מהי העבירה החמורה בתורה? למה צריך את התוספתן? ומה מברכים על גרנולה?

1. אם מקיימים אירוע שבו גברים מתפללים ערבית / שחרית / מנחה, והנשים יושבות ולא משתתפות בתפילה (לא בבית כנסת), האם אנחנו צריכות לענות במקומות שבהם הקהל עונה בתפילה רגילה? למשל, האם לענות "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" על "ברכו את ה' המבורך", והאם לקרוא קריאת שמע?

ראוי מאוד שיענו ברכו וכו', אולם אין מוכרחות לקרוא קריאת שמע יחד עם הציבור.

* * *

2. האם יש בעיה לישון עם גרביים בלילה? 2. מה מברכים על פסק זמן?

1. אמנם מובא שאין לישון עם נעליים, משום שעל ידי זה טועם טעם מיתה (מסכת יומא דף ע"ח עמוד ב', והובא להלכה בבן איש חי שנה ב' פרשת פנחס אות ט"ז, וכף החיים יורה דעה סימן קט"ז אות רי"א. וע"ע בספר שמירת הגוף והנפש חלק א' סימן קט"ו). אולם אין שום בעיה הלכתית לישון עם גרביים.

2. על פסק זמן מברכים "בורא מיני מזונות" (וע"ע בספר שערי הברכה עמודים תרנ"ט-תר"ס).

* * *

3. מה מברכים על גרנולה עם פירות יבשים? על הרכיבים כתוב: שיבולת שועל, פירות יבשים 33% (צימוקים, תמרים, סילאן תמרים), חמוציות, משמש, קורנפלקס, שומשום, שקדים, גרעיני חמנייה, שמן צמחי, גרעיני דלעת, פצפוצי אורז. 2. אם אפשר גם לדעת לפי מה מחליטים לברך במצב כזה? לפי הרוב?

1. ככל הנראה שיבולת השועל היא המרכיב העיקרי, כי היא מופיעה עוד לפני הפירות היבשים שהם 33%. לכן יש לבדוק שגרעיני שיבולת השועל עומדים בפני עצמם, כלומר, שהם גרעינים שלימים ואינם נדבקים אחד לשני, ואז הברכה על כל התערובת היא בורא פרי האדמה.

2. בודקים לפי הרוב, וכן לפי כמות וחשיבות חלק החמישה דגנים שבו, שמברכים עליו מזונות (כי בורא מיני מזונות עושים אפילו כאשר המזונות הוא מיעוט. אמנם אין מברכים מזונות על הדגנים אלא אם כן הם נימוכו ונדבקו זה עם זה או נתבשלו או נאפו; ובגרנולה על פי רוב הם גרעינים שלמים ואז ברכתם אינם מזונות אלא האדמה).

* * *

4. איזו עבירה היא הכי חמורה בתורה?

העבירה הכי חמורה בתורה היא עוון רצח –

ראה ברמב"ם (הלכות רוצח פרק ד' הלכה ח'-ט')  שכתב: "ההורג נפשות, ולא היו שני העדים רואין אותו כאחת, אלא ראהו האחד אחר האחד, או שהרג בפני שני עדים בלא התראה, או שהוכחשו העדים בבדיקות ולא הוכחשו בחקירות כל אלו הרצחנין, כונסין אותן לכיפה ומאכילין אותן לחם צר ומים לחץ עד שיצרו מעיהן. ואחר כך מאכילים אותן שעורים, עד שכרסם נבקעת מכובד החולי.

"ואין עושין דבר זה לשאר מחויבי מיתות בית דין אלא אם נתחייב מיתה, ממיתין אותו. ואם אינו חייב מיתה, פוטרין אותו. שאף על פי שיש עוונות חמורין משפיכות דמים, אין בהן השחתת יישובו של עולם כשפיכות דמים. אפילו עבודה זרה, ואין צריך לומר עריות או חילול שבת אינן כשפיכות דמים. שאלו העוונות הן מעבירות שבין אדם להקדוש ברוך הוא, אבל שפיכות דמים מעבירות שבינו לבין חברו. וכל מי שיש בידו עוון זה, הרי הוא רשע גמור. ואין כל המצוות שעשה כל ימיו שקולין כנגד עוון זה, ולא יצילו אותו מן הדין שנאמר 'אדם, עשוק בדם נפש...' (משלי כ"ח, י").

