הרב יגאל כהן – לא פשוט להיות יהודי פשוט

עצה טובה אתן לך אברך יקר, חיפשתי, ולא מצאתי שום מצווה בתורה ובפוסקים להיות גדול הדור בידיעת התורה, ואף לא צדיק הדור ביראת שמים, וגם לא הגדול ביותר במעשי חסד, אלא כל הציווי עלינו הוא להשתדל לעשות נחת רוח לבורא העולמים, ואם גלגל השם יתברך, ולמדת היום רק דף אחד של גמרא, או אפילו רק כמה פרקי תהילים, כנראה שזהו רצונו יתברך, קבל עליך את מלכותו והנהגתו, ותודה ותשבח על הזכות שנפלה בחלקך לעבוד את מלך מלכי המלכים.

הלוואי שנזכה להיות יהודים פשוטים, שלא מערערים כל הזמן על הנהגת הבורא, ונבין שגדול הדור זו החלטה שלו יתברך, ובדרך כלל הרצון להיות גדול הדור, זה מחמת הכבוד המלווה עם תואר כזה, וכל עבודתנו בעולם הזה, היא לשמח את בוראנו, ופעמים שלקחת את המגב לעזור לאשתך בניקיון הבית, זה רצון השם יתברך, ואפילו להתפלל ביחיד אם צריך, כדי לעזור לאישה שמרגישה לא טוב, זו התפילה שהשם יתברך רוצה מאיתנו.

דאגה

בספר אורחות צדיקים (שער השמחה) כותב, שהשמחה באה לאדם מחמת רוב שלווה בליבו, ואדם המשיג תאוותו , ולא יארע לו דבר המעציב אותו, בזה יהיה שמח תמיד ויאירו פניו, וגופו בריא וכו'.

אדם שדואג בליבו אינו יכול להיות שמח, בואו ונחשוב יחדיו, יהודי שדואג איך יפרנס את ביתו מחר, ושואל בליבו מאין יבוא עזרי, אם יסתכל באותה השעה במראה, ודאי שימצא אדם שאינו שמח, כך גם יהודי שדואג שלא תבוא עליו חלילה המחלה הנוראה, או כל סוגי המחלות האחרות, בוודאי שיתקשה להגיע לשמחה אמיתית.

כך יהיה גם עם בחורה שדואגת - "אולי לא אמצא בחור כלבבי?"

וכן אישה שעדיין לא נפקדה - שדואגת - "אולי לא אזכה להיפקד?"

וכך לגבי הבחור שדואג, בכולם תמצא כנראה העצבות יותר משמחה.

סגולה מיוחדת להגיע למידת העצבות היא, לפתוח את הרדיו ולשמוע את החדשות שמתחילות ב"ערב טוב", ומסתיימות בלשכנע אותנו כמה הערב לא טוב, ומוסיף לעצמו עוד סיבה לדאגה, ואדם שנוטה לדאגת יתר, מוטב לו שלא ישמע חדשות כלל, שהרי מכל מקום אין בידו להועיל במאומה.

ממשיך האורחות צדיקים וכותב, שהתרופה לדאגות האדם היא מידת הביטחון, וכמו שכתב דוד מלכנו בתהילים (קי"ב, ז') ״משמועה רעה לא יירא נכון ליבו בטוח בה׳״, וכבר הארכתי הרבה בפרקי הביטחון, עיין שם ותמצא שאין לנו לדאוג לשום דבר בעולם, כי אם לעשות רצון בוראנו בלבד, שאר הדאגות נשאיר לבורא יתברך.

גם בדאגה לבריאות נבטח בבורא שידאג לבריאותנו, ואף בפרנסה נשאיר לאחראי על ליה דאגה זו, כך גם לילדים טובים, ניתן את ההחלטה ביד מי שמביא נשמות לעולם, ובכל דאגה שיש בעולם, במקום לספר לבורא יתברך על הדאגות והצרות שלנו, נספר על גדולתו של בורא העולם, והצרות והדאגות יברחו מאליהן.

השנאה

אם חלילה יש לאדם בליבו שנאה לבני אדם, הרי שהשמחה בליבו תלויה באחרים, שאם יראה את שונאו מצליח, גם אם יש לו סיבה לשמוח, בוודאי כשיראה את הצלחת שונאו, מיד תסתלק השמחה מליבו. ואפילו כאשר עובר  לידו אותו אדם שאינו אוהב, ירגיש ו בליבו תחושה לא נעימה.

כבר כתבתי בפרק הקנאה, כמה היא קשה ומגונה, וגם בהקשר לשמחה, יש בכוחה לגרום לאדם חלילה להיכנס לעצבות.

בכל פעם שיקנה רכב חדש ישמח בו, וירגיש סיפוק עד שיראה את חברו קונה רכב יוקרתי יותר ממנו, ואז תפסיק השמחה לשרות בליבו. כך יהיה באישה שזכתה להיפקד בבן, ואילו חברתה זכתה בתאומים. כך ברא השם את האדם, לקנאות בזולת, ואנחנו תפקידנו להפוך את הקנאה לפרגון.

יהודי שמרגיש חוסר אהבה לעדה מסוימת מעם ישראל, בוודאי שבכל פעם שיפגוש יהודי מעדה זו, ירגיש כעס וצער בליבו, ואם יראה שאחד מהם מצליח יותר ממנו, צערו יוכפל בכפל כפליים.

פעמים שהשנאה היא ממש בחינם, לדוגמא, היהודי שיושב לידנו בבית הכנסת, השם חנן אותו בפרצוף לא כל כך חייכן, ועוד לפני שדיברנו עמו, ותהינו על קנקנו, כבר מרגישים אנו סלידה ממנו, עד שבאפשרות הראשונה שתהיה לנו נעבור למקום אחר, וכל זה למה? בגלל שכך גזרה חוכמת הבורא יתברך, שיהיה לו פרצוף זועף.

ובאמת שהרבה פעמים שאנחנו מדברים איתו, אנו מגלים יהודי נחמד מאוד ונעים לנו בחברתו, ואפילו הוא חכם להפליא, אם רק נתבונן מדוע חשבנו עליו מחשבות שליליות, נמצא שזו בדיוק שנאת חינם על לא עוול בכפו, ולא תמיד פרצוף כזה או אחר מעיד על אישיות האדם.

אם רק נשתדל לחפש דברים טובים בכל אדם, ונתעלם מהדברים הרעים שיש בו, אט אט נהפוך ליהודים שרואים בכולם את הטוב, והשנאה תסתלק מליבנו, והשמחה של כל אדם תהיה השמחה שלנו, וכך בעזרת השם השמחה תהיה קבועה בליבנו.

את הספר 'יגל לבי בישועתך' אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס