שינוי השם – איך יודעים באיזה שם לבחור?

בתלמוד מסופר על ר' מאיר שהיה בודק את אופי האדם לפי שמו. הנה לשון התלמוד:  רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא [היו הולכים בדרך]. רבי מאיר הוה דייק בשמא [היה בודק ומדייק בשמות], רבי יהודה ורבי יוסי לא הוו דייקו בשמא. כי מטו לההוא דוכתא [כאשר הגיעו למקום מסויים], בעו אושפיזא, יהבו להו [ביקשו להתאכסן ונענו בחיוב]. אמרו לו מה שמך? אמר להו: כידור. אמר [רבי מאיר] שמע מינה, אדם רשע הוא. שנאמר: "כי דור תהפוכות המה". רבי יהודה ורבי יוסי אשלימו ליה כיסייהו [הפקידו בידו את ארנקם לפני השבת], רבי מאיר לא אשלים ליה כיסיה. אזל אותביה בי קיבריה דאבוה [הלך והטמין את ארנקו סמוך לקבר אביו של בעל הבית]. אתחזי ליה בחלמיה תא שקיל כיסא דמנח ארישא דההוא גברא [נראה בחלום לבנו ואמר לו בא וטול את הארנק המונח סמוך לראשו]. למחר אמר להו הכי אתחזי לי בחלמאי [סיפר כידור לחכמים שכך חלם]. אמרי ליה חלמא דבי שמשי לית בהו ממשא [אמרו לו חלום של בין השמשות אין בו ממש]. אזל רבי מאיר ונטריה כולי יומא, ואייתיה [הלך רבי מאיר ונעמד סמוך לקבר כל השבת, לשמור שלא יגנב ארנקו, והביאו במוצאי שבת]. למחר אמרו לו הב לן כיסן [תן לנו ארנקנו], אמר להו לא היו דברים מעולם. אמר להו רבי מאיר אמאי לא דייקיתו בשמא [מדוע אינם מדייקים בשמות]? אמרו ליה אמאי לא אמרת לן מר [מדוע לא אמר לנו כבודו שעל פי שמו גנב הוא]? אמר להו אימר דאמרי אנא חששא, אחזוקי מי אמרי [אני רק יכול לחשוש אבל לא להחזיקו בודאות כגנב]. משכוהו ועיילוהו לחנותא [משכו את כידור במילים והכניסוהו לחנות] חזו טלפחי אשפמיה [ראו עדשים על שפמו], אזלו ויהבו סימנא לדביתהו ושקלוהו לכיסייהו ואייתו [הלכו ונתנו סימן זה לאשתו שאכל עדשים, ושאמר שתחזיר להם ארנקם, וכך עשתה] אזל איהו וקטליה לאיתתיה [הלך הוא והרג את אשתו]".

מעשה זה מופיע גם במדרש תנחומא בשינוי מה, ושם תחילת הדברים: "אמרו רבותינו, כשהיה רבי מאיר רואה אדם, היה לומד שמו, ומשמו היה יודע מעשיו".  בדורנו אחד היחידים והמיוחדים שהיה בר סמכא בהבנת סוד השמות, היה הגאון הרב ישראל יעקב פישר זצ"ל. ידועים מקרים של חשוכי ילדים אשר הרופאים נואשו מסיכוייהם ללדת, ולאחר תיקוני השמות בכתובה על ידי הרב זצ"ל נפקדו. כיום ניתן להזכיר את אחד מגאוני וגדולי התורה בזמננו שהוא בר סמכא ומשיב בענייני שמות, הלא הוא מורנו הרב חיים קנייבסקי שליט"א, והוא מהיחידים בדור. הדבר מודגש כאן משום ריבויים של המתחזים למיניהם שכל דבריהם הבל ורעות רוח וחורצים גורלות לשנות ולהוסיף שמות, וגם מרשים לעצמם לקבוע אם השידוך שהוצע מתאים או לא, מבלי שיבינו מאומה, ואף מוסיפים דברי הפחדה מזעזעים שיתרחשו אם לא יישמעו להם. הכלל בזה שלא לפנות בנושאים חשובים אלה אלא למי שהוא תלמיד חכם אמיתי וירא שמים, אשר עמל בתורה כל ימיו מתוך דקדוק במצוות, שמירת קדושת העיניים והפה. ובעיקר יש לברר ולוודא שגדולי הדור מחזיקים ממנו. (זהו לעניין הוספת או שינוי שם. ולעניין שידוכים, הנכון שלא לברר על פי שמות, אלא לבדוק שיש למוצע או למוצעת (הכשרים כמובן בייחוסם היהודי): מידות טובות, יראת שמים, ונעימים ונוחים זה לזה בשיחה ובמראה. ואם יישנם ארבעה תנאים אלה, יינשאו בע"ה למזל-טוב).