"צא ולמד מאחאב עובד עבודה זרה, שהרי נאמר בו 'רק לא היה כאחאב' (מלכים א' כ"א, כ"ה). וכשנסדרו עוונותיו וזכייותיו לפני אלוהי הרוחות, לא נמצא לו עוון שחייבו כליה ולא היה שם דבר אחר ששקול כנגדו אלא דמי נבות,  שנאמר 'ותצא הרוח, ותעמוד לפני ה'' (ראה מלכים א' כ"ב, כ"א. דברי הימים ב' י"ח, כ'), זו רוח נבות ונאמר לה 'תפתה וגם תוכל' (מלכים א' כ"ב, כ"ב. דברי הימים ב' י"ח, כ"א).  והרי הוא הרשע לא הרג בידו, אלא סיבב, קל וחומר להורג בידו", ע"כ.

וע"ע להגר"י זילברשטיין שליט"א בספרו חשוקי חמד על מסכת יומא (עמודים תקל"ג-תקל"ד) שדן באדם שרואה אחד רודף אחר חברו להורגו, ואחר רודף אחר נערה המאורסה, ויכול להציל רק אחד מהם, שאולי יש לומר שיש לו להציל את הנרצח לפי המבואר מדברי הרמב"ם הנ"ל שעריות קלות משפיכות דמים, ע"ש.

* * *

5. רציתי לשאול לגבי האיבר בגוף שנקרא תוספתן, מדוע צריך אותו? בינתיים כל מה שידוע לי זה שאם ח"ו הוא כואב, יש צורך להוציא אותו במהירות האפשרית על מנת שלא יגרום נזק. מדוע הקב"ה ברא אותו? הרי ברור שהוא לא נברא לחינם.

התגלה שהתוספתן הוא כיס במעי ששומר על חיידקים בריאים, ובכך תורם למערכת החיסונית שלנו.

התוספתן (appendix) הוא שלוחה עיוורת של המעי הגס שאורכה הממוצע כ 8-10 ס"מ. הרירית שלו מכילה תאים רבים הקשורים למערכת החיסון, אשר גדלים ומתנפחים בתגובה לזיהום ויראלי או חיידקי. התוספתן גדול במידה ניכרת אצל בעלי חיים אחדים, כמו החולדה והארנבת, אשר בהם הוא משמש לעיכול. "מדעני האבולוציה" מאמינים כי גם לאדם היה פעם תוספתן כזה, אלא שמזמן שנשתנו הרגלי האכילה שלו ושוב הוא אינו מוצא בו שימוש. כיום אנו יודעים שהתוספתן הוא איבר פעיל ועוזר לגוף, בין היתר, להתגונן מפני מחלות:

"The mucosa and submucosa of the appendix are dominated by lymphoid nodules, and its primary function is as an organ of the lymphatic system"

"Today, the appendix is recognized as a highly specialized organ with a rich blood supply"

Frederic H. Martini, Ph.D., Fundamentals of Anatomy and Physiology, p. 916, Prentice Hall, Englewood Cliffs, New Jersey, 1995.

כמו כן,

התוספתן משמש אצל בעלי חיים לאכול "תאית". לכן גם אם לא היינו מוצאים לתוספתן שימוש, היינו יכולים להצביע על כך שאלוקים ציווה בתורה על האדם בגן עדן לאכול רק ירק, ולכן אפשר לפרש מכאן שעד זמני נח היה שימוש בתוספתן. אחרי המבול, אלוקים שינה את הגוף האנושי (כפי שאנו רואים בתורה, שבאותם זמנים אנשים חיו מאות שנים). אולי משום כך התוספתן התנוון, היות שבני אדם החלו לאכול גם בשר. אך מכל מקום זו עובדה שיש שימוש מועיל לתוספתן, והוא לא "שריד איבר".

* * *

6. א. האם מותר להקפיא נוזלים בשבת? ב. האם זה נכון שלפי הקבלה, אדם "חותם" על חייו לפני שהוא נולד, כלומר מסכים לכל אשר יקרה בחייו?

1. מותר להקפיא נוזלים בשבת. ולכן מותר להכניס מים למקפיא כדי לעשות ממנו קרח (שו"ת יחווה דעת חלק א' סימן ל', וחזון עובדיה על הלכות שבת חלק ד' עמוד רל"ח, ועמוד רפ"א, ד"ה ולעניין).

2. לא ידוע לי על מקור לזה.

(צילום: shutterstock)

7. הכרתי בחור שמוצא חן בעיני מאד, וגיליתי שהוא טורקי מוסלמי, שעבר גיור, וכיום יהודי. האם אנו יכולים לקיים מערכת זוגית? מה באמת הדת חושבת על המתגיירים? הם "סוג ב'"?

אם הוא התגייר כהלכה בקבלת עול מלכות שמיים ושמירת המצוות כראוי, אין כל מניעה להתחתן איתו, והוא יהודי כשר לכל דבריו.

