האות ר’ על פי הסוד – הספירה שבראש

על-פי הסוד האות רי"ש רומזת לספירת חכמה, היא הספירה שבראש (תרתי משמע. ספירת חכמה היא כנגד האונה הימנית במוח שבראש, והיא בראש סדר עשר הספירות, כאשר מונים את ספירת דעת במקום ספירת כתר), והיא הספירה שכנגד עולם האצילות (ואילו ספירת כתר הניצבת מעל עשר הספירות ככתר שעל הראש, היא כנגד עולם א"ק שמעל עולם האצילות, בבחינת קוצו של יו"ד). ולכן בה טמונה יכולת המנהיגות והראשות.

דבר זה נרמז בפסוק "ראשית חכמה יראת ה'." שהאות רי"ש היא ספירת חכמה, והיא ראשית הספירות. ועיין עוד בזה ב"פרדס רימונים" ובספר "התמונה" וב"מגן דוד".

אחת הכפולות – ר' דגושה ו-ר' רפויה

בספר יצירה מבואר שהאות ר' היא אחת מתוך שבע האותיות הכפולות – בג"ד כפר"ת. כלומר שכל אחת מהן כוללת שתי אותיות: אות רפויה ואות דגושה, שהן שני הפכים: "תבנית רך וקשה, תבנית גיבור וחלש, כפולות שהן תמורות [הפכים]". ושם מבואר באות ר': "תמורת זרע, שממה".

הנה לשון ספר יצירה בעניין האות ר': "המליך אות ר', וקשר לו כתר. וצר בו כוכב בעולם, ויום ששי בשנה, ונחיר שמאל בנפש". וכתב הראב"ד בביאורו לספר יצירה שם, כי באות זו טמון כשרון החכמה והדיבור, והעצה והסברה. "ולפי שיש לו צינור מצד הגבורה, יש לו כוח מריבות. ולו כל מיני אמנויות כי הוא ההוד. ולו מלאכת הציור והרקמה והכתיבה. והוא מחבר האויבים – אם [או] לשלום מצד התפארת, אם [או] למלחמה מצד האש. ופעמים יגיע לו שיבוש - לרוב חומו וכעסו. ולו התחנונים והתפילות, והוא כמו שליח הציבור ומתפלל בעד ישראל. ואליו יבואו שמועות שקר, מצד התמורות [מצדה ההפוך של האות ר']. אמנם גם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם". עד כאן קיצור דבריו. והכוונה בזה, שלפי שהאות ר' היא שורש ספירת חכמה, שהיא הספירה הראשונה שבראש, ובה טמונה יכולת המנהיגות, הרי היא שורש כשרון החכמה והדיבור השקול, הנדרשים למנהיג העומד בראש. הן לעומד בראש מדינה או מפעל, והן לעומד בראש משפחה. אמנם הנהגת הגבורה הנדרשת אף היא לפעמים במנהיגות, עלולה להובילו למריבות, ולחרון אף שיעבירו את האדם על דעתו באותה שעה, עד כדי החלטות שגויות ומשובשות. הדבר נרמז בכך שהאות ר' כנגד נחיר שמאל שבאף. שמאל הוא גבורה, ו"אף" מסמל כעס. כמו "וחרה אף ה'." וזהו האמור בספר יצירה: "תמורת זרע, שממה". שהרי בידי הראש והמנהיג לזרוע ולהפריח, ובידו להרוס את אומתו או משפחתו הפורחת, ולהופכה למדבר שממה. הכלל בזה הוא ואמץ את הדרכת חז"ל בתלמוד שתהא "שמאל דוחה, וימין מקרבת". כלומר, הנהגת הגבורה תהא בחולשה, והנהגת החסד בעוצמה. אגב, משום כך הטביע הבורא ברוב בני האדם, שתהא ידם השמאלית הרומזת לגבורה, חלשה, ואילו היד הימנית הרומזת לחסד, חזקה יותר. להורות על דרכי ההנהגה העליונה עימנו ועל הדרך בה אנו צריכים לנהוג עם הכפופים למרותנו. כוח המנהיגות שבידי המנהיג, עלול גם לגרום לאחרים להעביר אליו שמועות שקר מתוך אינטרסים צרים ונגיעות אישיות למען עצמם. והוא, המנהיג, צריך להידבק בדרכיו של הקדוש ברוך הוא, ולחפש אחר האמת. שהרי "נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם".

האות ר' במילים שונות – דוגמאות וביאורים

האות ר' מלשון ראש, ומסמלת את השלם הרחב. ואילו האות פ' מסמלת פתיחה. משום כך, צירוף האות ר' לאות פ' פירושו להפריד את השלם והרחב.

כגון:

פ.ר.ס. פריסה וחיתוך.

פ.ר.ד. הפרדה.

פ.ר.ט. פריטה לפרוטות ולפרטים.

פ.ר.כ. הפרכת גוש לחלקים.

פ.ר.ה. פריה ורביה; האחד מתחלק ומתרבה.

פ.ר.שׂ. הכנוס ומגולגל ביחידה נפרש ונפתח.

פ.ר.שׁ. היחיד פרש מגוש הרבים.

פ.ר.ק. פירוק השלם לחלקים.

פ.ר.מ. פרימת האריג.

פ.ר.ץ. פתח את השלם הסגור.

ואילו: ר.פ.א. הוא להיפך: השלים וחיבר את הפתוח והשבור.

(הראש והרוממות שבמהות באות ר' מתבטאת במילים רבות שהאות ר' מופיעה בהן. כמו לדוגמה: רום, ראם, ראיה).

האות ר' בהגייתה הנכונה, היא אות רוטטת. ומביעה את הראש והמושל, המטיל מורא על סביבתו. משום כך מונחים שיש בהם מורא של רטט, פותחים באות ר' או לפחות מכילים אותה. כגון: רעם, רעש, רעד, רטט, רוח, סער, ברד, ברק, רסק, רמס, ירה, שופר, צופר, שריקה, טריקה, צרימה, צרצור, ערעור, טרטור, טרור, תרועה.

האות ר' מבטאת גם את הרש והירוד. משום כך כפילות האות יוצרת את המילה: "רָר" - מלשון ריר. כמו: "רָר בְּשָׂרוֹ". לשון ירידה ועוד ירידה.

"רֵד" - מהגבוה (ר' – ראש), אל הנמוך (ד' – דלות).

"רַק" – לאחר ההתרחבות המתבטא באות ר', באה האות ק' המבטאת קצה, ומגבילה.

"רַב" – מלשון ריבוי. ר' אות ההתרחבות, ואליה מצטרפת אות החלוקה - ב'. לפי שפרטים אחדים זה ליד זה, נראים כהתרחבות. וזהו הריבוי.

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.