האות ש' – אות השקר והשריקה

מן הצד השלילי, אות השבירה, האות ש', מרמזת לשקר. כמבואר בתלמוד: "שי"ן, שקר. תי"ו, אמת". שכן השלימות במלואה היא האמת, ואילו השקר שובר את האמת השלימה, ומציג מתוך האמת רק את החלק שמועיל לחיזוק השקר. יכולת הבחירה ניתנה ביד האדם אם להשתמש בכוח השבירה שבאות ש' למטרות חיוביות כגון שלום ושלימות, או למטרות שליליות - ליצירת שקרים בעולם.

כוח השקר שבאות ש' נרמז בהיותה מרובת ענפים יותר מכל האותיות. כמבואר במדרש "אותיות דרבי עקיבא": "שי"ן, מפני מה יש לו שלשה ענפים למעלה ואין לו שורש למטה? מפני שהוא ראש אותיות [האות הראשונה] של שקר. ושקר, יש לו דיבור ואין לו רגליים [כלומר השקר משופע בדיבורים רבים - אלה ענפי האילן, שאין להם בסיס] וסוף אינו מתקיים [לבסוף מתגלה שדברי שקר הם, ומתבטלים מן העולם]. משל למה הדבר דומה לאילן שענפיו מרובים ושרשיו מועטין. והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו".

עוד מבאר התלמוד שם: "מאי טעמא שקר מקרבן מיליה אמת מרחקא מיליה [מאיזה טעם אותיות ק' ר' ש' הן אותיות רצופות, ואילו אותיות א' מ' ת' רחוקות זו מזו?] שיקרא שכיח, קושטא לא שכיח [לרמז שהשקר מצוי בעולם, בעוד שהאמת רחוקה ונדירה]. ומאי טעמא שיקרא אחדא כרעיה קאי, ואמת מלבן לבוניה [ומאיזה טעם לצורת האותיות ש' ק' ר' אין בסיס, אלא עומדות על רגל אחת ובקלות נופלות. ואילו המילה אמת מורכבת מאותיות מלבניות ויציבות]? קושטא קאי, שיקרא לא קאי [לרמז שהאמת עומדת יציבה ונשארת לעד, ואילו השקר לבסוף נופל]".

יתר על כן. שלשת האותיות ק', ר', ש', הסמוכות זו לזו בסדר האותיות, עומדות במילה "שקר" בסדר הפוך: ש', ק', ר'. ואילו שלשת אותיות המילה "אמת" הן תחילת (א') ואמצע (מ') וסוף (ת') האותיות [שהרי בצירוף האותיות הסופיות, יש בסך הכל עשרים ושבע אותיות. נמצא שלפני ואחרי האות מ' ישנן שלש-עשרה אותיות מכל צד והיא בדיוק באמצע] אך הם לפי הסדר הנכון. לרמז שהשקר הפוך וחלקי, בעוד האמת מקיפה הכל ושלימה.

נמצא שמלבד אות השבירה (ש') הפותחת את המילה "שקר", ואות החקיינות (ק') שבאמצעה, ואות ההתרוששות (ר') שבסופה, נרמזו במילה זו וכנגדה במילה "אמת" כל תכונותיהן:

1. השקר מתמקד בחלק מהתמונה האמיתית, בעוד שהאמת מקיפה את הכל.
2. השקר הפוך, והאמת ישרה.
3. השקר מצוי, והאמת נדירה.
4. השקר עומד על רגל אחת ונופל בקלות, ואילו האמת עומדת על שתי רגליים ועל יסוד רחב ואיתן, לפי שהיא מבוססת וקיימת לעד.

וראה עוד על כך באות ת', אות האמת.

אחת מאותיות אמ"ש

בספר יצירה מבואר כי עשרים ושתים האותיות נחלקות לשלש אמות (מלשון אמהות), שבע כפולות (שיש בהן אות דגושה ואות רפויה) ושתים עשרה פשוטות. ובהמשך מבואר שם: "שלש אמות אמ"ש בעולם. אוויר [נברא באות א'], מים [נבראו באות מ'], אש [נבראה באות ש']". הרי לנו ששורש מציאותה של האש ויכולתה לשנות חומר, היא האות ש'.

ועוד שם: "שלשה, אש ומים ורוח. אש למעלה [תכונתה לעלות למעלה], ומים למטה, ורוח חוק מכריע בינתיים [כנושבת באמצע]. וסימן לדבר, האש נושא את המים [כשהופכו לאדים]. מ"ם דוממת [כאשר הוגים – מ' בשוא, בשפתים קפוצות], שי"ן שורקת [בהגייתה - ש' בשוא, בשיניים קפוצות], אל"ף חוק מכריע בינתיים". ובהמשך: "אחד [הארת הבורא] על גבי שלשה, שלשה על גבי שבעה, שבעה על גבי שנים עשר, וכולן אדוקין זה בזה".

משום כך האות ש' שורקת, כלומר, הגייתה בשריקה, והיא מרובת שלהבות בכתיבתה. לפי שהיא השורש הרוחני של מציאות האש בעולם, אשר משנה את החומר והופכת אותו לאפר ולאדים, כשם שהשן כותשת ומשנה כל דבר לפירורי חומר.

