לאישה
ורד יפתחי-גרין: "הדבר הכי קל הוא לקחת את המיקרופון ולפגוע באנשים"
"הניסיון הגדול ביותר שלי כשדרנית הוא לא לפגוע באנשים ולא להיסחף אחר המלל של הרחוב", מספרת השדרנית ורד יפתחי-גרין. בשיחה גלויית לב היא חושפת מהו הפרויקט החשוב ביותר בחייה ומגלה: "הרב זמיר עבורי הוא סוג של מנטור. במשך השנים האחרונות מלוות אותי הרצאותיו כל הזמן"
- מיכל אריאלי
- פורסם כ"א אב התשע"ז |עודכן
בעיגול: ורד יפתחי-גרין (צילום: shutterstock)
בליל תשעה באב האחרון זכו עשרות אלפי המאזינים של רשת ב' לשמוע שיחה קצרה, אך מאלפת, בנושא: "מיהו המשיח?" את הדברים נשא הרב זמיר כהן, כאשר הוא ניסה לפשט את המושג ולהסביר מיהו באמת בן דוד, מאין הוא יגיע ומה בעצם יקרה בזמן הגאולה.
מי שעמדה מאחורי העלאתו של הרב לשידור וגם דאגה באופן כללי לדבר באותו הערב עם המאזינים על אהבת חינם ועל מהות היום, היא השדרנית ורד יפתחי-גרין. מבחינתה היה זה טבעי ומובן לשדר תכנים כאלו בליל תשעה באב. "במשך שמונה השנים האחרונות אני שומעת את ההרצאות של הרב זמיר בלי הפסקה", היא מגלה, "אני מתייחסת אליו כסוג של מנטור לחיים, לאו דווקא לדת. הרב הוא פשוט מנטור".
היצירה האמתית: בתי כרם
ורד יפתחי-גרין החלה את דרכה בעולם התקשורת לפני 22 שנה, ב'קול הדרך לעסקים' של רדיו קול ישראל. לאחר כשנתיים היא עבר לרשת ג' ומאז ועד לפני כחודש היא שידרה שם בקביעות, בוקר-בוקר.
אבל זו לא הייתה עבודתה היחידה, כי במשך כל השנים היא שימשה במקביל גם ככתבת וכמגישת חדשות בערוץ 3. גם בערוץ 2 שידרה ורד במשך תקופה וכן גם בערוץ הכנסת. במשך השנים היא קריינה במקומות שונים – בפרסומות, בהרצאות ובמגוון נושאים.
בשנתיים האחרונות החלה ורד לעבוד במקביל גם ברשת ג' וגם ברשת ב'. "הייתי כתבת בית הנשיא וגם כתבת לענייני ירושלים, ועכשיו, אחרי שהתאגיד נפתח, התחלתי להגיש את יומן הלילה של רשת ב'. זוהי עבודתי החדשה".
ורד הספיקה לעשות הרבה, אך כשאנו שואלים מהי היצירה הגדולה בחייה, היא לא מתבלבלת. "זוהי בתי כרם", היא משיבה. "כרם כיום כבר בת תשע וחצי ומבחינתי היא קודמת לכל. רק כאשר היא נולדה הבנתי עד כמה כל מה שאני עושה הוא שולי והאימהות והמשפחה הם הדברים האמתיים בעולם. כל יתר הדברים נועדו רק כדי לשרת את זה.
"אחרי שהסתיימה חופשת הלידה לא הייתי מסוגלת לשלוח את כרם למעון או למטפלת. אבל מצד שני לא רציתי להפסיק את העבודה. אז כרם פשוט הגיעה איתי בכל יום לאולפן וכולם ידעו שכרם כאן וצריכים לשמור על שקט. הרגשתי כמו קנגורו, תמיד הייתי איתה ביחד".
וזה לא היה קשה?
