הסכנה האורבת בבתי החולים: חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

בתי החולים הם מקום ידידותי לחיידקים עמידים – כך עולה מדוח חסוי של משרד הבריאות, ונחשף לאחרונה ב'ידיעות'. על פי הערכות משרד הבריאות, כ-100 אלף איש נדבקים בהם מדי שנה, כ־8,000 איש בחודש. המרכז הארצי למניעת זיהומים במשרד הבריאות, מעריך כי 6,000 חולים בשנה מתים מזיהומים כאלה: כמעט פי 20 ממספר ההרוגים השנתי בתאונות דרכים.

הסכנה אורבת למאושפזים, כאשר חלקם נמצאים בסכנת הידבקות גבוהה יותר: מושתלים, פגים בני יומם, חולים במחלות כרוניות, יילודים, נפגעי כוויות, חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה, חולים במחלות כרוניות, מונשמים וקשישים. איש מהמאושפזים בישראל אינו חסין בפני החיידקים האלימים, העמידים לאנטיביוטיקה, שאורבים במחלקות האשפוז. על פי ההערכות, 5%-10% מהמאושפזים נדבקים בהם.

מן הדוח עולה כי מבין אלפי הזיהומים המתרחשים בתוך בתי החולים מדי חודש, מאות הם זיהומים חמורים, ולעיתים קרובות קטלניים, בדם. חלק ניכר מהחיידקים הגורמים לזיהומים האלה, הנפוצים בכל בתי החולים בישראל, עמידים לכל סוגי האנטיביוטיקה ולא ניתן עוד למעשה להכחיד אותם באמצעות טיפול תרופתי, דבר שגורם לתמותה גבוהה מאוד.

מדובר במכת מדינה: חיידקים אלימים הם הגורם העיקרי לזיהומים נרכשים — זיהומים שחולים נדבקים בהם במהלך האשפוז. זיהומים כאלה נחשבים כיום לסיבוך מספר אחת של עצם האשפוז בכל רחבי העולם.  

החיידקים העמידים עוברים מחולה לחולה במגע ידיים ישיר, לרוב של הצוות המטפל, או באופן עקיף, באמצעות ציוד או סביבה מזוהמים. הם נפוצים במיוחד ביחידות לטיפול נמרץ ובמחלקות הכירורגיות והאורתופדיות, אולם מתרחשים גם במחלקות הפנימיות.

היקף התמותה מזיהומים מבוסס על הערכות בלבד, שכן למעשה בלתי אפשרי לדעת בוודאות מה גרם למותו של חולה שנדבק בזיהום: המחלה הבסיסית שממנה סבל, החיידק העמיד שבו נדבק או שילוב של שניהם. עם זאת, חשוב לשים לב לדברי מבקר המדינה, שקבע לפני 4 שנים שיותר ממחצית ממוות בשל זיהומים נרכשים היו ניתנים למניעה לו היו המוסדות הרפואיים מקפידים על כללי הבטיחות ועל תנאי אשפוז הולמים.

קוקטייל החיידקים ששוכנים בבתי החולים שלנו אלים ועמיד. אחד החיידקים המסוכנים ביותר בבתי החולים היום הוא CPE, חיידק מעי קטלני מאוד, שיודע לפרק תרופות אנטיביוטיות מתקדמות ביותר. מספר הזיהומים בו קטן יחסית, אבל פוטנציאל ההתפרצות שלו גדול מאוד. באנגליה הזהירו רופאים לאחרונה כי הוא כמעט אינו ניתן לטיפול.

