היקום איננו משחק לוטו - יש בורא לעולם!

דפנה שואלת:

"שלום רב, אני מבינה בהגיון שחייב להיות בורא לעולם. הרי ההסתברות שיווצר יקום עם חוקי טבע גאוניים כמו שלנו היא בלתי אפשרית. אך השאלה שלי, הרי היקום הוא אינסופי, לא?"

* * *

שלום דפנה, ותודה על שאלתך.

היקום הוא אמנם גדול מאוד, אך איננו אינסופי. יש מספר לכוכבים, והוא מוערך ע"י סוכנות החלל נאס"א כ-10 בחזקת 20 כוכבים.

כמו כן, עובדה מדעית בשם "חוק שימור האנרגיה" מלמדת שכמות החומר ביקום הינה קבועה; נתגלה שאנרגיה יכולה רק להחליף צורה, אך לעולם לא להיווצר או להיחסר ביקום, כמאמר הפסוק: "כי הוא ציווה ונבראו, ויעמידם לעד לעולם, חוק נתן ולא יעבור" (תהילים קמח, ו).

כמות החומר ביקום היא סופית, ולכן גם המרחב (-חלל שמכיל את החומר) הוא סופי.

כיצד אנו יודעים שהיקום הוא סופי?

ובכן, תצפיות מדעיות שנעשו באמצעות טלסקופ החלל האבל, הוכיחו שהיקום כולו מתרחב, הגלקסיות מתרחקות אלה מאלה, מה שמוכיח שהחלל כולו, על כל הכוכבים שבו, היו בעברם קטנים יותר, מרוכזים וצפופים בתחילתם בנקודה זעירה מאוד שממנה הופיע לראשונה היקום כולו יש מאין. פירוש הדבר שיש ליקום גיל והיתה לו התחלה בזמן. היקום נברא יש מאין, ואיננו "אינסופי".

לכל התחלה חייב להיות כמובן מתחיל שקדם לה. מכיוון שהמדע הוכיח שהיקום כולו הופיע בנקודת זמן מסויימת ולא היה קיים תמיד, עובדה זו מוכיחה את קיומו של בורא שאינו מוגבל לחומר וזמן (-אינסופי ונצחי), אשר ברא את היקום יש מאין.

גם יש להדגיש כי בלעדי מחוקק, אין אף סיבה אחרת לכך שיהיה סדר ביקום. החוקים מעידים על מחוקק השומר על הסדר הקיים בחכמתו, בלעדיו היה היקום חוזר לתוהו ובוהו.

כעת, ישנם הטועים לשאול: "אולי היקום נוצר במקרה מתוך צירוף מקרים נדיר מאין כמותו? אולי היקום נוצר מתוך טעות סטטיסטית? הרי הכל אפשרי".

לרוב משיבים להם בתמורה שהדבר אינו הגיוני, שהסתברות כזו רחוקה מן הדעת וכדו'. אך תשובה זו אינה עוקרת את הספק הדמיוני מעיקרו, ונותנת לאתאיסט פתח להמשיך ולטעון "אפילו אם הדבר לא הגיוני ולא מסתבר, אני בכל אופן בוחר להאמין באקראיות נדירה מאוד..."

זו גישה לא נכונה לשאלה.

במקום להתבלבל בדמיונות ובסברות כרס על צירופי מקרים דמיוניים, צריך לומר לשואלים הנבוכים בפה מלא:

זו עובדה מדעית: אין "אקראיות" ביקום, ומעולם לא היתה "אקראיות" ביקום.

הבה נשאל: מהי פירושה של המילה "אקראיות"?

אקראיות פירושה: תוצאה לא מודעת מתוך אפשרויות רבות.

לפיכך, אם קיימת רק ברירת מחדל אחת, ויש לפנינו רק אפשרות אחת בלבד, אזי אין כל מקום לדבר על "אקראיות".

