הכירו את הרב אריה פינקל זצ"ל דרך 3 הסיפורים המפעימים האלה

ביום שישי הקרוב ימלאו 5 שנים לפטירתו של רבי אריה פינקל זצ"ל (י"ד באב תרצ"א - ליל ו' אב תשע"ו), שהיה ראש ישיבת מיר במודיעין עילית, מראשי ישיבת מיר בירושלים, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, חבר נשיאות ועד הישיבות, וממנהיגי הציבור החרדי - ליטאי. 

הרב מתתיהו גודלבסקי זכה להסתופף כמה שנים בצלו של הגאון רבי אריה לייב פינקל זצ"ל, ראש ישיבת מיר ברכפלד, ואף זכה ללמוד אתו חברותא יום יום במשך כ-3 שנים רצופות. הרב גודלבסקי משתף את הציבור ב-3 סיפורים מופלאים על הרב פינקל זצ"ל.

1. ראש הישיבה לקח את 90 שנות חייו וירד אל העם

"לפני שנתיים התחלנו לכתוב ספר תורה שיוכנס בעז"ה לפנימיית 'קרן הילד'. כנהוג, וכדי לדרבן תורמים פוטנציאליים להיות שותפים בכתיבת הספר, ביקשנו מגדולי ישראל לכתוב אות בספר התורה. כשהגעתי לראש הישיבה הרב פינקל זצ"ל, ובקשתי ממנו לכתוב אות בספר התורה", מספר הרב גודלבסקי.

"ראש הישיבה השיב לי בצער שכיוון שיש לו קשיים בראיה, ובעצם הוא רואה רק בקושי רב, אין לו אפשרות לכתוב. עם זאת, תוך כדי דיבורו החליף הרב פינקל את נימת דיבורו, ואמר לי בשמחה: 'איי ר' מט'ס איך דארפט דאך דעם בילד", אתה הרי צריך את התמונה… תן לי קולמוס 'יבש' ואני 'אכתוב' ואתה תצלם'"…

הרב גודלבסקי מתרגש: "ואכן, ראש הישיבה המפורסם לקח את כל 90 שנות חייו, התיישב על כסאו, לקח את הקולמוס היבש ורצה להתחיל 'לכתוב'. אבל… לפתע הוא נזכר שה'פראק' והכובע אינם עליו… ואז אמר במתק לשונו: 'כך אי אפשר להצטלם. צריך להתלבש כראוי'… ושוב בזבז כמה דקות יקרות מזמנו, התלבש, לקח שוב את הקולמוס היבש, וכפי שאפשר לראות עשה עצמו כותב בכל הרצינות, את האות (שלא נכתבה!)

"מסיפור כזה אפשר ללמוד עד כמה צריך הרב לרדת אל העם ובכלל זה אל התלמידים הצעירים, ולדעת מה הם צריכים ולמה הם שואפים, למרות שגבהו מחשבותיו של ראש הישיבה ממחשבותיהם של תלמידיו, הוא ידע אל נכון מה רוצים", מסייפ הרב גודלבסקי את הסיפור הנפלא.

2. שעתיים לפני כניסת השבת נוטל ראש הישיבה את מטלטליו ונוסע ל… עין גדי!

הרב גודלבסקי ממשיך ומספר את הסיפור הבא, ששמע מאת אחד מתלמידיו של הרב פינקל, בעת שעשו את דרכם חזרה מהלווייתו של רבם הגדול.

"ביום שישי אחד עשיתי מעשה נערות, והחלטתי לצאת ולטייל לבד במדבר יהודה. כצפוי, איבדתי את דרכי, והסתבכתי במשעולי המדבר, עד שהתייבשתי והתעלפתי. כשעתיים לפני שבת התעוררתי, כשמסביבי אנשי הצלה מ"עין גדי". לשאלתם מי אני ומה שמי, לא זכרתי כלום (מרוב חולשה), ולא יכולתי להשיב כראוי. הדבר היחיד שהיה בזכרוני הוא מספר הטלפון של ראש הישיבה, הרב פינקל…", מספר התלמיד, ומסביר כי בימים ההם עדיין לא היו הרבה טלפונים, והקשר ביני לבין הורי התקיים דרך הטלפון של הרב פינקל זצ"ל, כשלמדתי אתו  בביתו בערב.

"החובשים התקשרו אל הרב פינקל, וסיפרו לו שהם עומדים על יד בחור שהתעלף. מה שקרה עכשיו, הוא בבחינת הבלתי ייאמן: הרב פינקל לקח יין וחלות ושאר צרכי סעודה, ונסע במונית לעין גדי על מנת להיות איתי במשך כל יום השבת!

"לבסוף החליטו החובשים להעביר אותי באמבולנס לביה"ח הדסה הר הצופים, וראש הישיבה הצטרף  לנסיעה. דקות ספורות לפני השקיעה הגענו לבית החולים, ורק כעבור מספר שעות, כשהעבירו אותי למחלקה, הסכים הרב זצ"ל לעזוב אותי בבית החולים, וצעד רגלית בליל שבת, באמצע הלילה, מהר הצופים לביתו ברחוב מלאכי", מספר התלמיד את סיפורו מעורר ההתפעלות.

3. המופת ואמונת-החכמים של רבי אריה

את סיפור הבא שמע הרב גודלבסקי מבנו של ראש הישיבה, שהעיד ששמע את אביו מספר את הסיפור לאמו. "לסבא של רבי אריה, רבי אליעזר-יהודה פינקל זצ"ל , היתה קרובת משפחה. אישה גלמודה ושבורה, שהעבירה את חייה לבדה. מדי פעם היתה מגיעה לבקר את רבי אליעזר יהודה, אבל לא רצתה לגלות היכן היא מתגוררת…

"ויהי היום, ובביתו של רבי אליעזר יהודה התקיימה שמחה, וראש הישיבה ביקש להזמין את קרובתו. רבי אליעזר יהודה קורא לנכדו חביבו, רבי אריה, ומבקש ממנו להזמין את האישה הגלמודה.

"'אבל סבא', שואל הנכד, 'היכן היא גרה?', 'תחפש', עונה לו הסבא הגדול. 'איפה?', שואל הנכד. במקום להשיב, אומר לו הסבא: 'קח לך 5 לירות, תזמין מונית ותיסע להביא אותה'.

"רבי אריה, שהיה אז כבן 35 והיתה בו אמונת חכמים מוחלטת, וגם היה מסור בלב ונפש לסבו, ירד לרחוב, עצר מונית, ולשאלת הנהג להיכן לנסוע, השיב: 'תיסע עד שהמונה יגיע ל-5 לירות'…", ממשיך הרב גודלבסקי בסיפור.

"המונית עצרה בשכונה ירושלמית מרוחקת. רבי אריה ירד, והתחיל לחפש בין הבניינים והדירות, עולה ויורד מבנין לבנין, ואינו מתייאש. עד שכאשר הוא מתדפק בדלת אחת, והנה האישה המבוקשת! זו השתוממה, איך הצליח לגלות את מקום 'מחבואה', אבל התרגשה עד עמקי נשמתה על טרחתם הרבה של בני משפחת פינקל לאתרה על מנת שתשתתף בשמחה...", מסיים הרב גודלבסקי ומעיר: "יתכן שסיפור זה מעיד על ה'מופת' של הרב אליעזר יהודה זצ"ל, אבל יותר נכון להתפעל מהאמונת החכמים של רבי אריה, והמסירות המופתית שלו לסבא, שהביאו אותו להתנהג כפי שהתנהג".

הרב זמיר כהן - מקור סמכות חז"ל:

באדיבות אתר 'דרשו'.