"ממש לא, לרגע לא הרגשתי מוגבלת. כרם היא כמו היד השלישית שלי. כשהיא הייתה בת שנה ושלושה חודשים הפסקתי לעבוד בערוץ 2 והמשכתי לעבוד רק ברשת ג'. זו הייתה הפעם הראשונה מאז תחילת הקריירה שלי שלא לקחתי עבודה מקבילה. החלטתי במודע להישאר עם בתי בבית. בכל בוקר הייתי יוצאת לשידור הבוקר ברשת ג' ואחר כך חוזרת ופשוט נמצאת איתה בבית. לא הבנתי איך בכלל אפשר אחרת. למעון נכנסה כרם רק כשהיא הייתה כמעט בת שלוש".
ורד גם מציינת כי לפני כחודש היא ויתרה על שעתיים של שידור ברשת ג', כדי להיות עם בתה בבית. "זה קרה אחרי שהזיזו לי את שעות השידור מהבוקר לערב. ביקשו שאשדר את התכנית הקבועה שלי בין שבע לתשע בערב ולא הייתי מוכנה לוותר על השעות האלו בבית. אלו שעות ביתיות. פרסמתי אחר כך פוסט בו כתבתי שבדילמה בין להקריב עבודה או להקריב את הילדה בחרתי להקריב את העבודה. כך בעצם הודעתי דרך הפייסבוק למאזינים שלא אשדר יותר את התכנית. היה מאוד מעניין לראות שקיבלתי בעקבות כך המון תגובות תומכות".
עבודה עם שליחות
רק כחלוף השנים אומרת ורד שהיא החלה לגלות את ההשפעה העצומה שהייתה לה דרך תכנית הבוקר. "במשך שנים הייתי יושבת כשדרנית באולפן ולא באמת יודעת למי אני שולחת את הקול שלי על גלי התדר. אבל בשנים האחרונות התברר לי עד כמה שהצלחתי להשפיע על אנשים, כי התכנית נפתחה בהרבה מאוד חיוביות, כי זה המוטו שלי. השתדלתי גם להוסיף יהדות לתוך השידורים. תמיד הדגשתי שאני לא מדברת על הדת, אבל אני כן מדברת על יהדות, כי בסופו של דבר אנו יהודים וזה הדבר העיקרי בחיינו.
"תמיד הייתי פותחת את הבוקר בתאריך עברי ומתעלמת באופן מוחלט מהתאריך הלועזי. כי הרי את התאריך הלועזי כולם יודעים, ואילו העברי לא תמיד ידוע... בימי ספירת העומר גם ציינתי כמה היום לעומר, כי בשום תכנית אחרת לא סיפרו את זה. התחושה שלי הייתה שבאמצעי התקשורת קצת מנסים להדוף את היהדות, להתכחש לה ולהיות בצד השני. זה הפריע לי".
ואיך אנשים הגיבו על כך?
"באופן כללי קיבלתי תגובות מאוד נלהבות מהמאזינים: 'איזה יופי, את מכניסה ערכי יהדות, אהבת הארץ'. מתוך זה הבנתי עד כמה שזה חסר למאזינים ברשת ובתקשורת. מידי פעם היו מתקשרים אליי אנשים חולים או כאלו שקשה להם בחיים ומספרים לי כמה שחיזקתי אותם וזה נתן לי המון. הייתי חוזרת הביתה, מרימה את העיניים למעלה ואומרת תודה לבורא עולם על ההזדמנות העצומה שהוא נתן לי להשפיע על אנשים.
"בתכנית שלי גם נהגתי לחלק כרטיסים להופעות. ביקשתי מהמאזינים שיכתבו לי למה לפי דעתם מגיע להם לקבל כרטיס והייתי בוחרת את הזוכים על פי הפרמטרים של כאלו שהזכייה באמת תשנה להם משהו בחיים. אף פעם לא נתתי כרטיס סתם למישהו כי יש לו יום הולדת, אבל אם ילדה כתבה לי שהיא רוצה לקחת את אמא שלה להצגה, אחרי שכבר שנים היא לא יצאה, אז הייתי חושבת לעצמי: 'זה כיבוד אב ואם' והייתי נותנת לה. ואם מישהי כתבה לי שהיא רבה עם בעלה וכל כך מצטערת ורוצה לפצות אותו, הייתי נותנת לה גם כן. הרגשתי שיש לי ביד כלי כדי לעזור".
