תאומים שהופרדו בלידתם, נפגשו אחרי 70 שנות פירוד: "כל חיי האמנתי שזה יקרה"

הסיפור המרגש שלפנינו התרחש בשנת 1946, שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה. התאומים ג'ורג' ולוסיאן נולדו בבית חולים בגרמניה לאם ממוצא פולני, ששוחררה ממחנה עבודה שנתיים קודם לכן.

לאחר הלידה, האם חלתה נואשות ולא יכלה לטפל בשני בניה. משום כך, הם נשלחו לפולין, ושם אומצו על ידי שתי משפחות נפרדות. הזמן חלף והבנים גדלו, מבלי לדעת שיש להם אח תאום – אבל משהו באינטואיציה שלהם אמר להם תמיד ש"משהו חסר בחיים שלי, ואני לא יודע מה".

אמם של התאומים מצילום מסמך ישן

לוסיאן חי בפולין כל חייו, מבלי לדעת שהוא מאומץ ושיש לו אח תאום, אך בגיל 17 – לאחר שהרגיש חסך גדול כל חייו – מצא מסמך המעיד על כך שהוא מאומץ והבין שיש לו אח תאום.  "זה היה החלום שלי למצוא את אחי, אבל לא ידעתי איך לעשות את זה לבד", הוא מספר.

הוא פנה לארגון 'הצלב האדום', אך לאחר חודשי חיפוש אחדים מצדו – קיבל לוסיאן תשובה שהמאמצים עלו בתוהו, ושהם לא הצליחו לאתר את אחיו.

בינתיים השנים עברו, וג'ורג' עקר את מגוריו לארה"ב – אך גם שם שמר על התקווה שיום אחד יתרחש האיחוד המרגש בין שני האחים. "כששמעתי מאמי הביולוגית שאני מאומץ ושיש לי אח במקום כלשהו בעולם, זה נסך בי את האומץ להתחיל לחפש אותו. זה לא היה קל, אבל בעזרת ארגונים שונים הצלחתי סוף סוף לאתר את ג'ורג'".

התאומים ברגע האיחוד

כשנשאל זמן קצר לפני האיחוד כיצד הוא מרגיש, סיפר לוסיאן:  "בליבי תמיד הרגשתי שיש לי אח, ושלא יכול להיות שאני בן יחיד. לא אכפת לי מהלוטו או מכל הון שבעולם. אני רק רוצה לפגוש את אחי, לחבק אותו חיבוק שלא ייגמר ולא להיפרד ממנו שוב, לעולם", אמר.

"כשגיליתי את האמת על לוסיאן, מאוד התרגשתי", משחזר ג'ורג' לאחר האיחוד שלהם. "במשך זמן מה, לא יכולתי להפסיק לבכות. היה לי קשה להאמין שיש לי אח שלא ראיתי במשך 70 שנה".

"אני לא יודע איך להודות", אומר לוסיאן. "אני כל כך אסיר תודה לכל מי שעזר לנו, ולא התייאש מהחיפושים אחרי ג'ורג'. אני יודע שמהיום והלאה, חיי הולכים להיות מלאים ומאושרים כמו שאף פעם לא היו".

תעודות הלידה של התאומים