האות מ' ברצף האותיות – המעבר בעולם הזה ובעולם הבא

בהמשך לביאור משמעות סדר האותיות מ-א' עד י', המובא לעיל באות י', נתבונן עתה בהמשך שמהאות מ' ועד האות ת':

המתבונן כראוי במסלול ניסיונות העולם-הזה על-פי הנרמז בסדר תשע האותיות הראשונות, זוכה להשליט ולהגביר את הרוח (י') על החומר, ולכופף (כ') את יצרו בשעת ניסיון בכל תחום. ובאין לו מחסום יצרי, שואף (ל') הוא מעתה להגיע (ל') לשלימות הרוחנית השייכת באדם, ולכן לומד (ל') בעמל את תורת ה', לדעת (ל') את דרכיו ורצונו. וכך מגלה (מ') את סודות התורה, והיא נוסכת בו חיים ורעננות כמים (מ') המחיים ומרעננים, ומביאה אותו להיות עניו ונאמן (נ'), ושמור ומוגן (ס') מכל צער ונזק, ורואה (ע') נסתרות, וזוכה להגיע לבחינת גבורות (פ') רוחניוֹת, ולפריצת (פ') מסלולים גבוהים וחדשים בעבודתו הרוחנית, עד שזוכה להיקרא צדיק (צ') יסוד עולם. ומכאן משלים היקף עליה (ק'), מעפיל לפסגה, ועובר להיות קדוש (ק'). או אז בא על שכרו ונעשה ראש (ר'), ומשתנה (ש') מאדם רגיל, לשלימות (ש') השייכת בבן אנוש, ונקרא איש האלוקים, אשר הנה זכה להגיע לתכלית (ת') חייו.

*

עד כאן הוא המסלול הנוגע לחיי האדם בעולם הזה. ומהיבט נוסף, ברובד חיי העולם-הבא הנרמזים באותיות שבקומות הגבוהות יותר, קומת העשרות וקומת המאות:

העומד כראוי במסלול עשרת האותיות הראשונות, ומגיע לחיי העולם-הבא הנרמז באות י', כאשר כף (כ') מאזני המשפט יכריע לטובתו בבית דין של מעלה, יזכה לשפע רב בסוד האות כ"ף פשוטה (ך'), ולצפות את העתיד (ל'), ולעבור (מ') למדרגה גבוהה יותר, שעניינה התבטלות (נ') ודבקות הנשמה (נ') באור האין סוף. הוא האור המקיף (ס') וסוכך (ס') באהבה, והוא עימו כגמול עלי אמו. וזוכה אז להתענג בהשגת עומק (ע') סתרי הבורא וסודות תורתו, בבחינת הכתוב "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ". ומכאן עוד מתרומם ופתח (פ') חדש נפתח בפניו לעלות בגן עדן העליון מדרגה לדרגה, ומהיכלם של צדיקים (צ') עולה להיכלם של קדושים (ק'), לפי שקידש עצמו בעולם-הזה. או אז מתרומם ונעשה ראש (ר') בבחינת מלכות, ומשתנה (ש') לשלימות (ש') השייכת בבן אנוש, ונקרא איש האלוקים, אשר הנה הגיע לתכלית (ת') בריאתו, להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו.

*

מסלול דומה, אך ברמה אחרת, טמון באותיות שמהאות י' ואילך, לעניין חיי העולם הבא שלאחר תחיית המתים:

לאחר שזוכה להתענג על ה' בגן עדן העליון (י'), בהגיע יום הדין הגדול (הנועד להחזיר את העולם לקדמותו טרם נפרד גן עדן מעולמינו בגלל חטא אדם הראשון – ולהביא את הבריאה לשלימות תיקונה ומימוש תכליתה), עת כף (כ') מאזני המשפט יכריע לטובתו, ישוב גופו ויקבל את צורתו (כ') הראשונה, על ידי שיבָּנה מעצם אחת קטנה, ויקום לתחיה, ויזכה לשפע רוחני וגשמי רב בסוד האות ך', ולחכמה רבה (ל'), לראות למרחק ולצפות את העתיד (ל') בהיותו שרוי באור שגנזו הקדוש ברוך-הוא לצדיקים. ועובר (מ') להמשיך ולהתפתח (על פי הכלי הרוחני שיצר בתקופת העבודה בעולם היצרי), בנשמתו (נ') הדבקה באור האין סוף, הוא האור המקיף (ס') וסוכך (ס') באהבה. וזוכה אז להשיג עומק (ע') סתרי הבורא וסודות תורתו, ופורץ (פ') לדרגות גבוהות יותר של צדקות (צ') וקדושה (ק'), וראשות (ר') בבחינת מלכות, ומשתנה (ש') לשלימות (ש') האפשרית בבן אנוש שהגיע לתכליתו, במושגים השייכים לימים ההם.

