עטרת מלוכה – כיסוי ראש לאשה ולגבר

מצוות כיסוי הראש לאשה, נתפסת אצל רבים כמגבלה חסרת פשר. וכי מה ההבדל בין רווקה שאין שערה נחשב כדבר שיש להצניע לבין נשואה?

ובפרט שחיוב כיסוי הראש באשה נשואה הוא מן התורה ממש. על אשה נשואה ששרכה דרכיה וגרמה לבעלה לחשוד בה, נאמר בתורה: "וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה. וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן מִנְחַת קְנָאֹת הִוא". ביאור המילה 'פריעה' בעברית היא 'גילוי'. גילוי ראשה של אישה זו נועד להראות לה שאינה ראויה למעמד הנכבד של אישה נשואה. והדבר דורש הסבר. מה העניין המיוחד באשה נשואה, שבגינו עליה להסתיר ולכסות את שיער ראשה בכיסוי כל שהוא?

בתורת הסוד מבואר, ששיער הראש הצומח כלפי מעלה בחלקו העליון של הראש, שייך למידת הדין [בניגוד לשיער הזקן, הצומח כלפי מטה, ששייך למידת החסד]. מידה המבטאת, כידוע, קושי ודינים תקיפים. אצל האישה ששורשה הכללי בספירת גבורה, מהרגע שנישאת ונעשית עקרת הבית שהיא בבחינת השכינה הקדושה, כיסוי שיער ראשה מהווה כיסוי הדינים העליונים. ובכך מגינה היא - האישה המכסה את ראשה – על כל בני ביתה, ואף גורמת לשפע חסדים טובים לרדת אליה ואליהם.

אולם גם על פי הפשט, המתבונן במבט נכון בכיסוי הראש באשה, רואה כמה שלום בית ואחדות המשפחה יש בה במצווה יקרה זו.

ראשית, כיסוי הראש מאז החופה, מסר הוא לבעל: "את אחד מעיקרי יופיי אני שומרת רק לך". שהרי הוא האדם היחיד המותר בראיית שערותיה. והמציאות מוכיחה שמסר זה נקלט ללא מילים ושניהם רגועים יותר.

בנוסף, כיסוי הראש מסייע לאשה להרחיק ממנה גורמים שליליים. אדם שלילי המחפש קרבן לפיתוי לדבר עבירה, יחוש מחסום גדול יותר לנסות לפתות בעלת כיסוי ראש מאשר גלויית ראש. המסר החזק שבכיסוי הראש מכריז כלפי כל אדם בסביבה: "אני, הנני אישה צנועה השומרת על כבודה. שמור מרחק!". כמה בתים לא היו מתפרקים אילו הייתה האישה מכסה את ראשה וחוסכת מעצמה את הנפילה ברגע של חולשה?

זאת ועוד. בכיסוי הראש של האישה ישנה גם השפעה רבה על חינוך הילדים לעדינות ולמשמעת ולהקניית יראת שמים בלבבם. שהרי יש הבדל גדול בין ילד הרואה את אמו פרועת ראש לבין ילד הרואה את אמו כשראשה מכוסה תמיד. וכל אדם שהוא בעל רגישות נפשית יחוש בכך ויסכים עם זה בוודאי. ואם מקפידה בהידור על כיסוי ראשה, זוכה (מבחינה סגולית) לרוות נחת של אושר מילדיה, בראותה אותם עולים לגדולה. כמסופר במסכת אבות דברי נתן על הכהן הגדול רבי ישמעאל בן קמחית, "שיצא להסיח עם הגמון אחד, ונתזה צינורא [טיפת רוק] מפיו [של ההגמון] ונפלה על בגדיו. ונכנס אחיו ושימש בכהונה גדולה תחתיו [עד שהספיק להיטהר]. וראתה אותן אימן [קמחית] בו ביום שני כהנים גדולים. ראוה חכמים ואמרו: מה זכות היה בידך? ואמרה: מעולם לא ראו קורות ביתי שיער ראשי". כלומר, גם בשעת החלפתה את כיסוי ראשה, הייתה מכסה את עצמה בסדין וכדומה, עד שהקורות אשר התקרה עומדת עליהן בביתה, לא ראו מעולם את שיער ראשה. זהו כוחו של כיסוי הראש, לסייע להצלחת הילדים ולעלייתם לגדולה.

