הרב יגאל כהן – להסתכל על חצי הכוס המלאה

אם נרגיל את עצמנו להתרכז במה שיש לנו, ולהתעלם ממה שחסר לנו, אזי נהיה פשוט מאושרים. 

לכל אחד מאיתנו יש מתנות גדולות, רק שמשום מה, היצר מסית אותנו להתעלם מהן, ולהתמקד במה שחסר לנו.

בחור שלומד בישיבה, ותנאי הפנימיה שם לא כל כך מיוחדים, והאוכל תעשייתי וכו', אם יתבונן על זה שיש לו קורת גג, ויש לו מיטה להניח בה את ראשו בלילה, והאוכל - יש בו מספיק כדי להשביע אותו, דבר שלצערנו חסר לאנשים רבים בתבל, ומעל לכל - נמצא הוא במקום של קדושה, עם יהודים קדושים, וזוכה להגות בתורתו של מלך מלכי המלכים ישתבח שמו לעד, כשישים ליבו לטובות אלו בוודאי תיכנס שמחה לליבו.

כך גם יהודי שהתחתן, ועדיין לא פקד אותו השם יתברך בילדים, ישים על ליבו את המתנה שקיבל מהקדוש ברוך הוא, שיש לו אישה שמחכה בכל יום, ואוהבת אותו, ויש לו את מי לשתף במה שעובר עליו, ושוב אינו צריך לאכול בישיבה. ואם רק יזכור שישנם אנשים שמצפים כבר שנים להקים בית נאמן בישראל, ועדיין לא זכו במה שהוא זכה, תיכנס השמחה לביתו בוודאי.

* * *

שאלה אותי בחורה בשנות השלושים שעדיין לא התחתנה - ״איך שורדים תקופה כל כך קשה כשלא מוצאים את הזיווג המיוחל?״

הבנתי ממנה שהיא ממש ״סובלת״.

שאלתי אותה: מה כל כך קשה לך כיום?

ותשובתה היתה: ״כל החברות שלי כבר נשואות עם ילדים, ואני – בודדה!״.

יש לך הורים? - שאלתי.

-  ״כן! מאוד טובים ותומכים״.

וחברות? - הוספתי לשאול.

- ״כן, חלקן טובות יותר וחלקן פחות!״

אוכל בבית יש?

- ״כן! בשפע״.

כשאת רוצה לקנות בגדים, יש בידייך לקנות?

- ״ברוך השם אני עובדת ולא חסר״.

- בריאות?

- ״ברוך השם! אין לי שום בעיה מיוחדת שאני מודעת אליה״.

טוב לך במקום עבודתך? 

- ״ברוך השם מצוין״.

חדר פרטי בבית, יש לך? – שאלתי.

ענתה לי: ״כן! ברוך השם״.

בואי ונתבונן יחד כמה את סובלת - עניתי לה.

יש לך הורים אוהבים ותומכים, כמה אנשים בעולם אין להם הורים? ואם יש להם, כמה מהם אוהבים כמו ההורים שלך? הבריאות שלך, את יודעת שישנם אנשים שהיו נותנים כל הון שבעולם כדי להיות בריאים כמוך? החדר הפרטי שלך, כמה נשים היו מתחלפות אתך בעולם כדי לקבל חדר כזה? והעבודה הטובה שאת עובדת בה ונהנית, והכסף שיש לך ללא מחסור, והאוכל שיש לך ברוך השם בשפע. האם לזה את קוראת ״סבל״? ״ואיך אני שורדת״? 

סיימתי את דברי אליה ואמרתי, אם רק תתבונני במתנות שיש לך, ולא במה שיש לחברות שלך, (מה גם שלעולם אין לדעת כמה ״טוב להם״), החיים יהיו קלים ומאושרים עבורך.

תגיד תודה

אחת הדברים ללמוד ולהעריך את מה שקיבלנו מאת השם יתברך, זה להרגיל את עצמנו באמירת תודה על כל דבר שאנחנו מקבלים ממנו יתברך, ודבר זה כבר תיקנו לנו חז״ל הקדושים (ספר סדר היום בתחילת הספר) שמיד שפותח את עיניו בבוקר, יאמר ״מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך״, ולאחר מכן ברכות השחר, שכולם אמירת תודה על כל המתנות שנותן לנו הבורא.

בכל בוקר במשך כל ימי חיינו, צריכים אנו לומר תודה על זה שהשם יתברך פקח את עיננו, וזאת כדי שנבין שאין זה מובן מאליו שקמנו בבוקר ועיננו רואות הכל, וכך גם ״מתיר אסורים״, שאנו מודים בזה שאנו יכולים להזיז את האיברים, עד שלבסוף אנו מודים שעשה אותנו יהודים, וכל יהודי שיאמר ברכות אלו בכוונה, ילמד לומר תודה תדיר לבורא יתברך על מיליונים של חסדים שעושה עמנו.

