עידו פורטל: "הסליחות של עדות המזרח יחד עם הפיוטים האשכנזיים - יוצרים את השילוב המנצח"

חודש אלול כבר כאן ופיוטי הסליחות הפכו להיות חלק מהתפילה היומית שלנו. אבל יש גם כאלו שהסליחות מלוות אותם במשך כל ימות השנה. כזה הוא למשל עידו פורטל, זמר מוכשר אשר עובד במשך ארבע השנים האחרונות על אלבום חדש וייחודי שכל-כולו שירי סליחות.

"הרעיון התחיל דווקא מהחוויה האישית שלי", הוא מספר, "גדלתי כילד בקיבוץ מירב שבגלבוע – קיבוץ אשכנזי אוטנטי. זה הוביל לכך שלמרות שאני בא מבית שהוא חצי מרוקאי וחצי פרסי, הכרתי בילדותי אך ורק תפילות בנוסח אשכנז, אפילו נוסח ספרד היה זר לי. רק בכיתות התיכון כשהתחלתי ללמוד בישיבה תיכונית בבית שאן ערכתי את ההיכרות הראשונה עם סליחות בנוסח עדות המזרח ופתאום זה חיבר אותי כל כך למסורת המשפחתית. לפני מספר שנים נפטר סבא שלי, וזה גרר את כולנו להתחבר עוד יותר לשורשי המשפחה, ובין היתר גם לניגונים הייחודיים שמאפיינים את העדה".

עבור עידו היה זה מפתיע ומרגש. "פתאום נפתח לפניי עולם חדש", הוא מספר, "הייתי שומע פיוטים ומיד חושב איך לבצע אותם, איך לעבד אותם. זה פתח לי לצוהר לעולם מדהים שלא הכרתי".

התחברת לניגונים הללו יותר מאשר לניגונים האשכנזיים?

"קשה לי להשיב על כך, כי אין לי אפשרות להצביע ולומר אם זה טוב יותר או פחות, אבל בעין מקצועית אני יכול לציין שהניגונים של שתי העדות הם שונים לגמרי והתפיסות המוזיקליות הן אחרות. בכלל, כל גישת התפילה היא שונה – הניגונים האשכנזיים של הימים הנוראים מלאים בחיל ורעדה, ואילו אצל הספרדים זה משהו יותר זורם וטבעי. אני אישית אוהב את שני הסגנונות, ולמעשה רק הרווחתי מכך שאני מכיר את שניהם מקרוב".

היית ממליץ לחזנים לשלב בין שני הנוסחים?

"לא, כי זה לא עובד טוב. לדעתי אין אפשרות לשלב בתפילה אחת ניגונים מכל מיני סוגים. אבל להכיר את המסורות השונות – בוודאי, אני בטוח שמי שינסה להאזין לאלבום ולהכיר גם את שני הנוסחים, בוודאי ירוויח".

מסע של ניגונים

הפרויקט של אלבום הסליחות החל את התהוותו עם השיר הראשון שעיבד עידו - 'אם אפס רובע הקן'. "זהו קטע מאוד מרגש מהתפילה שמשום מה אף אחד לא חשב עד כה להפוך אותו לשיר", הוא טוען, "העיבוד שבחרתי להצמיד לו התנגן אצלי בראש במשך כמה שנים, עד שלבסוף הוא באמת מצא את דרכו באולפן".

ההמשך כבר היה בעיבודים נוספים ובסבב הופעות שערכו עידו ורועי יחד עם שורת נגנים. הם נדדו בין בתי כנסת בנחלאות ובעיקר התמקמו בבית כנסת הבנאים (אוהבי ציון). שם הם היו מנגנים את ניגוני הסליחות, כאשר באופן טבעי נוצרו חיבורים מוזיקליים בין כלים מערביים למזרחיים. "עברנו עם המופע הזה באינספור סיורי סליחות", מספר עידו.

והוא גם מציין דבר נוסף: "כאשר באנו להוסיף גם פיוטים מהצד האשכנזי, כמו למשל 'הנני העני ממעש' שזו חזנות מדהימה ביופייה, קצת חששנו. אז אחרי ההקלטה שלחתי את העיבוד לחזן מקיבוץ מירב וביקשתי ממנו להכריע – האם להכניס את השיר לאלבום?"

רגע אחד, למה לא בעצם?

"כי לקחנו את התפילות האשכנזיות למקום שונה מהרגיל ומעורר (תרתי משמע). הוספנו להן ניגונים עם עוד, דרבוקה ואפילו חליל ערבי. אלו דברים שלא מתיישבים בתפילות האשכנזיות באופן טבעי, אבל אני חושב שדווקא בגלל זה הם כל כך תורמים להן ומשלימים אותן".

במשך שבועיים אומר עידו שהחזן של מירב לא ענה להם. "האמת היא שקצת נלחצתי. אבל לבסוף הוא חזר ואמר שמאוד נהנה מהעיבוד, אומנם זה שונה ואחר, אבל הוא לגמרי חותם על זה".

חודש של שירה

בימים אלו, אחרי אינספור מופעים והשקעה עצומה יוצא האלבום לראשונה. "מבחינתי אני מרגיש שזוהי סגירת מעגל", מציין עידו, "זהו הסיכום של כל התקופה שעברה עליי – החל מהגדילה בקיבוץ, עבור בהיכרות עם השורשים שלי, ועד לתפילות המיוחדות בנחלאות. האלבום בעצם מייצג שילוב של הכל".

ולמי אתם מייעדים אותו?

"המטרה המרכזית שלנו היא להנגיש את הניגונים הללו לאנשים שפחות מחוברים אליהם ופחות מכירים את מילות התפילה, אם זה בגלל שהם מתפללים בנוסח שונה או מכל סיבה אחרת. אני חושב שככל ששומעים את השירים האלו יותר, אז גם כשנמצאים בבית הכנסת מתחברים יותר למילים".

ולדבריו, אין זה מקרי שהאלבום שלו יוצא דווקא בחודש אלול. "מקור היצירה שלי היה מאז ומעולם באלול. גם באלבומים הקודמים שלי היו כל חומרי היצירה סביב אלול והשירים עסקו תמיד בחזרה בתשובה ובהתעוררות. אולי זה גם בגלל שאני בעצמי נולדתי בחודש זה. התחושה שלי היא שבמשך כל השנה אני מצוי בתקופת סליחות ובהתעוררות. "ואני חושב", הוא מוסיף לסיום, "שזהו הרווח הראשוני שלי".