אמנם ישנן נשים החוששות להפסיד את יופיין עקב כיסוי הראש. ואינן יודעות שמלבד כל המעלות הנ"ל, יש להבדיל בין 'חן', לבין 'יופי'. ה'יופי' - יותר חומרי. ואילו ה'חן' - רוחני. לכן גדולה היא עוצמת החן מעוצמת היופי. וכבר מעידות הנשים, שעם כיסוי הראש מקבלת האשה חן מיוחד וכמין אור בפניה. וזה מרומם אותה למראה נכבד, אצילי ומואר. מראה הנאה יותר מההיבט החומרי שראו בה קודם. אשר עם כל חן תפארתו, איננו מראה ייצרי אלא אצילי.

נמצא שהמסתכלת על מצוות כיסוי הראש מזווית נכונה, רואה את שלל המעלות הנפלאות שיש בה. והרי הכיסוי בעיניה - כעטרת מלוכה לראשה של בת מלך.

עטרת מלוכה – כיסוי ראש לגבר

ומדוע מכסה היהודי את ראשו?

ההולך בגילוי ראש, גורם לעצמו קשיים בעלייתו הרוחנית. משום שלכיסוי הראש ישנה השפעה חיובית של השראת יראת שמים על האדם. וכמובא בתלמוד: "כסי ראשך, כי היכי דלהוי עלך אימתא דשמיא [כסה ראשך, כדי שתהיה עליך יראת שמים]." ביאור הדבר הוא, שכיסוי הראש יוצר תחושה פנימית איתנה, שהאדם כפוף לאל עליון שכל מעשי בני האדם גלויים לפניו, וכי העולם אינו הפקר. עניין זה מוכח מהמציאות אצל כל בעל 'רגש רוחני' בסיסי המניח כיפה על ראשו מתוך הכרה במציאות הבורא.

אולם מלבד התועלת האישית שמפיק גבר המכסה את ראשו, הוא גם מכריז בכך כלפי העולם כי נאמן הוא למלכו של עולם. דבר הנכלל במצווה העליונה - קידוש ה'.

את מעלת ההקפדה על הופעה המכריזה על נאמנות לחיי תורה ומצוות, הפליא להמחיש האדמו"ר מסלונים זצ"ל. וכך הוא אמר: "נתאר לעצמינו מדינה בה חלק מהאזרחים מרדו במלך. באותה תקופה קשה, קבוצת אנשים מתוך האזרחים הנאמנים למלך קיבלה על עצמה ללכת עם פיסת בד שתיתפר על שרוול חולצתם, ועליה יהיה הכיתוב: 'אני נאמן למלך'. כאשר המרד יסתיים, את מי יקרב אליו המלך ביותר? כמובן שאת אנשי אותה קבוצה שלא חששו לפרסם ברבים את נאמנותם למלך עוד בתקופה בה היו כאלה שמרדו בו. כך גם בענייננו. אנו חיים בתקופה בה רבים אינם נוהגים על פי חוקי המלך. ואף על פי שרק מיעוטם בזדון ורובם בשגגה מתוך בורות, על כל פנים ישנה כאן בחינה מסוימת של מרידה במלכות ה'. והנה הולך לו יהודי ברחוב עם כיפה [או יהודייה בלבוש צנוע] הרי הוא מכריז בכך: 'אני נאמן למלך!' את מי יקרב אליו המלך בעת תפארת מלכותו - באחרית הימים כשיבוא משיח? הלא בוודאי את אותם שלא חששו להכריז בהופעתם בתקופת המרד כי נאמנים הם למלכו של עולם". 

לרכישת הספר "מפתחות לחיים" היכנסו לאתר הידברות שופס