* * *

8. אם מכריזים על הנשמה כבר כשהיא יורדת לעולם מי הזיווג שלה, אז איך יכול להיות שמאבדים את הזיווג על ידי חטאים? הרי אלוקים ידע כבר לפני שירדתי לעולם מה אני אעשה ועל אילו חטאים אני יעבור, אז למה הוא לא מלכתחילה ברא לי בן זוג שדומה לי ברמה הרוחנית שלי?

 מן הגמרא (סוטה ב') משמע שאין חילוק בזה בין אנשים, ולכולם יש זיווג שמכריזין.

מאותה גמרא משמע שזיווג שני לפי מעשה האדם – וא"כ יתכן להפסיד זיווג שני ע"י ההתדרדרות במעשים.

וישנה דעה (של רבי טוביה הלוי), שהמעשים משפיעים באיזו מדה גם לגבי זיווג ראשון; ולכן כדאי לתקן את המעשים ולעשות תשובה גם קודם חיפוש זיווג ראשון.

ומה שהקשית, הרי הקב"ה יודע מה שיעשה האדם, וכו', התשובה, הרי ידוע לך מדברי הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ה') שאין ידיעת השם הקודמת סתירה לעניין הבחירה.

ומה שהקב"ה מזווג את האדם הוא לפי שורש נשמת האדם, ומה שיביא את ב' הנשמות לתיקון הכי גדול שלהם.

ואם אח"כ אדם הפסיד את הראוי לו מצד מעשיו הטועים, הרי שתוצאה זו היא חלק מבחירתו בחייו, ודומה בזה לכל חטא שיעשה האדם, ואח"כ ההשגחה שלו היא במידה כנגד מידה, אשר אי אפשר להקשות על זה, הרי הקב"ה ידע שיחטא, אם כן למה נתן לו אפשרות בהתחלת חייו כן להצליח ולהתעלות להשלים תיקונו?

אלא הקב"ה נותן לאדם בישרות את הכי טוב בשביל האדם. ואין הפסד הדבר תלוי אלא בידי האדם עצמו.

* * *

9. כל הצדיקים שבעולם לא הצליחו להביא את המשיח. למה שאנחנו נאמין שכן?

מבואר ברמב"ם, שככל שהדורות נמשכים הלאה, הם דומים בהתקרבותם לתכלית, כמו גמד העומד על כתפיו של ענק.

דורות הקודמים היו ענקים; אבל עדיין לא הגיעו לתכלית, כי, ככל הנראה, היה להם עוד משהו – קטן יחסית – שצריכים לתקן.

הדורות שלנו כלפי דורות הקודמים כמו ננס; ומכל מקום, כשהננס עומד על כתפיו של הענק – כלומר, כשבא דורנו לאחר כל העבודה והזיכוך והזכויות של הדורות הקודמים, אז יתכן שאנו כן נזכה, ונוכל להגיע עוד יותר למעלה קצת מן הענק, ולהשיג בזה את התכלית המקווה.

(צילום: shutterstock)

10. קרוב משפחה שלי במצב קשה מאד בבית חולים. הוא מחובר למכשירי הנשמה, ולא יכול לנשום לבד. הוא חולה סרטן ויש לו עוד המון סיבוכים. הרופאים אומרים שהוא גמור, וממליצים לנתק אותו מהמכשירים כדי שהוא לא יסבול. מה עושים במצב כזה?

על פי דין תורה, באופן כללי אסור לנתק מכשיר החייאה.

וטעם הדבר, לפי שמקובל אצלנו שצורך החיים הוא לתיקון; וכל רגע שנשמה יהודית נמצאת בעולם – הוא משלים יותר ויותר את תיקונו, עד שנשלם כל מה שהוא צריך לתקן, ואז נפטר (ספר אור החיים, פרשת ויחי, ד"ה ויקרבו ימי ישראל).

ונמצא שאם מנתקים את מכשיר ההחייאה מקודם, גורמים בזה לחוסר תיקונו של החולה ולרעה גדולה לנשמתו.

לכן אין לנו לדון כפי מה שנראה לנו שעובר על הנשמה, כאשר אותם דברים שעוברים עליו אין בכוחותינו למנוע (כל זמן שהוא עדיין חי), אלא יש לנו לעשות כדרוש מאיתנו על פי התורה וההלכה, לעשות כל השתדלות שבאפשרותינו לעשות כדי שהאדם עדיין יוכל לחיות, ואפילו לחיי שעה (כלומר, אפילו אם ההצלה היא רק לזמן מוגבל).

כל הנ"ל נאמר באופן כללי. אך הואיל והפרטים משנים הרבה בנוגע לשאלה זו, והיא שאלה בדיני נפשות ממש, יש לגשת עם שאלה כזו למורה הוראה מקרוב ולדווח לו את כל הנתונים בפרוטרוט, ואז יתכן שהוא גם יחליט אחרת לפי המצב ולפי ההלכה.