פרשת הצוללות: מה זה בכלל, מי מעורב – והאם ראש הממשלה יסתבך הפעם?

מהי 'פרשת הצוללות'?

רשמית מכונה התיק הזה 'תיק 3000'. אבל באוקיינוס החקירות בו צפים לאחרונה ראש הממשלה ומקורביו, אי אפשר לצפות מאזרחי ישראל לזכור את הקוד המספרי שניתן לכל חקירה וחקירה. באופן בלתי רשמי אבל מובן יותר, לפיכך, מדובר ב'פרשת הצוללות'. בקצרה אפשר לומר שמדובר בפרשה הבודקת אם בכירים בממשלה ובצה"ל קיבלו שוחד על מנת לאפשר עסקת ענק, במסגרתה ירכוש חיל הים הישראלי שלוש צוללות חדישות ויקרות להחריד מחברה גרמנית בשם תיסנקרופ, וכן מספר כלי שייט נוספים.

מתי התחילה החקירה בפרשת הצוללות?

פרשת הצוללות פרצה לתודעה הציבורית לראשונה בנובמבר 2016. בחדשות 10 דווח אז כי למיקי גנור - הנציג הישראלי של המספנה הגרמנית, שאמורה לייצר עבור מדינת ישראל צוללות מתקדמות תמורת הון עתק - יש עורך דין המייצג אותו בישראל. לעורך הדין הזה קוראים דוד שמרון, והוא איש סודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. האם הייתה לכך השפעה על ההחלטה שהתקבלה לגבי העסקה? באותו זמן היה ידוע כי שר הביטחון משה יעלון התנגד לעסקה היקרה, שעלותה 1.5 מיליארד יורו, מכיוון שלא הייתה כלולה בתוכניות הרב-שנתיות של צה"ל או של משרד הביטחון. יעלון אמנם הצליח לטרפד את העסקה, אבל לאחר שעזב את משרד הביטחון, שב נתניהו ונתן את האור הירוק להתקדם מול הגרמנים. הדיווח בחדשות 10 טען כי דוד שמרון, פרקליטו הוותיק של נתניהו, קידם עבור לקוחו גנור תוכנית לפיה הצוללות, כשייבנו, יתוחזקו בחברה מיוחדת שיקים גנור, ולא במספנת חיל הים – מה שהיה משלשל סכומים נכבדים, כמובן, לכיסיו של גנור.

בתחילה הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי אין חשד לפלילים והוא אינו מתכוון לחקור את הפרשה. אלא שעדויות על התנהלות תמוהה המשיכו והצטברו: בין השאר חשף העיתונאי רביב דרוקר אימייל, ששלח היועץ המשפטי של משרד הביטחון למנכ"ל המשרד, ובו הוא כותב: "התקשר אליי עו"ד דוד שמרון המייצג את החברה הגרמנית, וביקש לדעת אם אנחנו עוצרים את הליכי המכרז על מנת לשאת ולתת עם לקוחותיו". מייל זה סתר לכאורה את גרסתו של שמרון, לפיה מעולם לא דיבר עם איש מאנשי משרד הביטחון לגבי העסקה. בעקבות חשיפות כמו סיפור המייל נאלץ היועץ להודיע בסוף 2016 על פתיחתה של בדיקה בפרשת הצוללות. משם, הראיות שנתגלו רק הפכו חמורות יותר ויותר: ב-30 בינואר, למשל, פרסם ערוץ 2 כי עיתון גרמני פרסם מסמכים של התאגיד הגרמני תיסנקרופ, המעידים כי התאגיד שילם שוחד לקצינים בכירים בחיל הים הישראלי, כנראה כדי לקדם את עסקת הצוללות. בהתאם לכך, בפברואר האחרון הפכה הבדיקה הזו לחקירה משטרתית פלילית לכל דבר.

מי חשוד כרגע בפרשה?

מדובר בפרשה סבוכה ומורכבת, שבכל פעם נחשפים בה רבדים נוספים, הגורמים לזימונים נוספים, לחקירות ואף למעצרים. נכון להיום, עם זאת, אלה השחקנים הראשיים בחקירה. יודגש: מלבד במקרהו של מיקי גנור שחתם על הסכם עד מדינה, הכולל הודאה בהאשמות, שאר האנשים המופיעים ברשימה מכחישים את כל ההאשמות.