כשיש צורך לשנות שם, בדרך-כלל נוהג הגר"ח קנייבסקי שלא לשנות לשם שונה לחלוטין, אלא לשם חיובי הקרוב באותיותיו לשם הקודם. כך למשל את "ויקטור" המליץ להחליף ל"אביגדור", את "עמירם" ל"עמרם", ואת "יורם" ל"ירוחם". ל"שחר" הוא הוסיף את השם שמעון, ול"אייל" את השם יהודה. ראש ישיבת "נתיבות עולם" הרב יוסף ברוק סיפר שאחד מתלמידיו, חוזר בתשובה בשם פטר, הגיע אל הסטייפלר זצ"ל מתוך ביטחון שהרב יורה לו להחליף את השם. אבל הסטייפלר השיב שאחד מבעלי התוספות נקרא בשם רבנו פטר. "אם זה היה טוב לאחד מבעלי התוספות, למה לך זה לא טוב?". נמצא שיש להפעיל שיקול דעת נכון בכל שינוי או הוספת שם, ולחלק בין מתן שם לכתחילה לבין התערבות בשם שכבר ניתן. ובעיקר, להתייעץ עם גדולים.

* * *

המקרים בהם חשוב מאוד להוסיף שם או לשנותו, הם או בעת מחלה קשה, או אם נקרא בשם אדם רשע או על שם מי שמת בגיל צעיר.

ואם נקרא בשם חסר משמעות, יש להתייעץ עם תלמיד חכם אמיתי שגם בקי בשמות. אמנם ברור שביסודם של דברים, אפילו בשם שמשמעותו חיובית לחלוטין או שמשמעותו שלילית לחלוטין, הבחירה נתונה ביד האדם לבצע את הטוב והראוי או להיפך. שהרי לכל אות ישנו כח פעולה המיוחד לאותה האות אשר ניתן להשתמש בו במסלול חיובי וניתן להשתמש בו במסלול שלילי, כמפורט בסוף כל פרק מפרקי האותיות בספר זה. וכן הוא בצירוף האותיות היוצר את משמעות השם, אפילו אדם בעל שם שלילי מובהק יכול להשתמש בו לחיוב. [כאמור, כגון השם "נמרוד", השלילי בעיקרו - כידוע מנמרוד התנכ"י שהיה מורד ביוצרו. אולם בעל שם זה יוכל להשתמש בו בעוצמה למרוד ביצרו המסיתו לחטוא, ולקבל עליו את מרות יוצרו]. שכן כלל גדול הוא שאין ניסיון בא לאדם אלא אם כן יכול לעמוד בו. ואם אלה הם הכלים שקיבל בשמו, בודאי שבידו להצליח על ידי שימוש נכון בהם. אלא שהשם מלמד על האופי והנטיה הטבעית, ולא על המעשה שנעשה בפועל. וזוהי אחת הסיבות העיקריות לעובדה שרבים נקראים באותו שם, אך מצבם שונה על פי בחירתם האישית כיצד להפעיל את השפעת אותיות שמם, בהתאם למעשיהם ותיקון מידותיהם. משום כך אמר רבי מאיר עצמו שעל אף כל בדיקתו ודקדוקו בשם האדם, אין לראות בחישובים אלה ידיעות מוחלטות, אלא רק יש לחשוש להם שמא באדם זה, האפשרות השלילית היא שקיימת בו עתה.

בהקשר זה יש להוסיף עוד את מה שכתב מהרח"ו, שכנגד השם של נשמתו הקדושה, יש גם שם "אל אותה קליפה של זוהמת הנחש הנדבקת עם נשמתו של האדם. ונמצא שלכל אדם יש שני שמות. אחד לנשמה הקדושה, ואחד לקליפה שעליה". והוסיף עוד: והנה הצדיקים, אף על פי שאינם יודעים את אותו השם שיש להם מצד קליפתם, עם כל זה על ידי מעשיהם הטובים בעולם-הזה מזככים את אותה הקליפה מעליהם, עד שאחר כך בקבר נפרדת מהם בקלות. אבל הרשעים שלא עשו מעשים טובים בעולם הזה להפריד קליפתם מעליהם בחייהם, יש להם טורח רב מאד בקבר להפרידה, ומכין אותם מכות גדולות יען כי לא ידעו שמם. כי אם היו יודעים שמם אז בנקלה מפרידים הקליפה מעליהם. ועל זה השם הוא ששואלים אותם ואינם יודעים אותו. ושמעתי ממורי זללה"ה כי שמע מחכם אחד כי כל הנקבר ביום ששי אחר חמש שעות ביום ושעה חמישית בכלל [ושמר שבת בחייו], שאינו רואה דין חיבוט הקבר, לפי שמאותה שעה מתחיל תוספת קדושת שבת". 