כידוע, היקום שלנו הופיע יש מאין יחד עם חוקי הטבע. חוקים אלה, בהגדרתם, הינם חוקים. הם מעולם לא היו אקראיים, כך שמעולם לא היתה ביקום שלנו אפשרות לחוקי טבע אחרים משלנו.

ישנם אנשים שאינם מכירים עובדות מדעיות אלה ולכן טועים לדבר על "צירוף מקרים", כאילו הבריאה עשויה להיות תוצאה מוצלחת בלוטו של "חוקי טבע". אך טעות גדולה בפיהם, כי הטוענים טענה זו, שוכחים עובדה אחת מאוד פשוטה, והיא: שאין אף אפשרויות אחרות ביקום שלנו! יש לנו אך ורק יקום אחד ויחיד עם חוקים מתמטיים מדוייקים מתחילתו, אשר מחייבים את החומר להתנהג בצורה מסויימת מאוד (חוקי טבע כגון כח המשיכה, כוחות בין אטומים ובין מולקולות). חוקים אלה הינם בלתי משתנים, ואין להם תחליפים.

אין כאן מיליוני אפשרויות, ולא אלפי אפשרויות, ואפילו לא שלוש אפשרויות.

כך הבהיר זאת הרמב"ם בלשון שאינה משתמעת לשני פנים: "ואם יעלה על הדעת שהוא (הבורא) אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להימצאות" (יסודי התורה, א, א). כלומר בלעדי הבורא לא היתה בריאה, וללא חכמתו - לא היה שום סוג של סדר ביקום.

ומכאן ששאלתך אינה נוגעת כלל ל"הסתברות של אחד למיליארד" או "אחד לאלף מיליארד", אלא פשוט מאוד - או אחד או אפס!

או שיש בריאה, או שאין בריאה. או שיש חוקיות ביקום, או שאין חוקיות והכל נמצא בתוהו ובוהו. אלה שתי הברירות היחידות.

ומכיוון שיש בריאה, ויש חוקי טבע, מוכרח להיות בורא שברא את היקום וחוקק את חוקיו. אין כאן מקום לדיבור על "הסתברויות", פשוט מאוד, כי היקום שלנו נבראו מתחילתו עם חוקים קבועים ללא "אפשרויות" אחרות.

פירוש הדבר הוא ש"אקראיות" לא היתה ולא נבראה.

היקום שלנו אינו משחק קלפים.

היקום שלנו אינו הגרלה בלוטו.

היקום שלנו אינו מספר זוכה שיצא במשחק של קוביה.

לא ולא. היקום שלנו הופיע עם ברירת מחדל אחת ויחידה: החוקיות המגבילה אותו מאז ומתמיד בידי המחוקק שקבע זאת.

עצם החוקיות מוכיחה את קיומו של גורם בלתי-אקראי אשר מכוון ומכריח את היקום לנהוג בדיוק כפי שהוא פועל. כלומר - יש בורא, גורם מגביל ומחייב שקדם ליקום, ברא אותו כפי שהוא, ושולט בו.

כדי לחזק תובנה זו, יש להוסיף ולשאול: מה מחייב את המשך קיומה של החוקיות ביקום שלנו ברגע זה? התשובה היחידה היא, שיש ברגע זה ממש - מחוקק אשר מחייב את החוקיות ביקום, ולא מאפשר לה להשתנות או להיעלם לכדי תוהו ובוהו.

הגורם שמחזיק את היקום איננו יכול להיות אקראי, מאחר שהיקום פועל לפי חוקים ולא באופן אקראי.

חוקיות מגיעה אך ורק ממחוקק, מתכנון. ומכאן המסקנה שהיקום שלנו מנוהל בידי גורם מתכנן, ולא גורם אקראי.

מכיוון שחוקי הטבע מתוכננים להפליא, ההגיון מחייב שהגורם המגביל את היקום (אשר קיומו הוכח מכבר) - הוא אינטליגנט ברמה גבוהה לאין שיעור מאיתנו בני האדם. כלומר הבורא איננו "בורא לא מודע", אלא בורא מודע ומתכנן.