חיידק אלים נוסף הוא קלוסטרידיום דיפיציל, שגורם לדלקת מעי לאחר חשיפה לאנטיביוטיקה. החיידק השלישי ברשימה הוא אצינטובקטר, חיידק קטלני ומידבק ביותר ופוגע בעיקר בחולים מונשמים. האצינטובקטר נמצא בראש רשימת חיידקי העל, שפיתחו עמידות לכל סוגי האנטיביוטיקה. הוא גורם להתפרצויות של דלקות ריאה וזיהומי דם חריפים בחולים מונשמים ביחידות לטיפול נמרץ ובמחלקות הפנימיות. התמותה ממנו גבוהה מאוד: הספרות הרפואית מדברת על בין 30%-80%. בחלק מהמקרים המוות מתרחש במהירות: בבוקר מקבלים הרופאים את תוצאות הבדיקות המצביעות על כך שבדמו של חולה מסוים נמצא החיידק הזה, ובערב החולה הזה כבר לא בחיים. הוא נחשב לסיוט הגדול של בתי החולים.

מה גורם להתפשטות הזיהומים הנרכשים? על פי קביעת ארגון הבריאות העולמי, צפיפות יתר ומחסור בכוח אדם הם גורמי מפתח: מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצאו קשר ישיר בין התפשטות חיידקים עמידים מסוגים שונים לשיעור התפוסה בבית החולים. לאלה יש להוסיף שימוש נרחב באנטיביוטיקה בתוך כותלי בית החולים, הגורם להיווצרות זנים עמידים של חיידקים, שאת חלקם כבר לא ניתן להכחיד. גם נוהלי עבודה לקויים ואי הקפדה על יישום הנחיות למניעת זיהומים אחראים להדבקה.

כיצד ניתן למנוע את ההדבקה? חשוב להקפיד מאוד על שטיפת הידיים בחומר חיטוי לפני כל מגע עם החולה. עוד חשוב להקפיד על ניקוי, חיטוי ועיקור של מכשירים המשמשים להסתכלות בתוך הגוף.

לפי הספרות הרפואית צריך להיות מרחק של מטר וחצי בין המיטות, ובתי החולים בישראל, הכורעים תחת העומס, אינם מסוגלים לאפשר זאת. בעונת השפעת, למשל, החולים שכבו במרחק של 70 סנטימטר אחד מהשני.

גם המחסור בכוח אדם מגביר את החגיגות של החיידקים העמידים. "אם נשים כל חולה בחדר לבד, עם דלת שניתן לסגור, ונייעד לכל אחד אחות פרטית, סביר להניח ששיעורי הזיהומים יצנחו. יחס נאות בין מספר החולים למספר האחיות הוא קריטי, בעיקר בטיפול במונשמים", אומרת פרופ' ויינברגר.

ממשרד הבריאות נמסר: "מניעת זיהומים היא נושא מורכב, שהמשרד מקדיש לו תשומת לב מרובה. בין הצעדים העיקריים שבוצעו ניתן למנות את הקמת המרכז הלאומי למניעת זיהומים ואת ייסוד התוכנית הלאומית למניעת זיהומים בתקציב ייעודי מהאוצר ב-2016, הפועלת בהצלחה. המשרד הגדיר את הקטנת התחלואה באצינטובקטר עמיד כיעד עיקרי בתוכנית זו. כבר בשנה הראשונה עמדו 82% מבתי החולים ביעד זה, עם ירידה של לפחות עשרה אחוזים בתחלואה בתוך שנה. ברמה הארצית נצפתה ירידה של 15% במקרי אלח דם שנגרמים על ידי החיידק.

"אכן נדרשים יותר חדרי אשפוז בודדים. המשרד קבע סטנדרטים של מספר חדרי בידוד בכל בנייה חדשה. לבניינים קיימים קשה להכניס שינוי זה. המשרד מתמרץ את בתי החולים להכניס מחיצות בין חולים קשים בחדרים רבי-חולים על מנת לשפר את הבידוד. הניקיון הינו חלק מכלל הפעילות הנדרשת, המתוקצבת על ידי תשלום מחיר יום אשפוז. הקמפיין למניעת זיהומים מתוכנן ומתוקצב, ואנו מקווים כי יעלה לאוויר בקרוב".