כך גם כל הברכות שתקנו חכמים, ״בורא פרי העץ״, תודה על פרי כל כך יפה וטעים. ״המוציא לחם מן הארץ״, תודה על הלחם הטעים והמשביע, וכך על כל מאכל ומאכל, ציוו עלינו חז״ל לברך ולהודות, ואפילו על בגד חדש שאנו לובשים, צריכים לברך ״שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה״, שזו בעצם תודה על החיים שזיכה אותנו השם יתברך עד הלום.

יהודי שהתחתן בגיל מאוחר מאוד, יודע להעריך את המתנה שקיבל, ומרבה לומר תודה. ואם נלמד ממנו ונאמר בכל בוקר תודה שיש לי אישה שסידרה לי את החדר, וקיפלה את הבגדים, וקנתה אוכל לביתנו שמשביע אותי, אין ספק שלבסוף תיכנס אהבתה בליבנו, ונרגיש מאושרים על עצם היותנו נשואים. 

מנגו, פרי כל כך נפלא, צבע יפה, מרקם עדין, ריח נעים, וכמובן הטעם- גן עדן! כמה פעמים אכלנו מנגו ולא התרגשנו במיוחד? אך אם באמת נדע להכיר תודה לבורא העולמים, הרי שרק למראה המנגו ימלא פינו שיר ושבח לבורא, ובוודאי אם נאכל אותו כשהוא בשל וטרי, אזי בכל לעיסה נחשוב על הניסים והנפלאות שעשה הבורא יתברך ביצירת המנגו, מתוך גרעין קטן שנרקב באדמה, עד שהגיע לידי טעם נפלא שכזה, בוודאי שנרגיש צורך לומר תודה.

עתה הגיע לידי הספר הנפלא ׳שעריו בתודה׳ להרב הצדיק ר׳ שלום הרוש שליט״א, וראיתי שמאריך הרבה כיד ה׳ הטובה עליו בגודל מעלת אמירת התודה, ואפילו חלילה על דברים שנראים בעיננו כרעים, ירגיל עצמו לומר תודה, והשם יתברך יהפוך עליו הכל לטובה, לך לך ותלמד בספר זה ותרווה נחת.

אם נרצה לסכם את חשיבות אמירת התודה, נתאר לעצמנו שזיכנו הבורא, ואנו עוזרים בכל יום לחבר קרוב במזון, בטיפולי בריאות ובקורת גג, ומארחים לו כחברה בשעות הקשות, ובכל יום מראה לנו פנים זעופות, ו״תודה״ אינה עולה על דל שפתיו. בוודאי שיהיה קשה עד בלתי אפשרי להמשיך ולהיטיב לו, שהרי הוא מראה לנו שהוא כפוי טובה.

ולעומתו העני, שמבקש צדקה בכל יום, ואנו נותנים לו שקל אחד ביום, ומיד כשמקבל את הכסף, מעלה חיוך רחב על פניו ואינו מפסיק להודות ולברך ולשבח, בטוח אני שיהיו פעמים שנחכה לבואו ולו רק בשביל לראות את פניו השמחים לאחר נתינת הצדקה, ולקבל ברכות עד בלי די.

אם נאמר בכל יום תודה על העיניים שרואות, האוזניים ששומעות, ועל כל שאר חלקי הגוף הבריא, (עתה הגיע אלי יהודי שמצאו לו גידול ל״ע בגוף, והופנה לניתוח, כמה הרגשתי צורך לומר תודה על הבריאות), תודה על ארוחת הבוקר, צהריים וערב שנתת לנו בורא עולם, תודה על האישה שנתת עמדי שבלעדיה לא היינו שווים דבר, תודה על הילדים המדהימים שחזרו מבית הספר בריאים ושלמים, תודה על החברים שמתעניינים בשלומנו (יש כאלו שאין להם חברים), תודה על הזכות לקיים את מצוותיך היקרות עד למאוד, וקל וחומר על התורה הנפלאה והמתוקה מדבש ונופת צופים, שנתת לנו את הזכות ללמוד אותה. תודה על השבת המלכה, שהיא אחת משישים מגן עדן באמת, תודה שיש לנו כסף בכיס, שיכולים אנו לקנות ארטיק כשמתחשק לנו, מרוב אמירת תודה, נפנים לתוכנו את ערך המתנות שיש לנו, וכך נרגיש סיפוק אמיתי.

את הספר 'יגל לבי בישועתך' אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס