שמחה בעבודת ה': אתה שמח? סימן ש....

שוטר עצר מכונית שנסעה בכביש ראשי בזיגזגים: "אדוני צא בבקשה מהרכב", הורה. האיש יצא מהמכונית, מחויך מאוזן לאוזן, מתנדנד מצד לצד כשריח חזק של אלכוהול נודף ממנו. אמר לו השוטר: "אתה יודע שנסיעה בשכרות היא עבירה חמורה ביותר?" ענה השכור: "אני בכלל לא שיכור, מה אתה מדבר, אני פשוט אדם שמח". "אם כן בוא נבדוק אותך. אתה רואה פה את הפס הלבן, בבקשה תלך עליו בצורה ישרה". ענה השיכור: "אין שום בעיה, רק קודם תיישר את הקו"...

אותיות "בשמחה" = מחשבה.

ללמדך ששמחה ללא מחשבה פירושה הוללות. (רבי אורי מדובנסקי)

השמחה במצוות

האדמו"ר מקלויזנבורג היה מספר שיהודי הונגריה היו האחרונים שנשלחו למחנות ההשמדה... כשהבינו היהודים כי זהו חג "שמחת תורה" האחרון שלהם לפני שנשלחים אל מותם, הם רקדו בשיא השמחה וההתלהבות. לכל בית כנסת שלחו שוטר כדי להשגיח, וסיפר האדמו"ר שהשוטר הסתכל בעיניים תמהות – הוא לא הבין כיצד יכולים היהודים לשמוח בלי לשתות כלום ועוד לפני משלוח למחנות ההשמדה! הלא אצל הגויים לא זזים בלי לגמור חצי בקבוק. אולם אצל היהודים קיים מבט אחר - "נגילה ונשמחה בך" - שמחה בתורה ובמצוות.

ר' אהרון מקרלין זצ"ל אמר: "למה שהשמחה יכולה להביא את האדם שום מצוה לא יכולה להביאו".

האר"י ז"ל גילה לר' חיים ויטאל תלמידו המובהק, שכל השפע שקיבל - שנפתחו לו שערי חכמה, היה רק מכוח השמחה שהייתה לו לאין ערוך בקיום כל מצווה ומצווה, שכן "השמחה במצווה גדולה יותר מהמצווה עצמה".

אם כן, השמחה במצוות אינה רק סיבה אלא גם סימן על כל עבודת ה' של האדם!

משל למה הדבר דומה: אם נראה אדם הולך ברחוב ומרים ארנק שיש בו אוצר של זהובים ואין במראה פניו של אותו אדם כל שינוי ושמחה, סימן ברור הוא שאין הוא יודע מה תוכנו של הארנק. והנמשל ברור: אדם שמקיים מצוות ואינו שמח, אינו מבין מה גודל השכר של מצווה אחת! (אמרי שמשון עב'-עג')

ריקוד של שמחה

בחצרו של הצדיק רבי מנחם מנדל מקוצק היה חסיד אחד שקיים כל מצווה בהתלהבות ובשמחת הלב, שהרשימה רבים. על אף שהאיש הגיע לשנות זקנה ושיבה היה מזמר ומרקד בשעת התפילה כאחד הנערים. לימים חלה אותו חסיד במחלה אנושה וחש שקיצו קרוב. נתכנסו ליד מיטתו כמה חברים ומקורבים כדי לעודדו בשעותיו האחרונות. הזקן החולה שכב כל הזמן בעיניים עצומות במיטתו ושפתיו מלמלו חרש פסוקי תפילה. הרכין עצמו אחד החסידים ולחש באזניו: "מה מטריד אותך ברגעים אלה?" פקח החולה את עיניו ואמר, "יש לי עגמת נפש, משום שאיני יכול לצאת אתכם בריקוד של שמחה, שכן אני חש שהגיעה שעתי להיפטר מן העולם הזה". וכיוון שזה רצונו של השם יתברך אינו שונה הדבר מכל מצווה אחרת. ומצוות הבורא צריכים לקיים מתוך שמחה.

השמחה בפרשה

כתוב בפרשת השבוע "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקיךָ" (כו יא)

הצדיק רבי נחמן מברסלב זצ"ל נינו של הבעל שם טוב היה אומר על הכתוב הנ"ל, "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה'", שאפילו הבכיות של אדם לפני ה' יתברך צריכות להיות מתוך שמחה ולא מתוך עצבות. ודבר זה נרמז בראשי תיבות של המילה "בכיה" = "בשמך יגילון כל היום" (תהילים פט יז)

ולסיכום, צידה לדרך:

אמר ר' שלמה מרדומסק:

"תשובה גם היא מצוות עשה מהתורה, ולכן מצווים אנו לעשותה בשמחה"

יהי רצון שנזכה להתבונן ולראות את הטובות שה' משפיע עלינו בכל דבר ודבר....וממילא תמשך עלינו שמחה.