האות פ' – להתגבר על הפיתויים

על-פי הסוד מרמזות ה-פ' הדגושה וה-פ' הרפויה לספירת תפארת ולספירת מלכות. בבחינת הכתוב: "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ". שכן ספירת תפארת מסתיימת בספירת יסוד. וקבלת שפע הנבואה בבחינת קבלת המלכות מהיסוד המשפיע. וזהו בחינת פה אל פה. האות י' שבתוך ה-פ' מרמזת לספירת יסוד שבמלכות, הוא קו האור שירד למקום הצמצום בהשתלשלות העולמות וממנו נבראו ארבע עולמות אבי"ע שבסופם היקום הגשמי. ודי בזה.

האות פ' בצירוף אותיות נוספות

לפנינו דוגמאות אחדות לתופעה הייחודית ללשון-הקודש בלבד, בה כל אות בעלת משמעות קבועה על-פי מהותה; ולכן בעת צירוף אות אחת לאות אחרת, מתקבלת משמעות חדשה הכוללת את מהותן של שתי האותיות הללו יחד. ההשלכה מכך היא, שחייבת להיות משמעות משותפת לכל המילים (!) שאותן האותיות מופיעות בהן (מה הקשר, למשל, בין 'פלא' לבין 'פיל' לבין 'נפיל'?). תופעה מעוררת השתאות זו - שאין לה אח ורע בכל השפות שנוצרו לאחר עיוות השפה בגלל בניית מגדל בבל, לעיתים מובנת ונראית מיד למבין במהות האותיות, ולעיתים עליו להעמיק חקר בשורש מהות האותיות כדי להבין את סיבת הופעתן במילה מסויימת. הופעת שתי האותיות הללו בכל מילה בלשון-הקודש מחייבת הצטרפות שתיהן למשמעות החדשה והמהותית של אותה מילה.

האות פ' (פתיחה ופריצה) בצירוף האות ל' (גבהות), מבטאת: פריצה והתפשטות לגובה. כמו פלא, פיל, נפיל (ענק).

האות פ' (פתיחה ופריצה) בצירוף האות ש' (כתישה ושינוי) מבטאת: פריצה והתפשטות לרוחב. כמו "פָשָׂה הַנֶּגַע", "וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו", "פִּישׁוֹן".

האות פ' (פתיחה ופריצה) בצירוף האות ד' (בליטה) או האות ק' (בליטה חדה) מבטאת: פתיחה קוטעת או מפרידה. כמו: פסיקה, פריקה, הפרדה, הפרה, הפסד.

האות פ' (פתיחה ופריצה) בצירוף האות צ' (שלם) מבטאת: פתיחת השלם. כגון: פיצוח, פיצוץ, פיצול, פריצה.

* * *

נמצא בסיכומם של דברים שהאות פ' היא שורש כל סוגי יכולת הפתיחה הקיימים הן בעולם הטבע והן בפעולות ובמעשי האדם.

מן הצד החיובי ביד האדם לפעול באמצעות הארת האות פ' לפתוח את פיו בדברי תורה וחכמה ובמתן עצה טובה; את כיסו – לתת ולהעניק; ולפרוץ דרך חדשה לעליה רוחנית.

מן הצד השלילי האות פ' מבטאת פתח שלילי בבחינת הכתוב "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ". ומסמלת את היצר והדחף החזק לפרוץ גבולות וגדרים, ולשימוש בפה לדיבורים שליליים כדיבורי לשון הרע ורכילות, ניבול פה ושאר דיבורים האסורים.

משמעות שבעה עשר האותיות הראשונות ברצף

בהמשך לביאור משמעות סדר האותיות מ-א' עד י', המובא לעיל באות י', נתבונן עתה בהמשך שמהאות י' ועד האות ס':

העומד כראוי במסלול ניסיונות העולם-הזה על-פי הנרמז בסדר תשע האותיות הראשונות, זוכה לחיי העולם-הבא הנרמז באות י', ועת כף (כ') מאזני המשפט יכריע לטובתו, ישוב גופו ויבנה מעצם אחת קטנה עד שיקבל את צורתו (כ') הראשונה, ויקום לתחיה, ויזכה לשפע רוחני וגשמי רב בסוד האות ך', ולמלכות (ל'), ולחכמה רבה (ל'), לראות למרחק ולצפות את העתיד (ל') בהיותו שרוי באור שגנזו הקדוש ברוך-הוא לצדיקים, מכאן עולה ועובר (מ') הוא לרמה רוחנית גבוהה יותר, שעניינה התבטלות (נ') והתמזגות נצחית (נ') של הנשמה (נ') עם אור האין-סוף. הוא האור המקיף (ס') וסוכך (ס') באהבה, והיא עימו כגמול עלי אמו. וזוכה אז להתענג בהשגת עומק (ע') סתרי הבורא וסודות תורתו, בבחינת הכתוב "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ". ומכאן עוד מתרומם ופתח (פ') חדש נפתח בפניו לעלות מדרגה לדרגה.

