בריאות הנפש: לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר

טבעו של אדם להשיב לחברו כגמולו הרע. "אם הוא לא נתן לי את מבוקשי ולא סייע לי כאשר הייתי כל כך זקוק לעזרתו, והנה הגיעה הזדמנות בה הוא נזקק לי, אף אני לא אעזור לו". אולם הצטווינו בתורה: "לֹא תִקֹּם!"

אם כך, אומר הוא, אמנם אעזור לו אך לכל הפחות אזכיר לו שאינני כמותו: "אתה לא עזרת לי כאשר הייתי זקוק לך ואני דווקא כן עוזר לך".

והנה מצוות התורה עומדת לעומתו ומורה לו: "וְלֹא תִטֹּר!" גם את זאת אל תעשה. אל תשמור בלבך טינה. וכך, כאשר אי פעם יפנה הוא בבקשת עזרה, לא תרגיש צורך פנימי להזכיר לו את התנהגותו.

ולבו של האדם זועק: "אבל למה? ברצוני ללמדו מוסר!" אך התורה נעלה אפשרות זו בפניו: "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר!"

* * *

הנה לשון ספר החינוך בביאור מצוות לֹא תִקֹּם:

"שלא לנקום, כלומר שנמנענו מלקחת נקמה מישראל. והעניין הוא, כגון ישראל שהרע או ציער לחברו באחד מכל הדברים, ונוהג רוב בני אדם שבעולם הוא שלא יסורו מלחפש אחרי מי שהרע להן עד שיגמלוהו כמעשהו הרע או יכאיבוהו כמו שהכאיבם. ומזה העניין מנענו השם ברוך הוא באומרו: לֹא תִקֹּם. ולשון ספרא: ‘עד היכן כוחה של נקמה? אמר לו השאילני מגלך ולא השאילו, למחר אמר לו השאילני קרדומך, אמר לו איני משאילך כדרך שלא השאלת לי מגלך. לכך נאמר לֹא תִקֹּם. ועל כגון זה היקש כל העניינים.

משורשי המצוה, שיידע האדם וייתן אל לבו כי כל אשר יקרהו מטוב עד רע, הוא סיבה [דבר מושגח שיש לו סיבה] שתבוא עליו מאת השם ברוך הוא. ומיד האדם לא יהיה דבר בלתי [ללא] רצון השם ברוך הוא. על כן כשיצערהו או יכאיבהו אדם, יידע בנפשו כי עוונותיו גרמו והשם יתברך גזר עליו בכך. ולא ישית מחשבותיו לנקום ממנו, כי הוא אינו סיבת רעתו, כי העוון הוא המסבב [הגורם], וכמו שאמר דוד עליו השלום: ‘הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל, כִּי אָמַר לוֹ ה''. תלה [דוד] העניין בחטאו ולא בשמעי בן גרא. ועוד נמצא במצווה תועלת רב להשבית ריב ולהעביר המשטמות מלב בני אדם. ובהיות שלום בין אנשים יעשה השם שלום להם".

ובביאור מצוות לֹא תִטֹּר כותב ספר החינוך:

"שלא לנטור, כלומר שנמנענו [שעלינו להימנע] מלנטור בלבבנו מה שהרע לנו אחד מישראל. ואף על פי שנסכים בנפשותינו שלא לשלם לו גמול על מעשיו. אפילו בזכירת חטאו בלב לבד, נמנענו. ועל זה נאמר: וְלֹא תִטֹּר. ולשון ספרא: ‘עד היכן כוחה של נטירה? אמר לו השאילני מגלך ולא השאילו, למחר אמר לו השאילני קרדומך, אמר לו הילך! [הא לך, קח!] ואיני כמותך שלא השאלתני מגלך. לכך נאמר וְלֹא תִטֹּר. כל עניין מצוה זו כמצות הנקימה הקודמת".

כלומר, למצוות אלו נועדו שתי מטרות.

המטרה האחת, להביא את האדם להכרה כי האדם האחר אשר מנע ממנו טובה היה רק כאמצעי וכ"מקל" ביד האלוקים אשר קבע למנוע ממנו את אותה טובה, לנקותו מעוונותיו. ומה לו כי יכעס על האמצעי ועל המקל? עליו לכעוס על עצמו שחטא ובכך גרם לעצמו את הצער. ואף על פי שחברו אשר בחר - מבלי להיות מודע לעומק העניין - להיות השליח המוציא לפועל את גזרת ה', ייתבע בשמים על מעשיו (שהרי לה' ישנן דרכים רבות לבצע את גזרותיו והאדם המזיק הוא הבוחר כיצד לנהוג), במצוות "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר" נדרש האדם להתבונן בעובדה שאין זה מתפקידו לשפוט את חברו, אלא להתרכז בתיקון עצמו ולהתעלות עד כדי אי שמירת טינה בלב.

והמטרה השנייה היא "להשבית ריב ולהעביר המשטמות מלב בני אדם". ומיהו המרוויח העיקרי מכך? במבט שטחי נראה כאילו החבר שלא עזר וכעת נעזר הוא היוצא נשכר. אולם לאמיתו של דבר המרוויח הגדול הוא האדם המסיר טינה מלבו וממשיך לחיות חיים שמחים ושלווים. שהרי כמה אומלל הוא האדם הנושא בלבו הררי טענות וטינות ההולכות ונערמות עם השנים. ומה גם שבנוסף כרוך בכך נזק בריאותי. מחקרים מצביעים על העובדה שרבים מחולי הסרטן נושאים בקרבם טינה וכעסים בלתי נסלחים וכל אלה בוערים באדם עד כדי נזקי גוף ונפש.

לעומת זאת, כמה קלים ונעימים חייו של המחנך את עצמו לחיות על פי מצוות לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר. אמנם בוודאי אין הדבר מושג בקלות לכל אדם, אולם ביד כל אדם להרגיל ולחנך את עצמו לנהוג באופן מעשי על פי מצוות אלה ולהתבונן בביאורן ובתועלת שבהן, עד אשר יפנים אותן והן תהיינה חלק בלתי נפרד מאישיותו.

* * *

אדם אשר חי על פי דפוסי חשיבה אלה: א. דן הוא את רעייתו, את שכניו, את מעבידו או את עובדיו, ואת כל מי שחי בסביבתו לכף זכות. ב. אינו נוקם ואף אינו נוטר איבה וטינה בלבו למי שלא היטיב עמו. הרי הוא שומר על נפש בריאה וחייו קלים ונעימים יותר.

יצוין כי התמקדנו כאן רק בדפוסי החשיבה העיקריים הנוגעים ישירות לשמירה על נפש בריאה. אולם אין ספק שכל בנייתה של רמה נוספת וגבוהה יותר בעיצוב האישיות ותיקון המידות, תרומם את האדם עוד ועוד לחיים מאוזנים, שלווים ומאושרים יותר. שהרי ככל שהאדם בעל ענוה, ואינו רודף כבוד ותאוות, והוא בעל עין טובה השמח בשמחת כל אדם, ואישיותו מעוצבת כראוי על פי הדרכת בוראו, כך הרוגע והאושר והשמחה הפנימיים מצויים בחייו. לפרטי עיצוב האישיות הוקדש פרק מיוחד בספר זה.

לרכישת הספר "מפתחות לחיים" היכנסו לאתר הידברות שופס