וכך הבהיר זאת הרמב"ם בספרו, המורה נבוכים (מורה נבוכים, חלק שני, פרק כ):

"אריסטו מוכיח הוכחה מופתית שהדברים הטבעיים כולם אינם קורים במקרה. ההוכחה המופתית שלו לכך היא כמו שציין, שהדברים המקריים אינם מתמידים ואינם מצויים לרוב, ואילו כל הדברים הטבעיים האלה הם או מתמידים או (מצויים) לרוב. השמים וכל אשר בהם מתמידים במצבים שאינם משתנים - כמו שהבהרנו - לא בעצמויותיהם ולא בהחלפת מקומותיהם. הדברים הטבעיים שמתחת לגלגל חלקם מתמידים וחלקם מצויים לרוב. המתמידים - כגון שהאש מחממת והאבן יורדת למטה, והמצויים לרוב - כגון תבניותיהם של פרטי כל מין ומעשיו - וכל זה ברור. ומכיוון שפרטיו של מין חי אינם על-פי מקרה, כיצד יהיה כולו במקרה? זאת, אם כן, הוכחה מופתית שנמצאים אלה אינם מקריים. ואלה דברי אריסטו נגד מי מהקדמונים שטען שהעולם הזה קרה במקרה ושהוא היה מעצמו בלי סיבה... אותה סיבה ראשונה היא - אפילו לדעת אריסטו - שׂכל בדרגת המציאות הגבוהה והשלמה ביותר. הוא אפילו אמר שהאל רוצה את מה שמתחייב ממנו..."

* * *

סיכום ההוכחה:

1. אקראיות, בהגדרתה, היא תיאור של חוסר סדר וחוסר גבולות. לדוגמה, כאשר דיו נופל על הריצפה הוא יוצר צורות אקראיות. הן אקראיות מאחר שהן יכלו ליפול ולהיווצר באינספור אופנים שונים זה מזה, ואינם מוגבלים לצורה או לסדר ספציפיים.

2. חוקיות לעומת זאת היא התולדה של גורם מגביל, מתכנן, שמחייב התנהגות קבועה ומתוכננת בחומר. לדוגמה, תוכנה של מחשב איננה אקראית, כי היא פועלת לפי חוקיות קבועה מראש, ומחייבת את המחשב לפעול באופן מסויים מאוד לפי הקודים שתוכנתו בו.

3. היקום שלנו, מרגע הופעתו, נברא עם חוקי טבע מתמטיים מדוייקים להפליא אשר מחייבים את החומרים שבו לפעול באופן מסויים מאוד, קבוע, ולא אקראי.

4. מכאן המסקנה הבלתי נמנעת שהיקום שלנו הוא התוצאה של גורם מתכנן, בורא, ואינו יכול להיות תוצאה של גורם אקראי.

מ.ש.ל

נ.ב.

[גם אלו המדמיינים את הרעיון התיאורטי של "יקומים מקבילים", אינם יכולים להתחמק מן העובדה, שכל אחד מן ה"יקומים" התיאורטיים הללו - נולד מתוך חוקיות מסויימת, שחייבה את הופעתו של כל יקום, וגם את התנהגותו הספציפית של כל יקום. אך אילו הגורם האולטימטיבי ש"מניב יקומים" היה בעצמו גורם אקראי, אז לא היתה קיימת חוקיות מתמטית מגבילה באף יקום ובשום מקום, כי טבעה של חוקיות שהיא מגיעה ממחוקק ויוצר, בעוד אקראיות תגיע מגורם בלתי קבוע. מה ששוב יוביל למסקנה הבלתי נמנעת, שהגורם שעומד מאחורי היקום, או מאחורי כל היקומים, איננו יכול להיות גורם אקראי, אלא גורם מגביל ומתכנן].