סדר התפילה ביום ראש השנה

מותר בכל השנה לשתות תה או קפה עם סוכר קודם התפילה, והוא הדין בשבת ויום טוב, כיון שלא חלה חובת הקידוש אלא לאחר התפילה. ואמנם לאכול, אסור, כבכל יום שאסור לאכול לפני התפילה. ואמנם, מותר לאשה לשתות ולאכול משהו קודם התפילה, או לאחר שהתפללה קודם הקידוש. אך לכתחילה טוב שתקדש על היין ואחר כך תאכל. (חזו"ע שבת ב קסז, קסט. וכמבואר בחוברת "השבת בהלכה ובאגדה")

וגילו ברעדה

התפילה צריכה להיות בכוונת הלב, כי תפילה בלי כוונה כגוף בלי נשמה. ולא יתפלל בעצבות אלא בשמחה ובטוב לבב, ביראה ובנעימה, כי קדוש היום לאדונינו, ובטוחים אנו בעזרת השם ובישועתו שיכתבנו ויחתמנו לחיים טובים ולשלום לאלתר. ומצוה לשמוח בראש השנה, כמו שאמר עזרא הסופר לעם ישראל (נחמיה ח י, יב): "וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם. וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם". ומכל מקום אם לפתע מרגיש התעוררות ומוריד דמעות, אין בזה חשש איסור כלל. ואדרבה המתעורר פתאום לבכי בראש השנה בשעות הבוקר כשהקב"ה דן את העולם, חשוב מאוד שיהרהר בתשובה באותם רגעים, כי אז באותה שעה דנים אותו בשמים על משך השנה הבאה, ובלבד שלא יעורר הוא את עצמו לבכי. (סו, פז, קח. ת"ה מב)

וידוי

אין להתוודות בפיו, כיון שראש השנה הוא יום חג ושמחה, כמו שנאמר: "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו". ואמנם רשאי להתוודות בלבו, ולחשוב על עזיבת החטא ולשוב בתשובה, שעיקר היום הקדוש הזה לשוב בתשובה.

מכירת המצוות

יש להיזהר בשעת מכירת המצוות של פתיחת ההיכל והעליות, שלא ישיח שיחה בטלה חס ושלום, ומה טוב שיעיין באותה שעה בדברי תורה קלים כמו בחוברות האלו או יקרא תהילים. ומן הראוי שלא יאריכו במכירות מדי, כדי שלא להכביד על הציבור, ולגרום להם לחטוא ולדבר חס ושלום. (קי)

נכון מאוד שכל אדם ירא שמים, ישתדל לעלות לספר תורה באחד מימי ראש השנה וכיפור. וישתדל לקנות עלייה אפילו בדמים יקרים, ובלבד שבבית כנסת זה מעבירים את כספי התרומות להגדלת התורה בציבור ובני הנוער, שעליהם נאמר: "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". (קיא)

י"ג מידות

הנכון שלא לומר י"ג מדות בפתיחת ההיכל שבראש השנה ובכל יום טוב, שיש אומרים שיש איסור בדבר. (שער הכוונות, רבי שמואל ויטאל, זבחי צדק, רבי אליהו מני, מעשה ניסים ועוד. קט)

קריאת התורה

חמשה עולים לספר תורה, מלבד המפטיר. ואם חל בשבת עולים שבעה. ואף על פי שמן הדין מותר להוסיף עולים לספר תורה, מכל מקום לא ירבו עולים יותר מדי, פן יקוצו הציבור ויבואו לדבר בבית הכנסת חס ושלום. והמנהג לעלות את שליח הציבור והתוקע לעלייה לספר תורה. (קי) ומנהגו של מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל היה להעלות חמשה מוסיפים בראש השנה, כמנין העולים של חובת היום.

ברית מילה

כשיש ברית מילה בראש השנה, מלין אחר קריאת התורה קודם התקיעות. ויש נוהגים למול לאחר התפילה. [בפרט בהתחשב במכרים הבאים מבתי כנסת אחרים.] (ת"ה עח)

שעת סיום

יש לסיים את התפילה די זמן קודם חצות היום [בערך 12:30], כדי שיספיקו הציבור לחזור לביתם לקדש ולאכול קודם חצות, ולא יחשב להם כתענית, שהרי לא מתענים בראש השנה. ואם יודע שמאריכים בבית הכנסת יותר מחצות, ישתה קודם התפילה תה או קפה עם סוכר, ובזה לא יחשב לו כתענית. (ת"ה סט)