"או אני או ההורים שלך"! השפעת מעורבות הורית במערכת הזוגית

אחת הדילמות הקשות בפניה התייצבו יוסי ודפנה בתחילת הדרך המשותפת הייתה היכן לגור. היו מספר שיקולים שהם היו צריכים להתחשב בהם, כגון: מקום עבודה, קרבה למשפחות המורחבות, יוקר המחיה וכד'. לבסוף החליטו שהנכון ביותר עבורם יהיה לגור לצד משפחתו החמה והתומכת של יוסי, לפחות בשנים הראשונות, וזאת בכדי להקל על חייהם בתור זוג צעיר. וכך היה... לפחות בהתחלה. הם גרו ממש במרחק הליכה. דפנה הסתדרה יפה עם חמותה, ונראה שללא ספק היה זה הצעד הנכון ביותר עבורם. אבל לאט לאט השתנו פני הדברים: הוריו של יוסי היו באים לבקר לעיתים תכופות יותר, בדרך כלל ללא כל הודעה מוקדמת. שיחות טלפון מצד אמו של יוסי עם בנה הפכו תדירות יותר, הוא היה מתייעץ הרבה עם הוריו גם על דברים שקשורים בינו לבין אשתו, וזאת עוד קודם שהיה מתייעץ איתה. בנוסף לכך, חוסר שביעות רצון מצד אמו היה ממלא את חלל החדר בזמן הביקורים. כך מספרת דפנה על הרגשתה: "אני מרגישה שבוחנים אותי תחת זכוכית מגדלת". וכך, יסודות הבית החלו אט אט להתערער.

לא קשה היה לזהות על פניו של יוסי את המצוקה ואת הכאב בעת ששטחה דפנה את טענותיה הנקבות. לכן חשוב היה לי להתחיל את הפגישה בהצגת זווית קצת אחרת משל דפנה, וזאת מבלי לבטל את דבריה: "ניתן להבין בקלות את מצוקתך ואת  הקושי שאת חווה בחיי היום יום. את מרגישה שאת נדחקת לפינה, וזה עוד בבית שלך. מצד שני, ההורים של יוסי, שכוונתם טובה ומבורכת, רוצים שיהיה לבנם טוב, וגם לכלתם, אבל יש פה מישהו שנמצא בין הפטיש לסדן, מישהו שנקרע בין שני עולמות. לרצות את כולם הוא רוצה, אך אי אפשר". פניתי אל דפנה ואמרתי לה: "תנסי להיכנס לנעליים של בעלך, ולהבין, ולו במקצת, את הקושי שלו ואת הקונפליקט שמבחינתו אין ממנו מוצא. עד כמה מצד אחד הוא רוצה לכבד את הוריו, ומצד שני עד כמה הוא רוצה שיהיה לך טוב ושיהיה שלום בין כולם". ואז, ב"ה, דפנה קצת נרגעה. חשוב מאוד היה לי לשקף לה את ההרגשה הנוראה ואת הכאב שבעלה חווה בזמן הזה, על מנת שהיא תהיה מוכנה לשמוע ולקבל גישה שונה מהגישה שהיא כל כך דבקה בה, אחרת יהיה קשה מאד להתקדם בתהליך.

ואז, כששניהם קשובים, יצאנו לדרך: הרחבתי עד כמה חז"ל הפליגו מאוד במעלתה של מצוות כיבוד הורים, ועד כמה רבה התועלת הנגזרת ממצווה זו למקיימים אותה, הן בעודם גרים בבית הוריהם והן לאחר שהם בונים את חייהם בבית משלהם. דא עקא שיש קושי גדול שמתעורר כאשר ישנה סתירה בין ערך זה לערך נעלה לא פחות, והוא אחדות התא המשפחתי בכלל, והתא המשפחתי של הילדים בשנות הנישואין הראשונות בפרט. לאחר מכן דיברנו על זה שכל אישה באשר היא רוצה להרגיש שהיא במקום הראשון מבחינת בעלה, ואחד הגורמים הבולטים שמהווים איום מבחינת כל כלה, צעירה ואפילו ותיקה, הוא המעורבות של החמות. הדגש בתהליך היה, מבחינתי, להוביל את יוסי למודעות שעליו לתת לאשתו את החשיבות לה היא זקוקה ומייחלת מצד אחד, ומאידך לשמור על כבוד הוריו, תוך הבחנה היכן הגבול הדק אותו יש להישמר שלא לחצות. יוסי קיבל תמונה אחרת לגבי השפעת המעורבות של הוריו על אשתו ועל הזוגיות שלהם. אם טרם בואם ליעוץ הוא ראה ב"עזרה" מצד אמו כהתערבות מבורכת, ככל שהתקדמנו בתהליך הוא הבין יותר את המשמעות של הנאמר בספר בראשית) ב', כ"ד(: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו והיו לבשר אחד". הוא שם לב לתלות שהוא פיתח בהוריו, ובעיקר הוא שם לב עד כמה אשתו נדחקה לפינה, בזמן שהיא הייתה אמורה להיות במרכז.

יחד בחרנו דרך חדשה, איך ומתי לקבל את עזרתם של ההורים של יוסי, איך לדאוג שהם יהיו מעורבים – אבל מעורבות כזאת שתהיה לתועלת. כמו כן בדקנו איך לתת לדפנה את ההרגשה שהיא מוערכת ויודעת עד כמה היא חשובה בעיני בעלה. ודפנה מצידה, למדה להבין יותר את בעלה ולהתחשב יותר בעמדה הרגישה בה הוא נמצא.

עם הרבה נכונות והבנה מצד בני הזוג, עם הבנה חלקית של הוריו של יוסי ועם הרבה סייעתא דשמיא, יוסי כיום מרגיש אחרת לגמרי. הוא מבין את האחריות הגדולה המוטלת עליו לדאוג לשלום בבית, ולשלום שלו ושל רעייתו עם הוריו. ודפנה... חזרה לחייך.

אין שום סיבה שהכוונות הטובות והרצון של ההורים לעזור לבנם/בתם ובן זוגם, יהוו מכשול בבניית חיי הנישואין שלהם. עם הכוונה והדרכה נכונה, יכולים בנקל פני הדברים להשתנות ולהגיע למצב של אהבה, אחדות ושלום.

הרב אליהו נקש הוא יועץ נישואין ומטפל רגשי ע"י מחלקת שלום בית של הידברות. לפניות למחלקה: 073-222131