מדוע צריך להימנע מעבירות? האם מותר להרוג ג'וקים? ומה הדין של אוריגאמי בשבת?

1. שמעתי לאחרונה שיש איסור של הרכבת פאזל בשבת, משום שזה בונה ויוצר תמונה האם זה נכון?

אם חלקי הפאזל נמצאים בתוך מסגרת או שהם מתהדקים זה בזה בחוזק, יש להימנע מעשייתו בשבת (יעויין בשמירת שבת כהלכתה חלק א' פרק טז' סעיף כד, ושו"ת נשמת שבת חלק ד' סימן קי. וע"ע בספר פסקי תשובות סימן שמ אות יט).

* * *

2. לאחרונה שמעתי כמה שיעורים שונים בנושא העולם הבא וגלגולי נשמות, אבל דבר אחד שלא הבנתי הוא, מה ההבדל בין נשמה לנפש?

נפש הוא חלק רוחני מעולם העשייה.

רוח הוא חלק רוחני מעולם הבריאה

נשמה הוא חלק רוחני מעולם היצירה

חיה הוא החלק הרוחני מעולם האצילות.

(צילום: shutterstock)

3. רציתי לשאול אם מותר לסדר ארון בשבת – להוציא בגדים שנמצאים בו ולקפל בצורה מסודרת ולהחזיר לארון, ואם מותר למדוד את הבגדים לצורך בדיקה, על מנת לסנן בגדים שצריך לזרוק או להעביר הלאה. מדובר על ארון שאין בו דברי מוקצה אלא רק בגדים.

1. אין לסדר את הארון, משום "בורר בבגדים שלא לשימוש מיידי". וכן אם יש בדבר טרחה, יש בו משום הכנה לחול. וכן אין לקפל בגד לבן משומש, לפי שדומה לתיקון כלי (שבת קי"ג).

2. כמו כן למדוד כדי לסנן בגדים אסור מב' הטעמים הראשונים הנ"ל.

(צילום: shutterstock)

4. יש לי חוט אדום ביד שקניתי מהציון של רבי מאיר בעל הנס, וכשקניתי שאלתי את המוכר והוא אמר שזה יגן עלי מכל רע. אבל בבית כנסת הרבה נשים אמרו לי לחתוך את זה, כי זה רק יגרום לי מכשולים בחיים והפחידו והלחיצו אותי, ואני לא יודעת למי להאמין ולמי לא. אשמח שתעזור לי בזה כבוד הרב, ותסביר לי, כי אני מבולבלת.

יש מחלוקת בין הפוסקים אם אסור ללבוש חוט אדום משום דרכי האמורי. ודעת הגר"ע יוסף זצ"ל, שאין בזה איסור מעיקר הדין. ומכל מקום גם לפי דעתו, טוב ונכון יותר להתרחק מסוג הדברים האלה.

מקורות: ראה באורך בספר סגולות רבותינו (עמודים 133-136) שהביא דעות הפוסקים בזה. ודעת הגר"ע יוסף זצ"ל, שאין בזה איסור משום דרכי האמורי, וכאשר כתב בשמו בספר מעין אומר חלק ה' (עמוד ר"ב). ומכל מקום גם לפי דעתו יותר טוב ונכון להתרחק מדברים כאלו, וכאשר נראה מדבריו בשו"ת יביע אומר חלק י' (חלק יורה דעה סימן נח עמודים שמ"ה-שמ"ו, אות כ"ב). וכן ע"ע בשו"ת דברות אליהו חלק ט' (סימן נ"ט) שהעלה, שאמנם המקילים בזה יש להם על מה שיסמוכו, אולם שב ואל תעשה עדיף, ע"ש. וע"ע בשו"ת שאילת שאול חלק א' (חלק יורה דעה סימן כ"ח), ע"ש.

* * *

5. כבר הרבה זמן שמציקה לי השאלה: מדוע להימנע מעבירות אם יש אפשרות לעשות תשובה?

זאת אומרת, ידוע לי כמובן שהבורא ציווה שלא לעשות, אבל בפועל, בשעת ניסיון לעבירה אני אומר לעצמי – הרי אחר כך אני אעשה תשובה, והיא באמת תהיה מכל הלב .

וידוע לי גם המשנה שאומרת שכל האומר אחטא ואשוב אין מסייעין אותו לעשות תשובה, אבל זה עדיין לא מהווה עבורי סיבה להימנע מהעבירה בשעת ניסיון.

למעשה, אני צריך הסבר טוב שיתיישב על ליבי, ויעזור לי להימנע מהעבירה בשעת מעשה, אף על פי שיש אפשרות לעשות תשובה.

מה שאתה צריך להבין זה למה הבורא אמר לנו שלא לעשות עבירות.

הרי הבורא יתברך הוא טוב ומטיב, והוא ברא אותנו רק לתת לנו טוב; ואם כן, מה זה שהוא מצוה אותנו להימנע מדברים כאלו או אחרים אשר מרגישים לנו כטוב?

התירוץ הוא, כי הבורא רוצה לתת לנו הטובה הכי גדולה שיש, ששווה הרבה הרבה יותר מאשר ההנאה הקטנה שלפנינו.

אבל כדי לזכות ולקבל את הטובה הכי גדולה, חייבים אנו "לעשות משהו" בשבילו יתברך [אנו מציגים את זה כאן כעובדה; אנחנו לא נכנסים בתשובה זו למה. זה מוכרח שאנחנו צריכים "לעשות משהו" בשבילו יתברך. אבל גם הסיבה לזה איננה מסובכת, והיא הגיונית ומתקבלת על דעת כל אחד].