על-פי הסוד

לפי תורת הסוד, האות ש' השורקת שביסוד האש והגבורה, היא כנגד ספירת בינה – הספירה העליונה שבקו ספירות הגבורה אשר בצד שמאל, בסדר בג"ה (בינה, גבורה, הוד).

מכיון שהאות ש' מבטאת גבורה ודינים, שעניינם להגביל את החסד הבא בשפע ללא גבול, לכן בעת בריאת-העולם פעל הבורא בהנהגת אחד משמותיו – שם "שדי" דווקא, כדי לעצור את התפשטות הבריאה שלא תתרחב ותתפשט עד אין קץ, וקבע לה גבולות. וכלשון התלמוד על הפסוק "אֲנִי אֵל שַׁדַּי" – "שאמרתי לעולמי די". אות ש' שעניינה גבורה, ואותיות 'די', הן שפעלו כדי לעצור את התפשטות היקום.

שלשת היודי"ן שבראש האות שי"ן רומזים לשלשת הספירות העליונות (חכמה, בינה, דעת). שלשת הוו"ין היורדות מהן רומזות לשלשת האבות ולשלשת הספירות שכנגדם (חסד, גבורה, תפארת). ואילו התחתית הקעורה של האות ש', הדומה לאות כ' (כלי) כשהיא על גבה כבית קיבול, זוהי ספירת מלכות המקבלת שפע מצינורות שלשת הספירות העליונות, והיא מרמזת לעולם-הזה המונהג על-פי השפע היורד מאותן ספירות, על-פי רצון ההנהגה העליונה, בהתאם למעשינו.

וכתב הרדב"ז בספר "מגן דוד": "שי"ן, זאת הצורה נורא מאוד. ופאר והדר בלבושה, אשר ממנה לבושים עליונים וכוחות נוראות ועליונות ואצילות, קדושות וטהורות וזכות, והוויות ושמיטות אשר במרכבה אחת כוללות בצורה אחת, סתומות וחתומות".

ש' ימנית ו-ש' שמאלית

כאשר הנקודה שמעל האות ש' נמצאת בצד ימין, היא נקראת שי"ן כמו במילה "בראשית". ואילו כאשר היא בצד שמאל נהגית בדומה לאות ס', כמו במילה ישראל.

והביאור בזה: ש' ימנית שורקת בהגייתה, ואילו השמאלית רכה יותר. לפי שצד ימין הוא הנהגת החסד בעוד שצד שמאל הוא הנהגת הגבורה. הנהגת החסד באה בעוצמה מתוך אהבת ה' לברואיו, ולכן ש' ימנית שורקת יותר, ואילו הנהגת הגבורה בחולשה. לכן ברצועות תפילין של ראש, הרצועה הימנית ארוכה יותר מהרצועה השמאלית – להיות צינור שפע ארוך יותר לחסדים הרבים היורדים למניח התפילין. יסוד זה נרמז בעולם הטבע בהיות יד ימין באדם חזקה ופעילה בדרך כלל יותר מיד שמאל. וכן לימדונו חז"ל בדבר ההנהגה הראויה בין האדם לבין חברו ש"לעולם תהא שמאל דוחה, וימין מקרבת".

אמנם האות ש' שמאלית שהיא בצד הגבורות והדינים רומזת לסטרא-אחרא, שהיא בסוד האות ס' הסוגרת וחונקת, ומסמא עינו של האדם מלראות את האמת, דבר הנרמז בשמו של ראש כוחות הסטרא-אחרא: ס"מ. לפיכך המילה "שטן" פותחת ב-ש' שמאלית, וכן אשה ששירכה דרכיה נקראת 'שוטה' (מלשון "אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"). ולכן התגלגל הדבר שרבים מבני אפרים נהרגו דווקא כאשר זוהו על ידי שלא יכלו לבטא ש' ימנית, ואמרו "סיבולת" במקום "שיבולת".

ש' שמאלית מופיעה גם במילה "שררה", כמו בדברי המלאך ליעקב לאחר שנוצח במאבקם: "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל". לפי שעל האדם ליטול את כוח הגבורה שבאות ש' שמאלית, ולהשתמש בה לטובה להיאבק כראוי כנגד הכוחות המפריעים לו בעבודת ה', בבחינת האמור "הוי עז כנמר... וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים". שהרי על שם תכונת הגבורה - לעשות את רצון ה' - הטבועה בהם, נקראו יעקב וזרעו אחריו בשם 'ישראל'.

ישראל

בזוהר הקדוש מבואר שהס"מ (ששמו המלא הוא 'סמא"ל') אשר הוא ראש כוחות הסטרא אחרא והוא שרו של עשיו, שתפקידו לסמא את עיני האדם מלדעת ולזכור את מציאות האלוקים, ולכן נקרא סמ-אל, 'מסמא מלראות את האל' – הוא היה אותו מלאך שנאבק עם יעקב ולבסוף העניק לו את השם ישראל.

לפי שבניגוד לעשיו הבז לתכלית החיים ולעבודה הרוחנית, יעקב וזרעו נקראים ישראל , ישר – אל, לפי שהם ישרים עם האל, לדעתו ולקיים מצוותיו באהבה.

עוד נרמזו במילה ישראל כל אבות ואמהות האומה:

י - יצחק, יעקב

ש - שרה

ר -רחל, רבקה

א - אברהם

ל - לאה 

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.