מתפללת להצליח
אחד החלומות הגדולים של יפתחי-גרין שלא התממשו, הוא לעשות פינה בשידור הבוקר של רשת ג' עם הרב זמיר כהן. "זה לא התאפשר לרב מסיבות שונות, ולדעתי זו ממש החמצה".
על הקשר שלה עם הרב זמיר היא מוסיפה ומספרת: "זה התחיל לפני בערך שמונה שנים. עזבתי אז את ערוץ 2 ובעקבות כך החלטתי להתנתק, לא לשמוע ולא לקרוא חדשות. הרגשתי ששמעתי ושידרתי כל כך הרבה אקטואליה, עד שאני זקוקה לשקט החדשותי הזה. אז פשוט התנתקתי. אפילו כשהייתי שומעת חדשות באולפן נהגתי לסגור את האוזניות. ברור לי שעשיתי לעצמי בכך את הטובה הגדולה ביותר.
(צילום: shutterstock)
"אבל מצד שני – מצאתי את עצמי בוואקום, כי לא היה לי מה לשמוע. שירים ומוזיקה פחות עניינו אותי, כי ממילא התעסקתי בהם במהלך השידורים שלי. ואז התחלתי לשמוע הרצאות של הרב זמיר, והאמת היא שהתמכרתי. בעיקר התפעלתי מהדיוק של הרב. אני מקבילה אותו ממש לפירוש רש"י, כי רש"י מצליח להגיד לנו בשתי מילים פירוש של ארבעה דפים. כך גם הרב כל כך מדייק את הדברים שלו, והרצאה של חצי שעה שלו היא כמו הרצאה של ארבע שעות של מישהו אחר. נהניתי גם מהסגנון שאינו מטיף ומתלהם, אלא הולך על דרך החיוב. אני לומדת ממנו המון".
כאמור, במשך השבועות האחרונים ורד כבר אינה משדרת ברשת ג', אלא עורכת ומגישה את יומן החדשות ברשת ב'.
"אני בסך הכל נהנית מהעשייה החדשה, משום שיש לי יכולת לבחור ולהציג את התמונה דרך המבט שלי, ואני חושבת שזו פריבילגיה. גם כאן אני משתדלת להביא את הזווית היהודית שלדעתי מאוד חסרה בתקשורת. הנה, בתשעה באב העלינו את הרב זמיר וגם דיברנו הרבה על אהבת חינם ונושאים נוספים. זהו דבר חשוב שלא היה כאן קודם. כמו שכבר אמרתי – לא מתוך המקום הדתי, אלא מהמקום היהודי".
ועדיין, ורד מודה שיש לה ניסיון יומיומי: "בכל התקופות שבהן עסקתי באקטואליה, וגם עכשיו, קיימת אצלי מלחמה שהיא מאוד קשה עבורי. המלחמה שלא ליפול בדיבורים רעים ושלא לפגוע באף אחד. גם כשהייתי כתבת וגם כעת כמגישת היומן, זהו ניסיון מאוד לא קל. יש דברים מסוימים שאוותר עליהם מראש, כדי שלא להעליב את המרואיין שעל הקו. אני יודעת שיש לי מיקרופון ביד והדבר הכי פשוט הוא להשתמש בו כדי להעליב אחרים. אבל ברור לי שתפקידי הוא לנסות למזער פגיעה. תמיד קל להיסחף אחרי ההמון עם סגנון הדיבור והמלל, ואני כל כך משתדלת להימנע מכך. אני מקווה שאצליח", היא מסכמת, ולאחר הרהור קל מוסיפה: "וגם מתפללת שאצליח".