מה שאנו "עושים בשבילו", היינו, שהוא שולח אותנו לעולם הזה, "עולם ההסתר", שאנחנו לא רואים אותו בבירור, והוא נותן לנו רשות לעשות כל מה שאנו רוצים; והוא אומר לנו, "אבקש מכם בבקשה, לעשות טובה בשבילי – למען שם קדשי, אנא תימנע עצמכם מן הפעולות הבאות (שהן ה"עבירות").

ואם אתה בכל זאת עובר על מה שהוא ביקש במיוחד ממך, אע"פ שתעשה תשובה אח"כ, אם לא מנעת את עצמך מלכתחילה מן העבירה, אין אתה מראה שאתה "עושה משהו בשביל הבורא" – אל א להיפך, אתה מראה שהחשבון הראשון שלך זה תמיד עם עצמך ולהשביע את רצונך, ורק אח"כ אתה בא כאילו מאחורה, ו"מפייס" כביכול את הבורא בתשובה – וגם זה, רק בכוונה שאתה תקבל עוד יותר הנאות עולם הבאבשביל עצמך!

הרי שאין זה נקרא שאתה "עושה משהו" בשביל הבורא יתברך.

 ויהי רצון שנזכה לעשות רצונו יתברך כאן באמת, כדי שנזכה אח"כ לטובות ולהנאות הכי גדולות שיש – אשר כל טובות עולם הזה פעוטים ואפסיים מולו.

* * *

6.  א. האם מותר להרוג ג'וקים, מקקים וכו'?

    ב. האם מותר להרוג ג'וקים, מקקים וכו' ביום שבת קודש?

א. סתם כך, ללא שום תועלת, אין להרוג ג'וקים. אולם אם הג'וקים מטרידים אתכם, מותר להורגם (ראה במשנה ברורה סימן תקלג סק"כ, ושו"ת אגרות משה חלק חושן משפט חלק ב' סימן מ"ז אות א', ושו"ת תשובות והנהגות חלק ב' סימן תשכ"ו, ובספר מעשה איש חלק ז' עמוד קס"ג, ובספר צער בעלי חיים בהלכה ובאגדה עמודים 153-154).

ויש מי שכתב, שאם אפשר טוב שלא יהרגם בידיו ממש, אלא על ידי הנחת דבר ההורגם - כדי שלא ישפיע עליו לקנות מידת האכזריות בנפשו (אגרות משה שם ד"ה אבל. וע"ע בספר ראש הישיבה – תולדות הגר"ש רוזובסקי זצ"ל, עמוד 601).

ב. אסור להרוג חרקים בשבת – גם אם הם מפריעים לו (כמובן מדובר כשלא נשקפת לו מהם כל סכנה).

* * *

7. האם מותר לעסוק באוריגמי, שזהו קיפולי נייר לצורות או דמויות, בשבת?

1. אין לקפל בשבת מפיות נייר בצורה מיוחדת כדרך שרגילים לעשות לכבוד אורחים, משום שזה דומה לבניין. אבל מותר לקפל אותם קיפול רגיל (שמירת שבת כהלכתה החדש, חלק א' פרק י"א סעיף מ"א ובהערות שם, בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל).

2. אין לעשות צעצועים על ידי קיפולי נייר (אניה, כובע, וכדומה), כי הרי הוא כעושה כלי (שם פרק ט"ז סעיף כ"א, והערה ס"א, בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל).

(צילום: shutterstock)

8. אני חוזרת בתשובה, והוצאתי מהארון בגדים שאין לי יותר שימוש בהם מכיוון שהם לא צנועים, אך חבל לי לזרוק אותם סתם. חשבתי להעביר לאחותי, שתשמח מאד לקבל אותם. אפשרי ?

כל בגד לא צנוע, שנראה שיעשה בו שימוש לא צנוע, אין לתרום ולהעביר הלאה. אולם אם יש צד שילבשו את הבגד באופן צנוע – מותר לתרום ולהעביר הלאה – וכמו שכתב בכיוצא בזה הגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת יחוה דעת חלק ג' (סימן ס"ז).

* * *

9. מה עמדת ההלכה לגבי שימוש במוצרים שנוסו על בעלי חיים?

הלכתית אין איסור להשתמש במוצר שנוסה על בעלי חיים. ראי את ההרצאה הבאה.

(צילום: shutterstock)

10. מה המקור לכל המקרים שאנשים שמים פתקים בכותל המערבי? מהיכן זה התחיל? אם יש תמיכה ביהדות לזה, האם זה עוזר באמת לפי היהדות? ומה עושים עם אותם פתקים?

ובכן, העניין התחיל מזה שלא יכלו יהודי התפוצות להגיע לכותל המערבי, מכיוון שהיו בגלות, וכל מי שרצה להתפלל בכותל, ולא התאפשר לו להגיע לכותל – שלח מכתב שיניחו אותו במקום המקודש – הכותל המערבי. ידוע שהאור החיים הקדוש, שלח פיתקא לכותל המערבי, ע"י הרב חיד"א. ולכן אם האדם עומד בכותל המערבי אין בזה ענין להניח שם פיתקא, ויכול להתפלל בפיו שלא ע"י כתיבה. אך נהגו להניח פיתקא אף כשנמצאים בכותל המערבי, כדי שיהיו שמותיהם לפני ה' תמיד. ומנהג יפה הוא זה.