האות פ' במשמעות שמונה האותיות הראשונות בסדרת העשרות 

מלבד המשמעות הרצופה של האותיות שהובאה לעיל, והיא הפשוטה והבסיסית מתוך רבות, מצטרפות האותיות שבסדרת העשרות גם למשמעות עצמאית המהוה הדרכה לאדם בחיי העולם-הזה, כהמשך להדרכה שעד האות י'. אלא שבעוד שהאותיות שבסדרת היחידות עסקו בעבודת ה' הכללית, מוקדשת סדרת העשרות לעצם לימוד התורה ולמעלות שמשיג האדם אשר עוסק בה כראוי:

על ידי שהאדם הרוחני (י') עמל ומשתמש בכוח היצירה שבשכלו לעבד, לחדש, וליצור צורה (כ') בדברי התורה שלומד (ל'), הרי הוא מגלה את סודותיה (מ') והיא נוסכת בו חיים ורעננות כמים (מ'), ומתרומם באישיותו להיות עניו (נ') ונאמן (נ'), ונעשה שמור ומוגן (ס') מכל צער ונזק, ורואה (ע') נסתרות, וזוכה להגיע לגבורה (פ') ולפריצת (פ') מסלולים חדשים בעבודתו הרוחנית.

האות פ' בשם האדם

לפיכך, כאשר האות פ' נמצאת בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעות שלשת צינורות השפע הרוחניים הזורמים בה (בצורתה, במספרה, ובאופן הגייתה), יכולת פריצה קדימה גם במה שנראה חסום וקשה. מצד אחד הוא מסוגל להתגבר על ניסיונות ופיתויים יצריים חזקים, לשלוט בפיו ובנטייתו לדיבורים, ולשוחח רק בדברים מותרים, טובים ורצויים. יכול הוא להפתיע בקלות את כל הסובבים אותו בהצלחות מרשימות בתחומים שנראו כבלתי עבירים אצלו, ובפרט במימד הרוחני של קניית חכמה בכלל, ולימוד תורה ועבודת המידות בפרט; בהצלחה חוזרת ונשנית בשלום בית וביחסי אנוש, מתוך עבודה רוחנית מרשימה. כוח הפתיחה שבו עשויה להתבטא גם בנדיבות לב, בהענקה ובמתן צדקה כראוי לכל נצרך.

אולם מאידך עלול כוח הפתיחה והפריצה שבו לגרום לו לשאוף למרחבים מופרזים ולחוסר גבולות, להביאו לפריצת גדרים, להדגשת חיצוניותו, ולדבר דיבורים מיותרים ואפילו שליליים ומזיקים.

הבחירה נתונה בידיו אם להשתמש ביכולות שקיבל, לכאן או לכאן. אם יבחר במסלול הטוב, הרי שצינור השפע שבאות פ' שבשמו יפעל בו להיות נושא חן בעני כל רואיו. אהוב וחביב הוא יהיה תמיד אצל כל מכריו, גם אם חיצוניותו הגשמית אינה נאה. לעומת זאת, בחירה בדרך השלילית תגרום לו להיות דחוי אפילו אצל קרוביו, וכמכוער ייחשב בעיניהם גם אם נאה הוא במראהו החיצוני.

ומכיון שיצר הפתיחה והפריצה שבו, יצר חזק הוא, בבחינת הכתוב "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתו", הרי כדי שיתקיים המשך הפסוק "וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ", עליו להתמיד בעסק התורה הקדושה ובלימוד בספרי מוסר, כמאמר חז"ל: "אם פגע בך מנוול זה [הלא הוא היצר הרע], משכהו לבית המדרש. אם אבן הוא נימוח, ואם ברזל הוא מתפוצץ".

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.