האות כ’ – משמעות האות על פי הסוד

במבנה הספירות, האות כ' מרמזת לספירת מלכות הנקבית. היא הספירה המהווה כלי המקבל את השפע הבא מלמעלה, ומעבירה כיולדת לעולם. שהרי האות כ' היא הכלי המקבל ונותן. ואכן, ספירת מלכות מכוונת כנגד השכינה, הכופפת עצמה על ישראל כסככה לשומרם ולהגן עליהם, וכאם המייסרת את בניה וכופה עליהם לשוב למוטב, בסוד האות כ'. גם דרך השכינה הוא לקבל שפע מלמעלה ולהעניקה אל בניה. כאשה המקבלת מבעלה ומעניקה את השפע לבניה.

וזה סוד שתי אותיות כ'. האות כ"ף הכפופה, והאות כ"ף סופית הפשוטה. הכפופה ודומה לבית קיבול, מקבלת תחילה. ואחר-כך פותחת את עצמה כלפי מטה בסוד ך', להוריד שפעה לעולם.

ככל האותיות הסופיות, האות כ"ף סופית רומזת בעיקר לסוף, לאחרית הימים. לפי שהעומד בניסיונות העולם-הזה על-פי הנרמז בסדר תשע האותיות הראשונות, וזוכה לחיי העולם-הבא הנרמז באות י', סופו שביום ה' הגדול אשר לפני תחיית המתים, עת כ"ף מאזני המשפט יכריע לטובתו, יזכה לשפע רוחני וגשמי אשר יגיע אליו בתחיית המתים בשפע רב, בסוד האות ך'.

האות כ' במקביל לאות ב'

צורת האות כ' דומה לצורת האות ב'. לפי שהאות ב' יוצרת את חלוקת חלקי העולם (כגון תאי הגוף הבונים מבנה שלם), והאות כ' סודרת אותם לצורה. משום כך צורת כתיבתן דומה ומיקומן זהה. זו שנייה ליחידות וזו שנייה לעשרות. זו מספרה שתיים וזו מספרה עשרים. וכשמצטרפות שתיהן יחד, כ'+ב', נעשות כ"ב האותיות שבהן נברא העולם, ובהן נכתבה התורה, ועתה התגלה לחוקרים שהן גם מספר הכרומוזומים שנותן כל צד, אשר מהם נוצר האדם. מלבד הכרומוזום הנוסף הקובע אם יהיה זכר או נקבה, והוא כנגד השותף השלישי, ה' יתברך הקובע זאת, והוא הנותן את הנשמה.

* * *

נמצא בסיכומם של דברים שהאות כ' מבטאת את יכולת כיפוף ועיצוב צורת החומר או הרוח, והשליטה בהם. האות כ' היא גם האות הממונה על מאזני המשפט, כאשר נטיית הכף לטובה פותחת את חסימת שפע העושר, והוא יורד לאדם, בסוד האות ך'.

מן הצד החיובי, ביד האדם לפעול באמצעות האות כ' לעצב צורה בחומר הגולמי הדומם ולהפריח את השממה שבו. וכן לעצב את אישיות עצמו ולהתרומם לגבהים רוחניים. אדם זה השולט בעצמו בבחינת מלך, זוכה לעושר ולשלטון חיובי על סביבתו.

מן הצד השלילי האות כ' מבטאת כפיה וכליה. לפי שעל ידי התעסקות יתירה בחומר, נעשה האדם עבד לממון ולתאוות העולם, עד שכוחו כלה וחייו אובדים. שכן בכוח הבחירה שבידו מסוגל האדם לנטות אחר החומר והתאווה ולרדוף אחריהם כל ימיו, עד שנעשה כפוי וכפוף ומשועבד להם. או אז הם הופכים פניהם כלפיו, ומנרדפים הופכים לרודפים אכזריים וכפויי טובה. במקום להשיגם בעוצמה כשאיפתו במשך כל ימי רדיפתו אחריהם, הוא מאבד את יכולת הנאתו מהם. ואם לא די בכך, הם מביאים עליו כליה. והוא מה שאמר שלמה במשל חכמתו: "דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ". כלומר, הגם שהנך אוהב דבש ומצאתו מבלי שתשלם עליו, אל תאכלנו ללא הגבלה, מתוך משיכתך הרבה לטעמו הטוב. אלא אכול דייך, במידה הראויה. כך תמשיך ליהנות ממנו תמיד בעתיד. כל אדם חכם ונבון מבין היטב שאין ביכולת השכל האנושי הדל לשפוט ולקבוע מהי הגדרת "אכול דייך" בכל תאוה והנאה הקיימת בעולם. כמה ומתי ואיך ישתמש בהם, ובאיזה מצב או שלב ימנע עצמו מהם. אלא רק בורא האדם ויוצרו הוא היודע באמת מה טוב ונכון עבורו, ובאיזו מדה על האדם להשתמש בכל עניין מענייני העולם, וכפי שגילה בספר הוראותיו לברואיו, ספר התורה.