*

נמצא בסיכומם של דברים שהאות מ' מבטאת את נקודת המוצא. את ה"מאין באת". והיא אות המעבר ממקום למקום, מצורה לצורה, וממצב למצב. לפיכך תכונת המים שנבראו בכוח האות מ': לעבור ולהעביר ממקום למקום וממצב למצב. ומכיון שהמים נבראו באות מ' שהיא אחת משלושת אותיות האמות כמבואר לעיל, הם מצויים מאד בבריאה, הן בצורתם כמים, והן בהיותם מרכיב בסיסי ומרכזי ביותר בכמות ובאיכות, בגוף החי והצומח. מהיבט גבוה ונכבד זה, גם האות מ' מבטאת מלכות, מלבד האותיות הנוספות המבטאות אותה.

האות מ' בשם האדם

לאור האמור, כאשר האות מ' מופיעה בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעותה יכולת לשנות את מקומו ומעמדו, ולצאת לרמות אחרות. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בשאיפתו וביכולתו להתרומם מבחינה רוחנית בעצמו, ובנכונותו ליזום יציאה ממקומו כדי לסייע לאחרים בכל תחום, גם כאשר הדבר בא על חשבונו. הוא ניחן ביכולת פנימית בעלת עוצמה לצאת ממצבים שליליים, כמו להימלט מדבר עבירה ולהיחלץ מקושי כלכלי. אולם עליו להיזהר שהנטיה שבו לשינוי המקום והמצב, לא תובילהו לצאת ממקום שהוא טוב עבורו, ושלא יזיק לעצמו מרוב נתינה לאחרים. אדם זה שואף מאד לחיי רוגע ושלוה, בבחינת מים שקטים, ומוכן להקריב הרבה לשם השגת מטרה זו.

במימד הרוחני, חכמת התורה הנרמזת באות מ', גורמת לו לאהבת חיים רוחניים. אלא שעליו להיזהר לבל יטעה להיגרר אחר ריחוף בדמיונות המתיימרים להיקרא רוחניים. אלא ינתב אהבה זו להשקעה נמרצת בלימוד התורה ובעמל להבנת עומק דבריה. בכך יגיע להשגות גבוהות וחכמתו תרקיע שחקים. מעלה רוחנית זו שבו מעניקה לו יכולת להרגיש את הזולת, ותחושות פנימיות עמוקות שפעמים רבות מאד קולעות אל האמת.

מאידך, עליו להיזהר מפזיזות ופחזות במעשיו, שלא יהיה בבחינת "פחז כמים". וזאת על ידי שירגיל עצמו להיות מתון במעשיו, ויחשב וישקול תמיד את פעולותיו ואת התוצאות העתידות לצאת מהן, בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה". וכן יזהר מאי סדר וממהומה מחשבתית כגלי הים, על ידי שירגיל את מחשבתו לערוך סדר בכל עניין שדן בו, וישקול בדעתו היטב כל מסקנה, עד שיתברר ויתאמת אצלו כי היא טובה ונכונה. שכן הפזיזות והמהומה בחשיבה עלולות להביאו לעבירה, להפסד ממון, לקלקול המידות, ולבסוף יוציאוהו מהעולם.

לפיכך כאמור, עליו להשקיע את הכישרון ואת אהבת החכמה שקיבל, בלימוד התורה אשר דבריה מיישרים את המחשבה ומשמחי לב, מחכימים ומחנכים את האדם להיות שקול ומחושב. ובפרט טוב לו שיעמיק בים התלמוד ובמפרשיו, ואחר-כך יעמול לברר וללבן סוגיות הלכתיות בספרי שאלות ותשובות. וכשיבחין שקיים פגם כל שהוא במידותיו, ילמד בספרי מוסר את חסרונות אותו עניין, ואת דרכי ההתמודדות עימו, עד שיתקן כל מעשיו ודרכיו, ויגיע לשלימות הראויה לו, בתורה במצוות ובמעשים טובים.

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.