וכן עולה ממה שכתב בספר "מעבר יבוק" כי "החיים [עם כל פרטיהם] והמוות, תלוי גם בשם האיש וגם במזל". 'מזל' זהו הגורל שנקבע לאדם מראש, וכידוע הוא נתון לשינויים בהתאם למעשי האדם. וכשמתקן את דרכיו ללכת על פי דרך ה', גם גורלו משתנה.

לכן אין להזדרז לשנות או להוסיף שם גם כאשר השם שניתן על ידי ההורים אינו על פי כל הכללים הנכונים והטובים, אלא רק במקרה שרואים כי משמעות השם או אותיותיו ובפרט האות הראשונה פועלים אצל אותו אדם לרעה ומשפיעים עליו במסלולם השלילי. (כגון מצב מתמשך של ירידה במי ששמו "ירדן", צמצום והצטמקות כגון "אנורקסיה" וכדומה במי ששמה "נטלי" או "טלי" (אבל "טליה" הוא שם טוב), עצבות וסגירות יתירה במי ששמו פותח ב-ס', אות השמירה, אך גם אות הסגירה והלחץ. וכן כל כיוצא בזה).

אמנם ישנם מקרים שאף ללא בעיות מיוחדות מותר ואף רצוי לשנות או להוסיף שם. כגון כאשר מדובר בשינוי שם לועזי שאין לו משמעות בלשון-הקדש, ואף אינו תרגום של שם יהודי, ומשנה לשם יהודי טוב מן המקורות. שהרי חשיבות רבה מאד יש להיקרא בשם יהודי, וכמו שאמרו חז"ל שאחד הדברים אשר בזכות שמירתם בגלות מצרים נגאלו אבותינו משם, הוא שלא שינו את שמם. וכן כאשר מדובר באדם השב בתשובה, וחש צורך לשנות את שמו, רשאי הוא לשנותו (בפרט אם נקרא בשם מודרני חסר מקור ומשמעות, ומשנה לשמו של אחד משבעת הרועים או אחד השבטים וכדומה). וכמו שכתב הרמב"ם: "מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני ה' בבכי ובתחנונים, ועושה צדקה כפי כוחו, ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו. ומשנה שמו, כלומר (כאומר) שאני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים. ומשנה מעשיו כולן לטובה, ולדרך ישרה. וגולה ממקומו. שגלות מכפרת עוון, מפני שגורמת לו להיכנע ולהיות עניו ושפל רוח".

אולם כאמור, ניתן להשתמש בכל אות לחיוב. כגון: האות ב' מבטאת התחלקות ריבוי. לכן אדם שאות זו מופיעה בשמו, ובפרט בתחילת שמו, כמו ברוך או ברוריה, נוטה מטבעו לתכונות אלה. אולם הוא יכול להשתמש בכוח אדיר זה להרבות ולהרחיב ולבנות כל עסק או ארגון חסד, ומאידך, מסוגל הוא להיות איש/אשת מחלוקת וריב שכולם מתרחקים ממנו, ואוהבים נפרדים בגללו. אלא שלאדם ניתנת הבחירה כיצד להפעיל את אותיות שמו. משום כך לאחר שהאדם כבר נקרא בשם מסויים אין לחשוש מאותו שם, אלא לנתבו לטובה. רק אם קיימת אצל אותו אדם בעיה אשר המבין בסוד האותיות יודע כי שורשה באות או באותיות מסוימות שפועלות בו בעוצמה במסלול המזיק לו. או-אז, בראש ובראשונה עליו לייעץ לאותו אדם לתקן מעשיו ולהתקרב לבוראו בפרט בתחום השייך לאותו חסרון ונזק שסובל ממנו, ואחר-כך, לתוספת חיזוק וסיוע, ניתן גם לשנות אות או אותיות בשמו או להוסיף לו שם.

כאמור, בדרך כלל יש רק להוסיף ולא לשנות, מלבד במקרים בהם נראה מתוך סוג הקושי שהאדם שרוי בו, ששמו אינו טוב לו, משום רואים שסוג הקושי מקביל בדיוק לפעולתן של אותן אותיות מצידן הקשה. או במקרים בהם שינוי השם אינו קיצוני. כגון מ"אבירם" ל"אברהם", מ"נטלי" ל"טליה", מ"רומית" ל"רונית" וכדומה. שבאופנים אלה ניתן לשנות את השם ולא להוסיף.

אמנם יש לציין כאן שבכל שינוי ומעבר לשם אחר (וכן בבחירת שם לילד שנולד, כמבואר להלן), יש לבחור בשם שיהיה נוח לאותו אדם לחיות עמו ולהיקרא בו. לכן בעת צורך להתערבות בשם, יש תמיד להיוועץ באדם עצמו לפני קביעת שמו החדש, אם הוא בר הבנה מצד גילו ומצבו הבריאותי.

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס