך הוא.

סוד הקיום

האות י' הרוחנית המייצגת את תכלית הבריאה, חיי העולם-הבא, היא סוד קיום העולם-הזה וחיותו. כלומר, לאחר שבעשרה מאמרות נברא העולם, והם כנגד י' ספירות שבכל פרטי הבריאה, גם התמדת קיום העולם טמונה באות י'. הנה לשון הזוהר הקדוש: "רבי שמעון אומר, כתיב 'עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ', עשרה עשרה למאי קא אתיא [כפילות המילה עשרה למה נועד?] אלא עשרה למעשה בראשית, ועשרה למתן תורה. עשרה מאמרות במעשה בראשית [הן עשר האמירות שבהן נברא העולם], ועשרה מאמרות במתן תורה [הם עשרת הדברות].

במאי קא מיירי [במה עוסק הקשר שבין שני אלה]? בגין דעלמא לא אתברי אלא בגין אורייתא, וכל זמנא דישראל מתעסקי באורייתא, עלמא מתקיימא [משום שהעולם לא נברא אלא משום התורה. וכל זמן שישראל מתעסקים בתורה העולם מתקיים], וכל זמנא דישראל מתבטלי מאורייתא, מה כתיב [וכל זמן שישראל מתבטלים מהתורה מה כתוב]? 'אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי'." וראה שם פירוט פסוקי פרשת הבריאה, כנגד פסוקי עשרת הדברות.

ואכן, על-פי הסוד, קוצו של י' הוא צינור השפע הרוחני המחבר בין אור האין-סוף לבין היקום, ודרכו מגיעה חיות ויכולת קיום לכל הבריאה מעין אנרגיית זרם החשמל המוכר וידוע בעולמינו. פעולת עצם חיבור כל הבריאה לאור האין-סוף באמצעות קוצו של י' שהוא בבחינת הצינור המחבר כלפי מעלה, ונמשל להבדיל אלפי הבדלות לחיבור התקע לשקע החשמלי, מתבצע על ידי האדם בעת דיבורו בדברי תורה ובדברי תפילה.

אור ואוויר

בזוהר הקדוש מבואר שהאוויר נוצר על ידי שהאות י' משם הוי"ה התעטפה באור. בסוד הכתוב "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה" לפיכך המילה אוויר מורכבת מהמילה "אור" ובתוכה י'. ובמילים אחרות: י' עטופה באור יוצרת את מציאות האוויר. שכן האור והאוויר נבראו משורשים רוחניים זהים ולפיכך הם כרוכים וקשורים זה בזה. אלא שהאוויר קיבל תוספת י'. לאור זאת יובן הטעם הרוחני והסיבה למציאות הגשמית בעולם החומר, שהאור זקוק לאוויר כדי להיראות. ולכן קרני אור העוברים במקום שאין בו אוויר, אינם מאירים אותו והוא נשאר חשוך. משום כך, כידוע, החלל שאין בו אוויר הינו חשוך, וקרני השמש החולפות דרכו אינן נראות בו, עד הגיען אל האוויר שבאטמוספירה. רק כאן הן נראות ויוצרות את מראה תכלת השמים בהשתברן באוויר, או את מראה הקשת בהשתברן בטיפות מי הגשם. שכן האור חסר את האות י' שבאוויר. ובהצטרפו אליו, יכול האור לבוא לידי ביטוי.

* * *

נמצא בסיכומם של דברים שהאות י' מבטאת את הרוחניות השלימה ואת שלימותו של האדם אשר זכה להשליט את נשמתו על גופו. ומתוך כך נעשה לאדם עניו, שאינו מתנשא על האחרים ועושה בשלימות את רצון בוראו. לפיכך האות י' מבטאת גם את חיי העולם-הבא שהאדם השלם זוכה להגיע אליו.

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.