הקברן נדהם: האדם שנפטר לפני ימים ספורים - הופיע בבית הכנסת. מצמרר

ה'סטייפלר', הרב יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל, היה מרבה לצטט את הסיפור הידוע, על יהודי שכיבד את התפילה ועל כן זכה להגיע לעולם בחזרה לאחר מותו.

מקורו של הסיפור הוא מהספר "אור זרוע", ספר מפורסם מאד של אחד הראשונים המובא גם להלכה. מדובר בספר בשלושה חלקים על הלכות שונות מאו"ח, יו"ד, אה"ע וחו"מ. 

"ואני הכרתי יהודי אחד מוורמ"ש, והיו קורין אותו ר' בונים, והיה זקן וקובר מתים", כותב מחבר הספר, "ושמעתי אל נכון ואל האמת שפעם אחת השכים לבית הכנסת וראה אדם אחד יושב לפני בית הכנסת ובראשו כתר של עשבים ונתפחד כסבור שהוא שד, וקראו ואמר לו: 'וכי אינך פלוני שמת עתה וקברתיך?!' ואמר לו: 'הן', ואמר לו: 'היאך אתה באותו עולם?' והשיב לו: 'היטב עד מאוד', ואמר לו: 'מה זכויות יש לך, והלא אתה היית אדם כל דהו?' והשיב: 'רק באותו זכות שהייתי אומר ברכות בקול נעים בבית הכנסת - בזכות זה הביאוני בגן עדן ומכבדין אותי'".

ממשיך בעל ה'אור זרוע' לספר את המעשה המופלא: "'וזה לך הסימן שאני הוא המדבר אליך, כי תראה בית יד חילוקי קרוע שקרעת לי כשהלבשתני התכריכין'. ושאל אותו: 'מה זה שבראשך?' וענהו: 'הם עשבים שבגן עדן, ששמתי בראשי כדי לבטל ריח רע מעלי של זה העולם'".

בעל ה'אור זרוע' כותב בסוף דבריו: "כתבתי אני המחבר אילו המעשים, כדי שיראה ירא שמיים וישים אל לבו, ויאמר שבחותיו של הקדוש ברוך הוא בקול נעים ובכוונה ויזכה לגן עדן".

רבי חיים ויטאל כתב בשער רוח הקודש כי רבו האר"י הקדוש הזהירו על כך ביותר, כי "עיקר השגת רוח הקודש תלוי בדבר זה, כי בכל דבר מאכל מעורב חלק גשמי וחלק רוחני, והחומר העכור שבאדם בא מהחלק הגשמי שבמאכל, וכאשר מברך כדבעי מסתלק החלק הגשמי ונשאר כל כולו רוחני, וממילא יכול להגיע עד למדרגת רוח הקודש".

בעל ה'יסוד ושורש העבודה' כתב: "חיוב גדול על כל אדם בכל התפילות ובכל השבחים וההודאות, ולא יהא שום דבר מוציא מפיו בעבודת הבורא יתברך כמצוות אנשים מלומדה רח"ל, רק לנוכח הבורא יתברך כי מלא כל הארץ כבודו. ומי שאינו מכוון ומצייר במחשבתו כמשמעות הברכה, שאומר נגדו יתברך ממש לנוכח, ברור לכל בר שכל שברכה כזו כאילו לא בירך כלל ועונשו גדול".

בעל ספר החינוך כותב כך: "עניין הברכה איננו אלא הזכרה לעורר נפשנו בדברי פינו כי הוא המברך, ומתוך התעוררות הטוב הזה בנפשנו, וייחוד מחשבותינו להודות אליו שכל הטובות כלולות בו, והוא המלך עליהם לשלחם על כל אשר יחפץ, אנו זוכים במעשה הטוב הזה להמשיך עלינו מברכותיו, ואחר הזכרה והודאה זו לפניו, אנו מבקשים ממנו מה שאנו צריכים, דעת או סליחה לעוונותינו או רפואה או עושר וכל דבר... והדברים נפלאים, שכביכול הקב"ה מבקש מן האדם שיברכו אך העיקר שהוא עצמו יזכה לברכה".

בשביל מה לחיות אם בסוף מתים? צבי יחזקאלי נפגש עם הרב דניאל כהן לשיחה אמיתית ונוקבת על התחלה וסוף, לידה ומוות:

כל אחד יכול להתחזק יותר באמירת הברכות. מספר רעיונות אפשריים:

1. מי שלא מקפיד לברך – יבחר ברכה אחת עליה יקפיד במסירות. מומלץ שזו תהיה ברכת המזון – שהיא הברכה היחידה שחיובה מן התורה. אחרים יחפצו להתחזק בברכת אשר יצר – המהווה סגולה בדוקה לבריאות הגוף. כן ניתן לבחור, כמובן, כל ברכה אחרת.

2. הקפדה על לימוד הלכות ברכות מתוך אחד מספרי ההלכה בנושא.

3. הקפדה על ברכות השחר הנאמרות מדי בוקר – מתוך סידור, בתשומת לב ובכובד ראש.

4. הקפדה שמישהו יענה 'אמן' על הברכות הנאמרות.

5. סימון ורישום כל ברכה הנאמרת, והשתדלות להגיע ל-100 ברכות בכל יום, המצילות ממוות.

6. אמירת הברכה בישיבה ובכוונה.

ברכת אשר יצר המופלאה - סגולה לאיכות חיים בבריאות. צפו:

לתשובות והוכחות מרתקות לשאלת המוות, לחצו כאן.

הרב שטיינמן מסביר מדוע אנשים מפסידים את כספם