מיקי גנור – איש העסקים מיקי גנור, שייצג את תיסנקרופ בארץ, חשוד במתן כספי שוחד על מנת לקדם את עסקת הצוללות. גנור חתם על הסכם עד מדינה, במסגרתו יספר את כל מה שידוע לו על העסקה – ועונשו יהיה רק שנה בכלא וקנס של מיליון שקלים.

עורך דין דוד שמרון – שמרון מקורב מאד לנתניהו זה שנים רבות ומנהל עניינים רבים, אישיים וציבוריים, עבורו. הוא גם קרוב משפחה של ראש הממשלה. שמרון ייצג את איש העסקים מיקי גנור, שמצידו ייצג בארץ את חברת הספנות הגרמנית תיסנקרופ שזכתה בעסקת הצוללות. שמרון נעצר בחודש יולי בחשד למעורבות פלילית בפרשה, ומאז נחקר פעמים רבות. החשד הוא כי היה קיים ניגוד עניינים חריף בין עבודתו עבור ראש הממשלה ובין הייצוג שהעניק לגנור, וכי הוא ניצל את קרבתו לנתניהו כדי לקדם את עסקת הצוללות שלא כדין.

אבריאל בר יוסף – תת אלוף במילואים שכיהן בעבר כמשנה לראש המל"ל. בר יוסף נעצר ונחקר בחשד למעורבות בעבירות מרמה ושוחד הקשורות לפרשה.

אליעזר (צ'ייני מרום) – מפקד חיל הים לשעבר נעצר בחודש יולי ונחקר על סיוע בהעברת כספי השוחד ששילמה החברה הגרמנית.

דוד שרן – דוד שרן היה מנהל לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעבר. הוא נעצר אתמול ומעצרו הוארך בחמישה ימים. הוא חשוד בקבלת שוחד, מרמה, והפרת אמונים. על פי פרסומים בתקשורת, המשטרה עתידה להציע גם לו הסכם עד מדינה על מנת לקבל תמונה מלאה על מה שהתרחש בדרג המדיני בזמן שעסקת הצוללות יצאה אל הפועל.

האם ראש הממשלה חשוד בפרשה?

נכון להיום, ראש הממשלה נתניהו לא נחקר בפרשה ואיננו חשוד במעורבות בה. עם זאת, מכיוון שלמעלה מעשרה מקורבים לראש הממשלה נחקרו עד היום וחלקם נעצרו, קשה לדעת אם אחד מהם לא ינסה לפחות להפליל בהמשך גם את ראש הממשלה עצמו.

רגע, שנבין...אז מדינת ישראל בכלל לא צריכה צוללות?

הצוללות בהן מדובר שייכות לסדרה 'דולפין' שתוכננה על ידי צה"ל. שתי צוללות ראשונות בסדרה הזו נבנו בשנות התשעים במימון גרמני (פיצוי על כך שחברות גרמניות מכרו ציוד לסדאם חוסיין בזמן מלחמת המפרץ) וצוללת שלישית במימון משותף של ישראל וגרמניה. בתחילת שנות ה-2000 חיל הים הזמין עוד שלוש צוללות, מדגם משופר הקרוי דולפין AIP. שוב, גרמניה לקחה על עצמה חלק מהמימון כל עוד הצוללות נקנות מחברה גרמנית. האחרונה בצוללות הללו, וצוללת הדולפין השישית בסך הכל של ישראל, צפויה להגיע לארץ ב-2019.

הצוללות שבהן מדובר בפרשת הצוללות הן צוללות 7,8,9. משרד הביטחון בראשות השר יעלון וכמו כן צה"ל התנגדו במשך זמן רב לרכישת צוללות אלה, מתוך אמונה שחיל הים כלל אינו זקוק להן כרגע. תוכנית הרכישה טורפדה – אבל קמה לתחייה מיד כשאביגדור ליברמן החליף את משה יעלון כשר ביטחון.

הפקפוקים המקצועיים בדחיפות הצורך בשלוש צוללות עם תג מחיר כה גבוה הם אלה שמתגברים את החשדות סביב העסקה: אם חיל הים לא באמת זקוק לצוללות, האם ייתכן שתאוות בצע פשוטה היא זו שהובילה לחתימת עסקה בסדר גודל כזה? ממשלת גרמניה, בינתיים, הקפיאה מצידה את העסקה (אותה היא אמורה לממן בחלקה) עד שיתברר אם אכן נעשו מעשי שחיתות כחלק מתהליך העסקה.