האות כ' בשם האדם

לפיכך, כאשר האות כ' מופיעה בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעות שלושת צינורות השפע הרוחניים הזורמים בה (בצורתה, במספרה, ובאופן הגייתה) תכונת אצילות מלכותית, ויכולת נפלאה לעצב ולתת צורה נאה ונעלית הן בחומר והן ברוח, הן באישיות עצמו והן באישיות בני ביתו וסובביו, מתוך נועם שיח. אדם זה השולט בגבורה בנטיותיו השליליות ומרסנן ומכוונן אל המעשים הטובים והתועלתיים, מטה את כף מאזני העושר לטובתו, והשפע הגשמי יורד אליו בסוד האות ך'. וזוכה ליחס מכבד ומעריץ מכל מכיריו; בבחינת מלכות. וכן מבואר בפירוש הראב"ד על ספר יצירה: "ולו החן והכבוד והמלוכה, ומורה על אורות נעלמות ועל עושר, וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו. ולו הכוח מצד הגבורה, ורוב עוזרים מצד היחוד. ומצד שהוא מקבל מגבורה, יגיד על היזק ויגיעה בעסקים, ואיבה מן השרים [כלומר שקושי הגבורה גורם לו לקשיים וטרחה בעסקים וניסיונות של מריבות וסכסוכים עם אנשים עשירים ומן הרשויות]. ולפי שהוא משלים בין האש ובין המים, לפיכך מגיד על שלום ושלוה ובריאות. והוא מכניע אויביו בכוח הגבורה. וימצא חן בעיני אלהים ואדם. ויעיד על הגאווה [מלשון גאון ורוממות] והנדיבות, ובו יתרפאו החולים".

אמנם מאידך עליו להיזהר מאד מנטיה מופרזת אחר תאוות הממון ואחר שאיפות בלתי סבירות לשנות את מצבו הכלכלי לעושר מופלג. כמו כן עליו להיזהר מלכפות עצמו על סביבתו בחוזק יד כדי שיעשו רצונו וישתנו כפי דעתו. שכן הרדיפה אחר הממון ושאר תאוות העולם, והשאיפה שהכל יצייתו לדבריו, וחיפוש אחר כבוד ושלטון ושררה, סופם שיוציאוהו מהעולם ויאבד גם את אשר כבר יש לו וגם את בריאותו וחייו. שהרי באמצעות כוח הבחירה שניתן לאדם, בידו להשתמש בהארת האות לחיוב או לשלילה.

משום כך עליו להרבות בלימוד מוסר בספרים ובשיעורים תורניים. לימוד המחנך את האדם ומלמדו כיצד יתקן את מידותיו ויעצב את אישיותו הרוחנית כראוי לבן מלך. ויחזק עצמו בשמירת המצוות בשלימות. שכן כל מצוות התורה מרוממות את היהודי להתנהג בגינוני מלכות כראוי לאחד מבני ממלכת כהנים ועם סגולה. וכן ישקוד על לימוד התורה הקדושה; הלכה משנה ותלמוד, מפי תלמיד חכם ירא שמים. בכוחו של לימוד ועמל רוחני זה לנתב את יכולת הכיפוף ונתינת הצורה אשר בו, ואת תכונת אצילותו המלכותית - לאפיקים חיוביים, עד הגיעו לשלימות הראויה.

שהרי ביכולת כל שורש רוחני להצמיח פעולות חיוביות ולהצמיח פעולות שליליות. כוח הבחירה נתון ביד האדם, כמבואר בהרחבה בפרק העוסק בשם האדם.

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.